תמוז חולה

תמוז חולה

יש לו המון חום שלא מצליח לרדת בכל השיטות שאני מכירה. הוא לא מפסיק ליבב כי אין לו כח לבכות ממש. והוא מסכן נורא. בקושי אני מצליחה לשכנע אותו לינוק כל פעם קצת. אחה"צ אנחנו הולכים לרופא, מקווה שיוכל לעזור לנו. נעדכן.
 

odeia

New member
אמא של, לשלוח לכם רייקי? אם כן

צריכה פרטים: שם ושם משפחה, שמך, תאריך לידה של הילד. אשמח לנסות לעזור.
 
עידכוני מחלה...(ארוך)

היינו אצל הרופא שבדק, הקשיב, מישש ו... לא מצא סיבה שיכולה להצדיק חום כ"כ גבוה. אז נשלחנו למיון. חיכיתי שאבא יחזור מהעבודה, "אחסנתי" את הגדולים אצל הסבים ויצאנו אל הלא נודע. אני עדיין בטראומה מהחוויה הנוראה שנקראת מיון ילדים. ושלא תטעו, אין לי טענות לרופאים ולאחיות, הם היו נחמדים, מסבירים ומאוד מקצועיים. אבל תינוק חולה זה קשה ותינוק שצריך לעבור את כל הבדיקות האלה שעוברים במיון זה קשה עוד יותר. לקחו בדיקת דם וחזרו תוצאות שהעידו על דלקת רצינית. השאלה היכן? באזניים נמצא מעט אודם שלא מצדיק חום כזה ורמות כאלה של כדוריות לבנות (פי 3 מהנורמה). הראות נשמעו תקינות והחשד היה לדלקת בשלפוחית השתן (שמחייבת אשפוז וטיפול אנטיביוטי דרך הוריד). לרגע הייתי על סף פירוק. העברתי את תמוז לידיים של אבא, יצאתי לשאוף אויר, שתיתי מים וחזרתי בכוחות חדשים. אחרי שהצלחנו לייצר שתן מהתינוק שכבר היה באפיסת כוחות ולא התנגד לשום דבר, נעשתה הבדיקה והחשש הופרך. נשמנו לרווחה! אבל עדיין נשאלת השאלה, אז מה כן? צילום ראות הראה דלקת ראות (שמשום מה לא נשמעת בסטטוסקופ). צויידנו באנטיביוטיקה וחזרנו ה ב י ת ה !!! מותשים, אך יותר רגועים. בינתיים, לאחר 3 מנות של התרופה, תמוז מרגיש הרבה יותר טוב. היום היה חום לא נורא גבוה רק פעם אחת ואנחנו מקווים שאנו במגמת השתפרות. הוא בוודאי ישכח מהר את ה"חוויה" אבל לנו תשאר צלקת. בעקבותינו, החליטה חברה שביתה בת השנה וחצי עם חום גבוה כבר שבוע וללא ממצאים לנסוע לצילום. נסעה, הצטלמה ו... אושפזה במח´ ילדים עם דלקת קשה בראה ימין ואמירה חד משמעית שאם היתה מגיעה מאוחר יותר לראה היה נגרם נזק בלתי הפיך. נקווה שגם היא תחלים מהר. תודה לכל המתענינים ומאחלת לכולכם רק בריאות!!!
 

דיאנה1

New member
החלמה מהירה. כמה טוב שחזרתם

הביתה. המיון באמת נורא אבל אישפוז עם תינוק זה סיוט אמיתי. שלא תדעו לעולם. איזה פחד עם החברה שלך! הרופא לא אמר לה שצריך לעשות בדיקות יותר רציניות?
 

רותי ע

New member
החלמה מהירה ../images/Emo140.gif

עכשיו כיודעים מה זה והתאימו תרופה זה יעבור מהר. אבל אני לא מבינה דבר אחד-למה מגיעים למיון לפני שעושים צילום? לעידן לפני שבוע היה חשד לדלקת ראות. הרופאה שלחה לצילום. הצילום אימת את החשד. הוא קיבל אנטיביוטיקה וגמרנו עם הסיפור.
 

Yarik N

New member
ואני לתומי חשבתי

שכדוריות הדם הלבנות הן הטובות למערכת החיסונית ולכן אם הרמה גבוהה אזי הילדים יחלו פחות. לפי הבדיקה אצלך הילד אמור להיות בריא לעולמי עד. אז אני מניח שטעיתי... רק בריאות.
 

אממא

New member
נסיון להסביר...

כשרמת כדוריות הדם הלבנות גבוהה, משמע המערכת החיסונית נלחמת בזיהום, וזה קורה בזמן מחלה. רק בריאות!!!
 
אוף זה לא נגמר (עוד עידכונים)...

