תמה או טעונה שיפור?

תמה או טעונה שיפור?

מתי יודעים ש'זהו זה' אין מה לעשות יותר מלבד להיפרד? או שאולי דווקא אפשר לשפר את הדברים אם רק נדבר על זה?
 

nisk

New member
לדעתי כל זוג יכול לשרוד

השאלה כמה הם מוכנים להשקיע מה סף הסיבולת שלהם במשברים וכמה הם בוגרים אם נסתכל על סטטיסטיקה הגירושים היום יחסית ללפני 100 שנה ברור שהיום מתגרשים יותר אפילו אם הגירושים "מוצדקים" עם סבלנות והרבה עבודה עצמית ומשותפת ולפעמים עזרה חיצונית ניתן לפתור בעיות
 

seeyou

New member
ניתן לפתור בעיות לפני שיוצרים אותם.

לא מבינים שזוגיות זאת מסגרת שדורשת הרבה פשרות? השקפת עולם של שני אנשים לא תמיד תואמת לפני 100 שנה היה יותר "קל" מאשר בתקופה מודרנית. יוסי
 

nisk

New member
לא חושב שהיה יותר קל לפני 100 שנה

פשוט לא היו נוהגים להתגרש כקלות בקשר "ניתן לפתור בעיות לפני שיוצרים אותם" יש דברים שאפשר למנוע אבל את הרוב אי אפשר בעיות זה חלק מהחיים עדיף ללמוד איך לפתור בעיות (התפחות אישית) מאשר להתחיל לחשוב על כל בעייה שאי פעם תוכל לצוץ
 

Kingeh

New member
אני חושב שאתה טועה

זה לא שלפני 100 שנים זוגות עם בעיות היו מתאמצים כדי לפתור בעיות. להפך. הפתיחות הייתה פתוחה. ככל שתרחיק לכת בהיסטוריה תראה שהגבר היה הקול בבית. אם לא עושים כרצונו זה היה מוביל לאקטים אלימים וכו` וזה היה מקובל מאוד פעם. לפני 100 שנים מוסד הנישואים היה משהו הרבה יותר קדוש. אם התחתנת זה היה לתמיד. עד שהמוות יפריד. היום אנשים פחות מאמינים במוסד ובקדושה ולכן פחות אכפת להם להתגרש. ואם תרשה לי, לפני 100 שנים הייתה תקופה של מלחמות. תחשוב שלא היה טעם בגירושים כי הגברים מתו במילא.
 

nisk

New member
ליצן, ל'קחת משהו שולי והפכת עיקר

הרעיון העיקרי שהיו פחות גירושים אם זה בגלל שהזכויות של האשה היו פחות מהגבר זה לא משנה בסופו של דבר , הגבר והאשה נאלצו לפתור את הבעיות שלהם כי אופציית הגירושים לא הייתה נפוצה אבל תמיד היה חיכוחים בין הגבר לאשה היום פשוט האצבע קלה על ההדק משברון הכי קטן והזוג שובר את הקשר
 

seeyou

New member
היום אנשים פחות מאמינים במוסד

ולכן פחות אכפת להם להתגרש...
אז למה להתחתן? אם לא מאמינים בדבר מסויים אז למה לנסות? אמונה זה הסוד של החיים יש שמאמינים בבני אדם ויש כאלו שמאמינים בחפצים. "ככל שתרחיק לכת בהיסטוריה תראה שהגבר היה הקול בבית. אם לא עושים כרצונו זה היה מוביל לאקטים אלימים" זה נכון אז צריך להחליט מי נוהג ומי יושב על יד הנהג! עוד לא פותחה מכונית עם הגה כפול!
 

Vdrums

New member
יש מצבים של נהג ונווט... ולא בהכרח

רק יושב ליד הנהג.
 

seeyou

New member
../images/Emo8.gifההבדל בין פיקח לחכם הוא:

לפיקח יש יכולת לצאת מבעיות לחכם יש הידע לא להיכנס בהם.
 
פחות גירושים לא אומר זוגיות מאושרת

לפני מאה שנה פשוט "בלעו" את מה שיש וזהו, זה לא אומר שהזוגיות היתה מאושרת. למזלינו אנחנו חיים בעולם קצת יותר מתקדם שבו ניתן לפרק זוגיות שאינה מאושרת. (למרות שגם לדעתי יותר מדי זוגות ניפרדים/מתגרשים מבלי לנסות לפתור את הבעיות)
 

seeyou

New member
זה נכון../images/Emo140.gif

יש להגדיר מה פרוש ל"זוגיות מאושרת" לפני שמתחתנים... ברור שאין הגדרה אחידה למונח "זוגיות מאושרת" בישראל רוסיה הודו .....כול העולם או אפילו באותה מדינה ... זה פרוש אישי!!!!!!!!!! אז לפני שמתחילים את המסע במשותף יש לקבוע כללים אדומים...
 

