סוף טוב?
מיכלי חמודה! לפני חמש דקות חזרתי מהכנרת... היה מ-ד-ה-י-ם!!!!!!!!!! כל כך נהנתי להיות משוחררת ממנה ומסבתא ומהלחצים שכל מה שהיה קודם פשוט לא התקרב אפילו לכיף הענקי. בעיקרון לא היה שם הרבה מה לעשות, ודי השתעממנו, אבל רק החופש הזה... כמובן שהוא לא היה באמת חופש מושלם (בכל זאת אנחנו מדברים על אימא שלי) והייתי צריכה לתת לה דיווח מצב כל כמה שעות, אבל זה בכל זאת היה נהדר. כל הגוף כואב לי, האצבעות שלי ברגליים כחולות וירוקות מהאבנים בכנרת, עשיתי לעצמי פצע נוראי בקרסול, והוא נפוח וכואב (ואדום וסגול...) לא ישנתי דקה בעשרים וארבע שעות האחרונות, ואני כל כך מאושרת שאני אפילו לא יכולה להתחיל לתאר! עכשיו מגיע השלב שאני צריכה לשלם על הכיף... ודרך אגב- היא לא הייתה בבית כשחזרתי ומבית ספר חזרתי לבד ברגל. ועוד דרך אגב- כבר קיבלתי אזהרה שאני אתקלח עד שהיא תחזור ואז אנחנו יוצאות כי היא צריכה עזרה. ועוד אחד- בבוקר של הנסיעה (כשאימא החליטה שאני נוסעת שעתיים לפני המועד יציאה) אבא לקח אותי מהר לקניות אחרונות, שעלו לו הרבה כסף. נחמדות אמיתית? נסיון שיחוד? לא יודעת- אבל אני נהנת, אז לא ממש משנה... תודה תודה ושוב תודה על התמיכה והעידוד בימי המשא ומתן המתמשך... תם-תם
