תמוז

[יוסי ר1]

תמוז

ידוע כי חודש תמוז נקרא על שמו של האל האכדי תמוז. יש גם המזהים אותו עם אדוניס, היורד לשאול בסוף הקיץ וחוזר לחיים באביב כפרח הפרג. ביחזקאל אנו מוצאים את הנשים המבכות את התמוז - "והנה שם הנשים יושבות מבכות את התמוז" (יחזקאל, ח, יד). שאלתי לחברי הפורום, מה ידוע לכם על הפולחן , האם הוא כלל את המסתו של האל העשוי שעווה בחום מדורה, וביכוי היעלמותו, כביטוי לסיומו של הקייץ. קראתי בילדותי תיאור מעיין זה, דומני שבספרו של משה שמיר "מלך ביהודה". האם זו פיקציה של המחבר, או שמישהו מכיר את הפולחן?

 

[פלגיה]

אני לא מכירה אישית את הפולחן

אבל כאשר חיפשתי קצת מצאתי שתמוז היה האל הממונה על הפריחה והפיריון, והאמונה היתה שהוא מת עם בוא הקיץ, וקם לתחיה עם ראשית החורף. בגלל הקשר שלו לפיריון היו המבכות אותו נשים. ואני מצרפת קישור מהבלוג שלי למשהו שכתבתי בנושא.

 

[יוסי ר1]

תמוז

תודה. אני מכיר את הפולחן וסיבותיו השונות. שאלתי ממוקדת בנושא המסת דמות הפסל משעווה כחלק מהפולחן, שכאמור מלבד ספר נוער אחד, לא מצאתי לה סימוכין.

 

[פלגיה]

נסה לשאול בפורום פאגאניזם

כאן. אולי הם יודעים יותר.

 

[ST]

כזכור לי,

עיניו של התמוז היו עשויות מתכת וע"י הבערת אש בתוכו, היו עיני המתכת נמסות והיה נראה כאילו הן בוכות. זה מבכות את התמוז - גורמות לו 'לבכות'. אם אמצא את המקור לזה, אביא.

 

[פלגיה]

"מבכות את התמוז" זה מקוננות עליו

כמו לבכות מתים, לא?

 

[יוסי ר1]

מבכות את התמוז - תמוז מדונג

אני מצטט כלשונה את תשובתו של אורי רז מפורום כשפים ומגיה. האחריות לתוכן היא שלו כמובן: "• נראה שהיו טקסים כאלהו אורי רז ו 11:17 | 18/09/05 בספר Egyptian Magic של באדג', עמודים 14-15: His sovereignty over things celestial and things terrestrial with no uncertain voice, and we should expect them to believe what they proclaimed, i.e., that God was sufficiently powerful to protect His emblem in the sky. Yet the priests of Thebes made copies of works which contained texts to be recited at specified hours of the day and night, and gave directions for the performance of magical ceremonies, the avowed object of such being to prevent the mythical monster Âpep from vanquishing the Sun-god. And it is stated in all seriousness that if a piece of papyrus upon which a figure of the monster has been drawn, and a wax figure of him be burnt in a fire made of a certain kind of grass, and the prescribed words be recited over them as they burn, the Sun-god will be delivered from Âpep, and that neither rain, nor cloud, nor mist shall be able to prevent his light from falling upon the earth. ובהמשך יש התייחסויות נוספות לדמויות עשויות שעווה, לדוגמא בובות בדמות אדם שכנראה שימשו בדומה לכישופים בדת הוודונית. מכאן נראה שלא רק שהשעווה הייתה מוכרת בא"י באותה תקופה (ראה סיפור שמשון), אלא שבמצריים הקרובה גם היו טקסים מאגיים שכללו שימוש בדמויות שעווה - כולל שריפתן \ התכתן באש. אינני יודע אם היו טקסים ספציפיים לתמוז שכללו התכה של דמויות שעווה של האל, אבל לא הייתי פוסל את האפשרות. "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", אבות ו' ו'." עד כאן כאמור תשובתו של אורי רז, כאמור מפורום כשפים ומגיה.

