תמונות שצילם ADB בבלגרד

[רובי סרבי]

ותראו את התמונות ממקדוניה שצילם ADB

אהבתי את MATKA1

 

[רובי סרבי]

תמונות שצילם ADB בבלגרד

שווה לראות כי זה כמו לדגום את העיר ממש מהזמן האחרון וגם הקומפוזיצייה מאוד יפה. רובי סרבי

 

[גוראן]

איזה טבע יש במקדוניה

 

[רובי סרבי]

ADB מה אתה מעריץ ביוגוסלביה?

כתבת בהודעת הפתיחה שלך: "אינני יוגוסלבי, נולדתי בארץ וכך גם הוריי, אבל מאד מאד מתעניין, מעריץ ואוהב את יוגוסלביה לשעבר וסרביה בפרט. מאחוריי 4 ביקורים בבלגרד בשנתיים האחרונות (האחרון שביניהם לפני פחות מחודש) וביקור אחד בסקופייה. יש לי המון חברים משם והייתי מאד שמח להיות בקשר גם עם כאלה שמכאן." ומה אתה אוהב במיוחד בסרביה? תודה, רובי סרבי

 

[ADB]

איזה שאלה....יש לך שעה פנויה? ../images/Emo13.gif

אני אנסה למנות את הדברים העיקריים... זה התחיל כשלמדתי באוניברסיטה בחו"ל ובתור סטודנט זר, הייתי מסתובב הרבה עם שאר הסטודנטים הזרים. בתור ישראלי, שמתי לב שאני מתחבר במנטליות ובחום הרבה יותר לאנשים שמגיעים מדרום-מזרח אירופה, כמו הסטודנטים היוונים, התורכים וכמובן היוגוסלבים. הסטודנטים שהפכו להיות החברים הכי טובים שלי היו הסרבים. אנשים חמים ומקסימים. כשסיימנו את הלימודים וחזרנו כל אחד לארצו, הם הזמינו אותי לבקר בבלגרד, ואני זוכר את הביקור הראשון כחוויה הכי יפה שהיתה לי בחיי...אני זוכר שאמרו לי "חכה שתראה מה זה הכנסת אורחים סרבית" ואני תארתי לעצמי שכל מדינה אומרת את זה על עצמה, עד שהגעתי לשם...זה היה פשוט מדהים... קודם כל הנכונות של כולם לתת לי להרגיש הכי בבית שיש, לא רק החברים שהכרתי מהאוניברסיטה, אלא גם כל החברים והמשפחות שלהם משם, היתה פשוט יוצאת מן הכלל... זה היה גם אחד המקומות היחידים שאני מכיר בעולם שבו היחס למישהו מישראל כל כך יפה וחיובי. זו מדינה שאוליי אין בה הרבה מבחינה חומרנית, אבל האופי והיחס של האנשים פשוט עולה על כל מדינה אחרת שביקרתי בה. הפכנו להיות חברים בנפש, הכרתי כל כך הרבה אנשים אחרים דרכם, לא רק מסרביה - אלא גם ממקדוניה ובוסניה, וגם הכרתי חברים חדשים מהקהילה היהודית בבלגרד. מאחר ולאזרחים סרבים מאד קשה להשיג ויזה לישראל, אני מנצל כל חופש שיש לי ללכת ולבקר שם. האוכל, המוסיקה, השפה, התרבות, הבלאגן

, ובעיקר האנשים חדרו ללב ולנשמה שלי. אפילו הדיילות במטוסים של JAT הן כמו אמהות סרביות טיפוסיות: ("אדוני למה לא אכלת את הארוחה שלך?" -"תודה, אבל אני לא רעב..." -"רעב או לא רעב זה לא קשור, אתה חייב לאכול משהו!!") בנוסף לביקוריי הרבים בבלגרד ביקרתי גם בנובי סאד ובסקופייה, והתארחתי אצל חברים משם ומאד נהניתי. לצערי בשאר המקומות כמו קרואטיה, מונטנגרו ובוסניה עוד לא יצא לי לבקר, אבל זה ישתנה בקרוב מאד. אגב, בשנה שעברה, כשסרביה ומונטנגרו התפצלו, הייתי אחד האורחים הראשונים לבקר בסרביה שהכריזה על עצמאותה, כי נכנסתי למדינה באותו יום...

