תמונות מצב מבית העם הטמפלרי עמק רפאים ירושלים

פייטוש

New member
ביתה של עפייה זכריה

ביתה של עפייה זכריה הכניסה בתשלום המוזיאון הייחודי ממוקם במועצה המקומית שלומי ברחוב נתן אלבז 151 בשלומי,משמאל לבית הכנסת אוהל יעקב. תיאום ביקורים שלום דדון מנהל מחלקת לתיירות ותעשייה בעיירה. טלפון 04-9809746 פקס 04-9809747 מידע בתוך בית מגורים השייך לעמידר בדירה בקומת קרקע,מסתתר מוזיאון ייחודי של אומנות תיימנית שעברה מהעולם בישראל של ציורי קיר בריקמה בסגנון תיימני, תוך שילוב צבעים בוהקים של אדום ,צהוב ועוד. גברת עפייה זכרייה עלתה לישראל במבצע מרבד הקסמים ,התגוררה בתחילה בכפר הערבי הנטוש באסה אשר שימש את תושבי שלומי לפני עלייתם לקרקע הקבועה בשלומי,המגורים היו בחינם והיא גרה במקום גם לאחר ששלומי יושבה והייתה האחרונה לצאת משם בגיל 80 ,כאשר עזבה סיפקה לה חברת עמידר דירה בשיכון עולים שבה התגוררה עד מותה כיוון שהיית ערירית חיפשה במה להעסיק את עצמה. את תורת האומנות הייחודית הזאת למדה במולדתה תיימן ואף עבדה בה בשינוי שם בעבור עשירי צנעא לקישוט קירות בייתם,באומנות הזאת יוצרים שטיחים לציפוי קירות רצפות ותקרות בנול שעליו אורגים את השטיחים,שנוצרים על פי ציורים וסמלים האופיינים לתימן,בדרך כלל בתיימן את עבודת האריגה עשו הגברים. כל פיסת שטח בדירתה כולל המטבח,השירותים,החדרים,בתקרה בקירות ובריצפה ,מכוסים בפרי עבודתה ,קיימות גם תמונות ובובות של דגמי נשים ושל האמנית היוצרת בדמותה ועל פי תמונות שנשארו,העירייה לקחה על עצמה לשמר את המקום ולהמשיך לשלם לחברת עמידר את דמי השכירות. כאשר נכנסים למקום נדהמים מעוצמת הצבעים הניחתיים עלייכם ,ומקבלים משהו מעולם שנעלם ונשאה רק פיסת טבע כזאת לשמר תרבות ואומנות שנכלתה מהעולם, לדעתי חווית חושים מיוחדת ומומלצת .
 

