הכל אודות הסטופה
סטופה - פגודה - צ´די שמות שונים לאותה המטרה - הינה מבנה להטמנת אפר הנפטר הבודהיסטי ו/או להאדרת שם כלשהו - בודהה למשל, או שמו של מלך כלשהו. בבודהיזם: כשבודהיסט הולך לעולמו - נקבעת תקופת האבל ע"פ מצבה הכלכלי של משפחת הנפטר. המקובל הוא: מצב כלכלי ירוד: יום. מצב כלכלי שפיר: עד חודש. מזאת בגין הסיבה ששמירת גוויה במצב של אי-רקבון - עולה כסף. בתקופת האבל תימצא גופת הנפטר במבנה מיוחד שבתוך מקדש. (מקדש: מכלול מבנים ופגודות.) בתום תקופת האבל תושם גופת הנפטר בתוך ארון-קבורה מעץ , כשמתכת מפרידה בין גופת הנפטר לבין שאר חלקי-העץ של הארון. הארון יונח על פלטפורמה - ו-2 נזירים בודהיסטים יימשכו בחבל הקשור לפלטפורמה, כשאר משתתפי הלווייה , הלבושים : נשים בשחור, גברים: חולצה לבנה, מכנסיים שחורים - ייעזרו לנזירים הבודהיסטים במשיכת הפלטפורמה. עם ההגיעה למקדש הבודהיסטי - יונח הארון עם הגופה במבנה המשמש לשריפת המת ( בכל מקדש ניתן לראות מבנה עם ארובה) והארון על תכולתו יישרף. את אפר הנפטר ייזרו ברוח, ישטפו בנהר וחלקו יטמינו בכד קטן ויישמרו בבית. וכך יש את "יסודות-החיים": אש - רוח - מים. חלק מהאפר יוטמן בפגודה - סטופה - צ´די. פגודה עממית הינה פגודה בת כ- 2 מטר גובה. את הפגודה יניחו בשדה - או בשטח המקדש - והרי לנו בית-קברות. בכל פגודה ניתן להבחין בשם - ולעתים גם בתמונת - הנפטר. פגודות יש בסגנונות שונים ובגדלים שונים. צורת פעמון: סגנון "סרילנקה". צורת פעמון על בסיס עם זוויות: סגנון "בורמזי". אבן אפורה עם כעין עץ קלשוני למעלה: סגנון "קמר". (קמר = חמר = קמבודייה). גבוהה עם "מרפסות:: סגנון "סיני", "יפני" קוראני". ועוד. כשבודהה נפטר - שרפו את גופתו - ואת אפרו חילקו למספר מקומות ברחבי העולם הבודהיסטי: בורמה, סרילנקה, תאילנד, טיבט ועוד. בכל מקום שבו פגודת-ענק הצבועה בזהב - סגנון "סרילנקה" (צורת פעמון) - ושם הפגודה - סטופה - מתחיל במילים "ואט מהטת", או "סטופה מהטת" - ישנו חלק מאפרו של בודהה - והיא כמובן מאד מקודשת לבודהיסטים. (בתאילנד: דוי-סוטפ, צ´יאנג מאי, הארמון הגדול - בנגקוק.) מוכרות גם פגודות הענק שבתוכן אפרם של מלכי סיאם-תאילנד: "ואט פו" בבנגקוק.