והפכתי לחלק מההסטוריה

אז לשאלתך - מה אני אוהב במיוחד בסרביה? חוץ מ-ZELENI VENAC בבלגרד (שזה המקום הכי מעצבן בעולם) - הכל! אבל בעיקר את האנשים

 

[beti123]

אני מסכימה עם כל מילה

נהניתי מהפירוט

 

[רובי סרבי]

וואו אני חייב לספר למשפחתי בסרביה

הם מאוד יעריכו את ההתרשמות שלך, רובי סרבי

 

[רובי סרבי]

מה קורה ב-ZELENI VENAC ?

 

[ADB]

אז ככה

ZELENI VENAC זה מקום במרכז בלגרד, היכן שנמצא השוק, המקום הוא גם עורק תחבורה מאד מרכזי ומהווה תחנת עצירה לרוב האוטובוסים שעוברים בעיר. המקום רועש, מלא ערפיח, ומלא אנשים, מכוניות מצפצפות, משאיות, מוניות וריח של שוק... זה המקום היחיד בבלגרד שאני לא סובל ונמנע מלהגיע אליו כל עוד אני לא חייב... חברי המקומיים מספרים כי הם חשים אותו דבר לגביי המקום. בתכלס, זה נראה כמו התחנה המרכזית הישנה בת"א, רק יותר סואן ויותר עמוס....אז תדמיין....

 

[רובי סרבי]

ראה ערך התחנה הישנה של להקת טיפקס

מתוך האלבום החיים בלאפה משנת 1995: התחנה הישנה / קובי אוז התחנה הישנה / קובי אוז הירידה הזו לרחוב החם היתה בשבילי מקום לעולם של שיכור מוכר מלבי קר עם בוטנים וסירופ אדום של סוכר חגורה בעשר וקלטת מתנה מיץ ענבים ועיתון להמתנה קולנוע שמקרין סרטים של זימה וכובעשל פרסי עם רקמה הייתי יורד בתחנה הישנה והיא הייתה לי מדינה אחרת מדינה של מציאות בהמתנה כשגשם יורד וכשהשמש בוערת פתאום אני שייך ולפעמים אני אחר בתוך עולם צפוף וממהר בשדרות הנעליים הזולות בדוכני פלאפל עם כל התוספות שירותים ציבוריים שריחם למרחוק נהגי מוניות שלא למדו לשתוק שיכור ועיוור מסתכלים על העולם אברכים מרוויחים מצוות חינם הייתי יורד בתחנה הישנה... בדרך לתל-אביב המבריקה אני עוצר במציאות הסדוקה של פיתה עם זעתר וביצה בצד של ספק רבנים ספק פושטי יד בעשרה שקלים שלוש קלטות ושירים מוכרים מכל המדינות והבוץ השחור על כל מדרכה ונהג מפטיר חצי ברכה הייתי יורד בתחנה הישנה...

 

[רובי סרבי]

התחנה המבולגנת אפופת העשן מת"א

דמתה למה שראיתי בנוביסאד ממש באותה שנה בה קובי אוז התגעגע וכתב שיר געגוע לתחנה המרכזית הישנה שאיננה עוד....אפשר להמליץ לקובי לתייר בתואמת המרכזית הישנה מת"א ולהגיע ל-ZELENI VENAC לאכול בורק במקום פיתה עם זעתר וביצה ביד ןךזמזמם את שירו...

 

[טליה ג]

הזדהיתי עם כל מלה שכתבת!

אמנם עדיין לא ביקרתי בסרביה או בשאר מדינות אקס-יוגוסלביה, אבל גם אני מאוד מתחברת למנטליות של האנשים, לפולקלור, למוסיקה, ולכל מה שאתה מציין כאן. אני דוברת גרמנית ופעילה מאוד בפורומים גרמניים באינטרנט, שדרכם הכרתי המוני אנשים, אבל שמתי לב כמוך שיש לי שפה משותפת בעיקר עם אנשים שמוצאם ממזרח ודרום אירופה, בעיקר ממדינות אקס-יוגוסלביה, ואילו עם הגרמנים עצמם, קצת פחות. ככל שלמדתי להכיר את הגרמנים ואת המערב-אירופאים הצעירים בכלל, אני מרגישה כמה המנטליות שלהם בעצם לא מדברת אליי. האירופאים של היום הם בראש ובראשונה "אזרחי העולם", שבזים לכל מה שמריח ממסורת ומפולקלור, שאימצו לחיקם את התרבות האמריקאית, ומגלים המון צביעות ויפות נפש. לא כך בסרביה ובשאר מדינות יוגוסלביה. שם האנשים הרבה יותר חמים, פתוחים, אוהבים את תרבותם ושפתם, ולא מנסים להיות מה שהם לא! אחד החברים הכי קרובים שלי באינטרנט הוא בחור שנולד בקרואטיה, בן לאב סרבי ואם קרואטית, שגדל כילד בבוסניה ועם פרוץ המלחמה בבלקן היגר עם הוריו לגרמניה, בה הוא חי עד היום. מה שנעים לי מאוד אצלו זה שאפשר לדבר איתו בפתיחות גם על נושאים פוליטיים רגישים, שנוגעים הן למדינות יוגוסלביה והן לישראל. לפני מערב-אירופאים אני תמיד חייבת לשחק אותה "דיפלומטית" ולהיזהר מלהישמע לאומנית מדי, אבל עם אותו בחור סרבי-קרואטי אין צביעות ואין העמדת פנים, והוא גם מגלה אהדה מובהקת לישראל ומספר לי גם על התקשורת במדינות אקס-יוגוסלביה השונות ועל הדרך שבה היא רואה את המצב המורכב אצלנו.