פייטוש

New member
משטרת נהלל

משטרת נהלל הכניסה בתשלום ובתאום טלפוני 04-6415073 מידע בנין המשטרה בסגנון הטייגר הידוע הבריטי,המשטרה הוקמה בשנת 1936 במטרה לקבע תחנות משטרה על מנת להפריד בין אוכלוסיות שונות ולהגן על צירי תחבורה רגישים לאחר המרד הערבי בשנת 1936 ,בשנת 1938 שודרג המבנה וחוזק,במקום פעלה בתחילה נקודת משטרה שכללה שלושה שוטרים בפיקודו של סרגנט יצחק שווילי ששינה את שמו בהמשך לשבילי לאחר קום המדינה,מספר השוטרים הועלה ל10 שוטרים,הוא ומשפחתו גרו בחצר המשטרה במבנה שכלל יחידת מגורים מטבח ושרותים. בשנת 1938 הוקפה המשטרה בחומה והוספו לה שתי מייצדית ליד כניסת היומנאי שהתנכלו לו ובחלון חדרו הותקן וילון פלדה שנאטם בעת התקפה,לטנדר המסייר הוסף פטנט ייחודי ישראלי מטאטא לפני הגלגלים לפנות חפצים חדים שהערבים פיזרו לפינצור גלגלי הטנדר בעת מרדף. שוטרי היחידה ערביים פחדו ממנו ואהבות אותו והור כונה בפיהם אבו חדאר ,כלומר האבא של אליהו ,על פי המסורת המוסלמית האבא של אליהו,ואכן לשווילי היו שני בנים אליהו ורמי ,לאחר מותו ולצורך הקמת המוזיאון תרם בנו רמי חפצים אישיים של אביו למוזיאון. לאחר המאורעות נוספה ליחידה מחלקה במשטרת הנוטרים היהודים,היחידה הייתה מעורבת בשוטרים ערביים ויהודים, יחידה רכובה על סוסים,יחידה על טנדרים לאחר מלחמת השחרור המשיכה התחנה בתיפקודה, הועברה לידי הצבא וננטשה בשנות השישים. בחצר המצודה חיים בשלווה זחלם בריטי ישן ורכבי משטרת הסיור והתנועה הישראלים,שוחזרה חלק מהאורווה ונבנתה סוכת המנוחה המדפה ,על פי הזכרון ביחס של אחד לאחד אשר שימשה בעבר לאירוח נכבדים ערביים ,בריטים ויהודים. כיום מופעל המקום כמרכז מבקרים בשילוב שתי מצגות של שחקנים המציגים את שווילי בעת חקירה ושוטר בדואי אשר שרת בתחנה,לאחר סיור במוזיאון הקטן שבו כרזות של טרום המדינה להתנדב ,במוזיאון הקטן מוצגת בו מורשת הנוטר והשוטר העברי בתחילת דרכה של המשטרה העברית,בתצוגות המקום ,מוצגים פריטים מעזבונו של מפקדה הראשון יצחק שבילי, לאחר הביקור במוזיאון זוכים למצגת אור קולית בת מספר דקות שבה מספרים אנשים אשר שירתו במשטרה את סיפורם. את המקום מתחזקים : משטרת ישראל,המועצה לשימור אתרים ועמותת הנוטר.
 
פייטוש , מרתק ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif../images/Emo47.gif

כל טיול שלך שפתיים ישקו
האם בשבת ניתן לבקר בבית המצוייר בשלומי?
 

