אני שמיניסטית שם
אז ככה: אני מאוד מאוד נהנית בבי"ס. המורים אכן דורשים הרבה גם בתחום העיוני וגם בתחום המוסיקלי. יש לפעמים התנגשויות בין המערכת של האמנויות למערכת העיונית. חלק מהמורים מוותרים ומתגמשים וחלק לא. לומדים להסתדר עם זה. קחי בחשבון שלמרכזת המגמה יש נטייה לטפח את האנשים המאוד מוכשרים וקצת יותר להתעלם מאלה שלא בטוחים שמוסיקה זה המקצוע שלהם בעתיד (ככה זה היה איתי לפחות). יש איזשהו אלמנט של תחרותיות אבל אני אף פעם לא נתקלתי בתופעות מכוערות של קנאה או משהו כזה ויש לי המון המון חברים טובים במגמה. היתרון הגדול של ביה"ס לדעתי הוא התזמורת. יום רביעי מוקדש כולו לחזרה של תזמורת בניצוחו של מנחם נבנהויז והחזרות מאוד משעשעות ומהנות למרות האורך (6 שעות) וגם פעם בשנתיים נוסעים לחו"ל. מי שלא בתזמורת נמצא במקהלה בניצוחו של דני אטינגר. עוד דבר אחד שצריך לקחת בחשבון זה שאת נמצאת בסביבה שכולם טובים ואם ביסודי היית הכי טובה גם בלימודים אז עכשיו כולם כאלה ויש אנשים שזה מוריד להם את הביטחון העצמי לגובה דשא. חוצמיזה זה ממש נחמד שיש אנשים מכל הארץ. בשכבה שלי יש גם מישהי מאילת! בהתחלה זה קצת מוזר אבל אז מתרגלים לנסוע ברכבת בשביל לבקר חברים. סה"כ- כל אחד עושה את השיקולים שלו אם ביה"ס מתאים לו או לא. תחשבי אם זה מתאים לך. חוצמיזה תמיד אפשר לעבור בי"ס... Classic
