לא בשביל לפגוע באומץ, רק כמה נקודות
למחשבה... כשמבצעים עיבוד על תמונה השאלה היא תמיד - למה? תשובה אחת יכולה להיות - לשפר מאפיינים בסיסיים - קצת צבע, קצת חידוד, קצת קונטרסט, קצת חשיפה... כל המאפיינים הרגילים. אבל הרבה פעמים מעבדים תמונה פשוט כי היא יצאה גרועה. גרועה מבחינת פוקוס, גרועה מבחינת עניין, גרועה מבחינת קומפוזיציה ועוד. במקרה כזה, הכי חשוב להבין למה באמת התמונה לא מוצלחת ולתקן את הבעיה האמיתית. הפעלה של פילטר כזה או אחר, תגרום לתמונה להראות שונה ולפעמים לא "תמונתית", אבל אם היא הייתה גרועה, הפילטר לא תמיד יסתיר את זה. פילטר מוסיף קצת עניין, אבל לא מחליף קומפוזיציה למשל. בתמונה המקורית שלך היו לדעתי כמה בעיות שונות. 1. נושא. הנושא של התמונה הוא העורב. הבעיה היא שהוא גם ממורכז וגם לא בולט מספיק מבחינת הרקע. חיתוך אחר לגמרי שיעביר אותו לאזור של אחת מנקודות הזהב (מפגשי הקווים שמחלקים את התמונה לשלישים) וגם יפתח לו קצת מרחב מקדימה ויסגור מרחב מאחור יהיה הרבה יותר מוצלח. בעיה נוספת עם הנושא היא חוסר פרטים. או בגלל חדות, או בגלל עדשה מוגבלת מידי, או בגלל מרחק רב מידי. 2. צבעים. נראה כאילו הצבעים בתמונה המקורית לא היו מוצלחים מספיק. 3. קומפוזיציה. הרבה שטחים "מתים" שלא תורמים כלום וסתם משעממים. עץ שמופיע בצד שמאל ולא ממש תורם לאיזון של התמונה. (אם היה למשל קצת אלכסון בין העץ לעורב זה היה מכניס קצת דינאמיות לתמונה) 4. חדות. אי אפשר להגיד בודאות, אבל יש לי הרגשה שהתמונה המקורית לא יצאה חדה מספיק. כשלוקחים תמונה עם בעיות ומעבדים אותה צריך קודם לטפל בבעיות האמיתיות. במקרה הזה חיתוך שונה וקצת יותר תיקוני צבעים היו יכולים לעזור. צורת הטשטוש שבחרת גרמה לעורב עוד קצת להבלע ברקע (כלומר החמירה בעיה קיימת במקום לפתור). במקרה כזה, אפשר היה לבצע טישטוש קצת יותר סלקטיבי. אבל בגדול, לדעתי יהיה קשה מאוד להוציא משהו מרשים מהתמונה הזאת. היא כמובן מעולה בתור תרגיל בראיה צילומית - תחתוך אותה בכל צורה אפשרית ותתרשם איזה חיתוך נראה יותר טוב. (כולל חיתוכים אגרסיבים!) תלמד איך לעבוד עם טישטוש סלקטיבי ושכבות. תשחק עם צבעים וקונטרסט. תשחק עם חשיפה ועם הבהרה סלקטיבית. ובכלל - לשחק זה שם המשחק. לא כל תמונה אפשר להציל. לא כל תמונה שווה להציל. אבל כמעט מכל תמונה אפשר ללמוד.