 

[ST]

רש"י ומצודת דוד אומרים את זה

רש"י: "מבכות את התמוז - דמות א' שמחממו' אותו מבפני' והיו עיניו של עופר' והם נתוכין מחום ההיסק ונראה כאלו בוכה ואומרת תקרובת הוא שואל" מצודת דוד: "מבכות את התמוז - שם עכו"ם שהיו הנשים מסיקות אותו מבפנים ועיניו היו עשויות מעורפת והיו נתוכין מחום ההיסק והיה נראה להרואים כאלו בוכה ומוריד דמעות והיו אומרות שהוא שואל תקרובות". לזה התכוונתי. הן כאילו גורמות לו לבכות ואז אומרות שהוא מבקש קרבן. יש עוד פירושים, זה הכי מוכר לי. (יש פירושים שאומרים שבאמת ממיסים את השמש, ויש כאלו שאומרות שמקוננות, ואפילו משמחות אותו. וגם יש פירושים שונים למילה תמוז.)

 

[יוסי ר1]

תמוז ברש"י

לST תודה. על זה נאמר במשלי, "את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה הארץ", שמשמעו שהחכם מחפש את החכמה גם בסביבה הקרובה שמול פניו, ואילו הכסיל נכשל כי סבור שהתשובות נמצאות בקצוות הארץ. עד שאני הולך לחפש תשובות בפורום מאגיה וכשפים, את מצאת תשובה פשוטה ברש"י, ממש מתחת לאף. יישר כוחך!

 

[ST]

זה פשוט היה גירסא דינקותא...

למדנו את זה ביסודי (או משהו), וזכרתי שקיים דבר כזה. בזמנו דמיינתי לי את התיאור בראש, ולכן כשנשאל פה על התמוז, פשוט כתבתי את ה'תמונה' שהיתה לי בראש. היה לי מוזר שאף אחד לא כותב על הפירוש הזה, כי זכרתי שהוא היה לי בסיסי. חשבתי שאולי המורה הביאה מדרש לא מוכר, אבל כשפתחתי מקראות גדולות, ראיתי שזה פשוט רש"י ומצודות...

 

[פלגיה]

ועכשיו כשאני חושבת על זה

יש קשר לשוני בין "תמוז" ל"נמס"?

 

[masorti]

תמוז הוא עיוות של "דומוזי"...

אין קשר ל"נמס", אלא אם כן הפועל "נמס" באכדית מזכיר את המילה "דומוזי".

 

[פלגיה]

אני לא יודעת אכדית

קיוויתי שכאן יאמרו לי

 

[masorti]

חשבתי שיש לך תואר בתנ"ך....

וכי לא מחייבים שם ללמוד אכדית בסיסית לצורך הבנת ההקשר הסביבתי של תקופת המקרא? לכי תדעי כמה טעויות עשו המתרגמים לאנגלית של עלילות גלגמש או הטקסטים מאוגרית. שלא לדבר על המילים השמיות בשפת המקור שיכולות ללמד על מקור או מקבילה של מילים מקראיות.

 

[פלגיה]

הקורס באכדית התנגש בקורס באשורית

לא, סתם. לא חייבו שום שפה קדומה. למדתי קצת יוונית (הסתדר יופי עם המתמטיקה)

 

[masorti]

יוונית??

ולמה זה בדיוק תורם חוץ אולי מלחקור את תרגום השבעים? הרי זה חוג לתנ"ך ולא לתלמוד. אז התקופה לא מתאימה. מצד שני, אולי למדת לקרוא יוונית ב- LINEAR B ואז יכולת להבין את הכתובות הפלישתיות (שכמעט ואינן קיימות).

 

[פלגיה]

קורס מוזר בגיאוגרפיה מקראית ומאוחרת

אני לא יודעת מי סידר את הקורסים ומי החליט מה קשור למה, ומה הכי חשוב ללמוד. בכל מקרה לא עניין אותי.

 

[ST]

אמור להיות,

המפרשים מביאים דברים שקשורים לזה. אחפש מחר, אם אוכל.