אז ככה: אתמול בשעות הבוקר (למחרת המיון) התקבל הרושם שאנו במגמת השתפרות. אמנם תמוז סרב לינוק אך חום היה רק פעם אחת והוא ישן רוב היום. לקראת הערב התברר שטעינו. לילה קשה מאוד עבר עלינו. המתוקי לא הפסיק לצרוח. (מכאב?) היה גם חום מאוד גבוה. אקמול עזר אך מעט. שרדנו את הלילה ובבוקר (היום) הלכנו שוב לרופא. הוא בדק, הקשיב, מישש והביע חוסר שביעות רצון מהמצב. הקטנצ´יק נראה תשוש. אמנם לא אפטי וגם לא מיובש אך נראה שאין לו כוחות להתמודד עם המחלה. הרופא רצה לשלוח אותנו לאשפוז. אני, שברגע הראשון נבהלתי, וברגע השני אספתי כוחות (מהיכן?) והודעתי שאנחנו לא מתאשפזים כ"כ מהר. הרופא, שכבר מכיר אותי, הבין מיד עם מי יש לו עסק. חקרתי ובררתי מה צריך לקרות ובאיזה פרק זמן כדי שאיום האשפוז יוסר מאיתנו. ראשית הוחלפה האנטיוטיקה ל"תרופת פלא" לוקחים פעם ביום במשך 3 ימים וזהו. תרופה שהיא פצצה. הדבר השני היה לדאוג שהילד יאכל. לפחות חצי מהכמות הרגילה. אין לי מושג מה הכמות הרגילה כי אני מניקה ולצערי אין סקלה על הציצי שלי (למי יש?). דרשתי אמירה ברורה לגבי הכמות. חישוב ביחס למשקל (שהרופא עשה) הביא לכ- 300CC ביממה. הרופא ניסה להגיד שאם הוא לא רוצה לאכול ואם הוא יקיא ואם. הודעתי לו שאין דבר כזה לא רוצה, אנחנו לאשפוז לא נגיע!!! חזרנו הביתה עם "פרוייקט". המתוקי ממשיך לסרב לינוק. פשוט אין לו כח. התחלתי לשאוב וזילפתי לו עם פיפטה לפה. כל חצי שעה הערתי אותו וזילפתי כמה טיפות. בהדרגה עברנו לבקוק ומדי פעם גם היתה גם מעט שאיבה. בסביבות 14:00 התחלנו לקבל את ילדנו בחזרה. לאט ובהדרגה הילדון התעורר, הרים את הראש. חייך (זה שווה כמו החיוך הראשון). ואפילו הצליח לגייס מעט כוחות ולינוק. אני עדיין מנדנדת לו גם עם הבקבוק כדי להיות בטוחה לגבי הכמות. אנו כבר מאוד קרובים למכסת המינימום. חום כבר לא היה היום ואולי הפעם אנחנו באמת בדרך הנכונה להבראה... אין לי מושג מהיכן אבל אין מאושרת ממני על שעמדתי על דעתי ומנעתי (נכון לכרגע) את האשפוז. מצבה של הבת של חברתי הוטב בהרבה. מקווה שהעדכונים הבאים יהיו עדכוני בריאות!!! תודה על התמיכה.
 
החלמה מהירה לתמוז ../images/Emo14.gif

וואו איזה סיוט היה לכם
המשיכי בהזלפה כי נראה שזה מצליח לך! אני יודעת כמה כוח סבל זה דורש. תהיו חזקים עוד קצת והסיוט יעבור
 

דיאנה1

New member
כ ל ה כ ב ו ד !!! ../images/Emo106.gif

נתת לו את התנאים הטובים ביותר להחלמה - בבית שלו, במקום המוכר והנוח גם לך וגם לו. לא פלא שראית תוצאות! המשך החלמה מהירה מהירה.
 
ידידתי האמיצה...../images/Emo43.gif

קודם לאשפוז יש את הצד הרע שלו (מקבלים "מתנות" מחולים אחרים) אבל אסור לשכוח את הצד הטוב שלו...בבתי החולים בישראל (ועכשיו בטח ייתנפלו עלי עם דוגמאות הפוכות) יש את הטיפול ברמה מקצועית בין העשר הטובים בעולם. יש לנו בישראל מחלקות ומכונים שהם בעלי שם עולמי ומכל העולם באים ללמוד. אז...בבתי החולים בישראל ב"גדול" יודעים לטפל ויודעים לרפא ואני מאד סומך עליהם אם כי מבחינת היחס והאנושיות...יש הרבה מה לשפר (אגב, כמו בכל מקום בישראל....) לפי מה שאת כותבת אתם ב"מגמת עליה" חזרה לקו הבריאות ואני מאחל לך כל טוב ומוסר לך מידע מ"אב קשיש" : ככל שהם גדלים הם יודעים יותר טוב להביע מה ואיפה כואב ויותר קל לטפל אז...סבלנות. הרבה בריאות אמנון מרגלית
 
תודה לך אמנון ותודה לכל השאר ו...

בענין האשפוז - הקושי להתאשפז היה קושי רגשי שלי. אין לי נסיון עם בתי חולים ומהביקור במיון גם אין לי שום דבר רע להגיד על המקצועיות והיחס. הקושי שלי נבע מההרגשה שאם נתאשפז הדבר לא יהיה בידיים שלי. הרגשתי שטיפול של אמא ייתן לקטני הרבה יותר כוחות להתחזק מאשר עוד אינפוזיה או משהו דומה. ברורים לי שני דברים: 1. אם היינו במצב קריטי שמחייב אשפוז מיידי לא הייתי מסרבת. 2. ללא תמיכתו של הרופא בהחלטתי היה לי מאוד קשה להשאר בעמדתי. יצא טוב והאינטואיציה שלי ביחד עם הנחיות הרופא הצליחו למנוע אשפוז. הלילה תמוז ישן וינק כמעט כמו הרגיל. הוא קם ממש חדש והיום מותר לי כבר להגיד תודה לרופא שהלך איתי ולא נגדי. תודה. במאמר מוסגר אספר שכשיצאתי מהרופא עוד הספקתי לשמוע אותו אומר לאחות משהו בסגנון "לאמא שכ"כ רוצה לעזור לתינוקה בבית ואנו יודעים שהיא מסוגלת אסור לנו למנוע זאת ממנה". וגם על זה - תודה! שנהיה כולנו רק בריאים!!!
 
למעלה