פייטוש

New member
אין עדיין חומר כתוב ושכחתי לשאול הייתי בהלם

כדאי לצלצל או לשלוח פקס
 

פייטוש

New member
תמונות מצב מבית העם הטמפלרי עמק רפאים ירושלים

תמונות מצב מבית העם הטמפלרי עמק רפאים ירושלים או הכנסייה הארמנית מושבה גרמנית ירושלים הבית הראשון בתחילת רחוב עמק רפאים בבית מספר אחד כפי שנקרא בידי הבריטים כביש בית צפפה לאחר מלחמת העולם הראשונה ,בית העם הטמפלרי נחנך בשנת 1882 בטקס השתתף המושל העותומאני ,המבנה שימש את כת הטמפלרים כבית עם לכינוסים ואירועים והן ככנסייה,לידו נבנה בית השומר שבו התגורר השומר על בית העם ובתי הספר, לידו נבנה בית הספר הראשון בבניין מס 3 שעבר לאחר מכן לרחוב עמק רפאים מספר 5 ,בית ספר זה שנתמך בידי גרמניה נחשב בזמנו לטוב ביותר בארץ, כל המבנים נבנו מאבן ירושלמית ולא מעץ כמו בגרמניה רובם בני שתי קומות. המבנה שימש לפעילותם של שתי ועדות הקהילה : ועדת המושבה הטמפלרית אשר דנה בפעילות היום יומית ,בעיות של תרבות כמו שנאמר בענייני דיומא, הוועדה השנייה טיפלה בצרכי הדת של הקהילה תפילה,חתונות ולוויות. המבנה נבנה בסגנון נאו רומנסקי אשר היה נהוג לפני כשמונה מאות שנים באירופה , ולכן מבנהו החיצוני אינו דומה למבנה כנסייה מקובל,סיבה נוספת היא שהועתמאנים ששלטו בארץ לא אישרו לבנות כנסיות עם סממנים חיצונים לכנסייה ולכן המבנה נראה כך מבחוץ. פעמון הכנסייה המוצב בחזיתה המערבית הפועל עד היום, שימש לקריאת המתפללים לתפילה הן בימי ראשון והן לכינוסי הקהילה, גומחות התפילה האבססים בבית בכנסייה פונות צפונה ולא מזרחה והסיבה, כי הגומחות מכוונות לכוון גן הקבר אשר ליד שער שכם שעל פי אמונתם הפרוטסטנטית קבור שם ישו. את המקום משנת 1949 מחזיקה הכנסייה הארמנית בידי משפחת אוהנוסיאן אשר מתגוררת בבית מגורים מאחורי הכנסייה, כיוון שלאחר מלחמת העצמאות הארמנים שנותרו בשטח הישראלי , לא יכלו להתפלל בכנסיה הארמנית של העיר העתיקה, הם קבלו את בית התפילה הזה, אשר איבד את יוקרתו ומעמדו כשאוחדה ירושלים והארמנים חזרו להתפלל בכנסיה בעיר העתיקה. ובכן מדוע החלטתי להתעורר עכשיו , על הגדר נתלתה מודעה זאת בתקופה האחרונה , למי שיש התנגדויות לבניית מלון קולוני שיגיש אותם לוועדה המחוזית ,במקום העתיד לבניית המלון שלושה מבנים לשימור בית הספר הישן והחדש של הטמפלרים בניין מספר שלוש וחמש שלימים שימשו את מכון הסיבים שננטשו לפני שנים ונאטמו בחודש האחרון לכניסה , בית העם הכנסייה היוונית , ומבנה בית הספר החדש הליצאום החדש שנבנה בשנת 1882 מיועדים לשימור רחוב עמק רפאים 5, ללא תוספת בנייה. מבנה בית הספר הישן שנקרא הליצאום הישן, שנבנה בשנת 1878 ברחוב עמק רפאים 3 מיועד גם הוא לשימור ותותר בו תוספת קומה בחלל גג הרעפים שישוחזר, ומבנה מאחור ברחוב פיטרסון שישומר חלקית וכמובן אמורים להיות משומרים חלק מהעצים הישנים והגדר המקיפה את המתחם. כיום מנסים השלטונות להניח ידם על מבנה בית העם הישן או הכנסייה הארמנית על מנת להופכו לאולם אירועים להרוס את בית השומר ולמסור את הרכוש לטובת בית המלון שיוקם במקום והשטח של החצר יהווה מעבר בין המלון לבין אולם השמחות,בעלי המלון שעדיין מתנהל כנגדם מאבק שכונתי אדיר, לאחר שנודע כי המנהל הרכוש במדינה הבטיח לבעלי המלון העתידי גם את שטח הכנסייה לרכישה בעתיד ,המאבק הוא לגבי אופיו, גובהו של המלון ,במקום שגובה בבתים הם מקסימום שלוש עד