DANA800

New member
דעתי הכנה בנושא

גם לי יש לפעמים דיעה שהרמתי ידיים מהר מדי והתגרשתי מבלי לנסות כל כך לשפר את המצב, למרות שאני בטוחה שהיינו מתגרשים גם אם זה היה נדחה בכמה שנים. בכל אופן, אני בדיעה שאם לא מסתדרים עדיף לחתוך מאשר לריב, להגיע לפעמים לאלימות ,ולהגיע לבגידות. למה לסבול?
 

Kingeh

New member
לדעתי זה מאוד תלוי

באופי של הזוג. כל זוג יוצר אופי מסוים מאוד ועל פיו הוא פועל. למשל, יש זוגות אשר יסלחו אפילו על בגידות ושקרים... ומצד שני יש שיגידו שממש אין סיכוי שהם ישארו עם בן זוגם אם ידעו שהוא בגד בהם. אז זה תלוי באופי. לדעתי, אם מגיעים למצב שמרגישים שהקשר עומד במקום ולא מתקדם לשום מקום. ובנוסף הקשר הופך להיות מעמסה, יש מקום לשיחה רצינית שעלולה להוביל לפרידה אם דברים לא ישתנו.
 
כשאת מרגישה שכבר אין לאן ללכת

אם את חושבת שאפשר לפתור, ואם יש לך לבטים, העצה האישית שלי היא לנסות שוב, כי אולי באמת יש מקום לעבוד על הבעיות.
 
בכל מערכת יחסים-

בני זוג מתפשרים. הסיבה שמערכת יחסים מסויימת ניתן להגדיר כמוצלחת היא, כששני בני הזוג הגיעו למצב בו הם הגדירו לעצמם סדר עדיפויות בנוגע למה שחשוב להם אצל בן הזוג, ועל השאר החליטו להתפשר (למשל, טוב הוא לא כזה יפה, אבל החכמה שלו מחפשה על זה כי זה יותר חשוב). הבעיות לדעתי מתחילות כשסדר העדיפויות לפתע משתנה, או כשדבר שחשבת שהיה שם - לא היתה שם באמת... התשובה לשאלה ששאלת תלויה הרבה בשאלה מה גורם לרצון להיפרד? אם זו מערכת ציפיות בלתי תואמת - אולי עוד ניתן לשפר את המצב. אם התגלה שבקשירת הקשר בעצם הסתמכת על מצג מטעה - כדאי לנסות להבין אם יש טעם להשאר. ואם מדובר בסדר עדיפויות שהשתנה. צריך פשוט לזכור שחייבים להתפשר, ולהגדיר את סדר העדיפויות מחדש. כמובן שיש גם את גורם הרגש: האם להפרד...? אבל אני עדיין אוהבת אותו.... לאחר משבר קטלני בתחום הרגש והאהבה, אני אישית הגעתי למסקנה, שקשר טוב ובריא, אהבה אמיתית- הם כאלו שמעלים אותך למעלה, מעשירים אותך ותורמים להתנהלות התקינה של חייך. קשר שרק מבלגן לך את החיים, גורם לך תסכולים, או תוקע אותך ולא מאפשר לך לצמוח ולהתחדש - הוא קשר שעדיף לסיים...
 
אגב,

לא ציינת בדיוק אם נעשו איזשהם מאמצים לתקן את הקשר ולמצות אותו לפני שמחליטים להפרד. כעקרון - אני חושבת שמן ההכרח לנסות ולמצות את כל מה שנותר מהקשר ואולי להעלותו בחזרה על המסלל אם אפשרי. לא רק משום שיש סיכוי, אלא כי תוך כדי אפשר ללמוד הרבה על עצמך ועל סוג הקשרים שלך.אי אפשר לעזוב מע' יחסים כך סתם. אחרת לעולם לא נבין למה מערכת היחסים נגמרה (לכן אמרתי שכדאי לשאול את עצמך מה קרה), וגדל הסיכוי שמערכת היחסים הבאה שלנו תהיה גם היא משוללת ידיעה... כדי למנוע מצב כזה - את צריכה לברר עם עצמך בתוך הקשר, למה משכת אותו לחייך, למה את אוהבת אותו ולמה הוא לא בשבילך. זה מעין תהליך שינוי פנימי, שאם לא עוברים אותו עלולים להיגרר לאותו דפוס בעתיד... סתם ביאור למה שכתבתי קודם.. הכי חשוב לדעת שעשית הכל בשביל הקשר הזה לפני שנפרדתם. כך תהיי שלמה יותר עם הפרידה ולא תרגישי החמצה על משהו שיכלת לעשות ולא עשית.
 
למעלה