ארבעה קומות והשטח האמיתי שעליו יבנה המלון וכמובן ולנסות לשמר את רוח שכונת המושבה הגרמנית בכדי לא להיכנע למפלצת הנדלית הנוגסת בעברנו. על פי הידוע לי בתוכניות הבנייה ,היה אמור לקום במבנה הכנסייה אולם שהיה אמור לשמש במחצית מהזמן מתנס שכונתי ובחלקו כאולם אירועים ,אולם בעלי המלון שיוקם רצו את כל השטח לטובתם כי הגימיק התיירותי הוא אפשרות להתאכסן במלון ולהינשא באולם האירועים שכיום משמש כבית תפילה לעדה הארמנית בשכונה ,כיוון שבעלי המלון דרשו שהמקום יהיה רק אולם אירועים החליט ועד השכונה כי הוא מצדד בהשארת בכנסייה במצבה לצרכי שימור ולא לאפשר פתיחת אולם אירועים במקומה לצורך זה הכין ועד השכונה מודל לתוכניות הכוללניות של המלון המוצא והוא יוצג השבוע במרכז המושבה על מנת שהתושבים יוכלו להבין בעיניים איזה עוול עומד להיות בשכונה הפסטורלית והיפה. נו ואתם מאמינים ? לאחר שבית העם,עמד בשיממנו שנים רבות כיוון שלאחר מלחמת ששת הימים חזרו הארמנים להתפלל בעיר העתיקה ,נשארה הכנסייה בבחינת רכוש וזהו, אין יוצא ואין נכנס, פרט למשפחה הארמנית שנותרה לשמור עליו, נתאפשר לי להיכנס בשבת האחרונה ולצלם מבפנים את מצבו הנוכחי לפני השימור,לאחר שהוזנח משנת 1967. תמונות אלו אני חולק עמכם , המקום מעלה אבק למרות שהמשפחה השומרת משתדלת לנקות מדי פעם הרגשתי צביטה בלב כי אני מכיר את המקום מימים ימימה מצעירותי שאז עוד היה אפשר להיכנס למתחם. בית משפחת אוהנוסיאן נשאר כמו שראית בצילומים מלפני עשרות בשנים, אך מסביבו גינה עם בריכת דגים מאולתרת שבה שוחים מספר דגי זהב וקרפיון צבעוני .ישנם בו צמחי בר ותרבותיים עץ לימונים שופע, ומעט היסטוריה ,המשקוף לכניסה לבית צבועה בכחול כמנהג שכנינו וזה אף מופיע בצילומים הישנים., חברה הזמן עמד מלאכת. כיום חודשו התפילות והארמנים מתפללים במקום בימי חמישי וראשון אחר הצהרים ובתפילה משתתפים בין 20-30 מתפללים ברשות האב גוריו אחר הצהרים. סיפורה של המשפחה אשר מתגוררת בבית השומר ממול לכניסה לכנסייה : משפחת אוהנוסיאן שכללה ארמני ואשתו הבריטית וילדיהם התגוררה טרם המלחמה בבית בדרך בית לחם בחלק המערבי של העיר,היה להם מפעל לקרמיקה ארמנית בוויה דה לרוזה בעיר העתיקה עד שנת 1948,כיום בביתם שלוש דירות של משפחות ערביות בקומה העליונה ושלוש חנויות מתחתם, על הרכוש מתנהל מאבק משפטי. מיד שהסתיימה מלחמת העצמאות רוכזו כל הנוצרים למגורים באזור מה שנקרא גינות תמר-צומת הבנקים בבקעה גבול תלפיות,כיוון שהארמנים נותקו ממוסדות הדת בעיר העתיקה לאחר המלחמה ,בשנת 1948 פנה אבי המשפחה לשלטונות ביחד עם שני ארמנים לקבלת מבנה בית העם הטמפלרי שעמד בשיממנו בתחילת רחוב עמק רפאים במושבה לצרכי תפילה לעדה הארמנית שנותרה בחלק המערבי של העיר, הוא קיבל את המבנה ואף הותר לו להתגורר בבית האבות של היום בית פרנקפורטר בדרך בית לחם שאף שימש בעבר כבית ספר גאולים ג בבקעה. כיוון שבירושלים היה מחסור בחומר בערה לבישול נפרצה הכנסייה מספר פעמים בידי תושבי השכונה ונלקחו ספסלים וחלקים מהאורגן לצורך של חימום ובישול בבתיהם ,האורגן לא שופץ עד היום,כיוון שכך היה ,פנה אבי המשפחה בשנת 1949 לשלטונות וקיבל אישור להתגורר בבית השומר הצמוד לכנסייה הארמנית על מנת למנוע ביזה של הציוד. מאז מתגוררת הבת שנותרה במקום על מנת לנסות לשמר את המבנה שראה ימים טובים יותר,שאר המשפחה עברה לגור ברחבי העולם.
 
למעלה