 

[רובי סרבי]

כמה נחמד שקפצת לביקור טליה

ואני מסכים עם כל מילה שכתבת. אינני אוהב את הצביעות ובמיוחד לא את הגרמנית כי אני מזהה כל ניואנס בהעמדת הפנים שלהם...כשאני עבדתי עם אירופאים בישראל ובחו"ל אז עם היוונים, חלק מהפורטוגלים, הסרבים והאיטלקים נוצר קשר מיידי ואחרי זמן קצר ההתנהלות הייתה כאילו נולדנו ביחד. מה שכיף זה שלומדים כל מיני מנהגים של תרבויות מעט שונות אך דומות. במסגרת עבודתי שהיתי בגרמניה, ולא אהבתי את ההתגרויות הבלתי פוסקות בגרמניה במיוחד בסופי שבוע כשיצאנו בערבים לארוחות, בעיקר מצד צעירים גרמנים מקומיים שבילו ב-Alt Stadt וצעקו עלי איזה מן בן-אדם אתה שמתהלך לך עם הודים...גם שכנות גרמניות מבוגרות של הההודים נתנו להם להרגיש שלא בנוח. דוגמא נוספת לצביעות הגרמנית: כשהלכתי לקנות אוכל לכלביי בחנות בעלי חיים קבלתי יחס מצויין ולבבי מהמוכרת כולל שיחה קולחת עד לאותו הרגע שביקשתי אוכל ללא אחוז גבוה של חלבונים והסברתי שלכך מורגלים כלביי מהקיץ הישראלי, או אז - כמו בסרט של מונטי פייטון הגביע הקדוש והאבירים שאומרים ני ני ני, המוכרת החליפה צבע לאדום והסתיימה השיחה הקולחת במיידי. מאותו הרגע קבלתי יחס מועדף לרעה. יש עוד מקרים שלא אפרט כאן. אך המכנה המשותף הוא של אנשים בורים שחונכו לשנוא. עפ"י מראה חיצוני ושיחה מתנהגים בצורה חיובית אבל כששומעים שאתה מישראל משתנה ההתנהגות להכי שלילית האפשרית מבחינתם באותו הרגע. אני חייב לציין שנתקלתי גם במקרים חיוביים במיוחד של אנשים שקצה נפשם בצביעות השילטונית הגרמנית. אני חייב לציין שבסרביה לא היו כדברים הללו אלא ההפך, אך גם שם ראיתי גרפיטי של הכוח הלבן... רובי סרבי

 

[טליה ג]

אני לא נתקלתי בתגובות כאלה בגרמניה

ורוב הגרמנים שפגשתי, הן באינטרנט והן פנים אל פנים, שמחו מאוד לשמוע שאני מישראל, ומבחינה פוליטית גילו אפילו אהדה לצד הישראלי. אבל מה שאני לא סובלת אצל הגרמנים הצעירים הוא הזיוף והפוזה אצלם. נראה לי לפעמים שהם הפכו כולם למין רובוטים מתוכנתים להיות "אזרחי העולם", שמוחקים כל זהות לאומית, סוגדים לכל דבר אמריקאי (למרות שהם בעצם שונאים את ארה"ב) וזורקים לאוויר סיסמאות יפות על זכויות אדם ואיכות הסביבה. משהו מזוייף ולא אמיתי אצלם, וזה מאוד צורם לי! במדינות יוגוסלביה זה לא כך. שם האנשים, גם הצעירים, הרבה יותר דומים לנו הישראלים מבחינת השקפת העולם. הם הרבה יותר אמיתיים, חמים ונטולי פוזות.

 

[רובי סרבי]

לא ניתן לתכנת ישראלים/יוגוסלבים

טליה כנראה שקלעת עוד פעם בול...והייתי מוסיף שככל שהתיכנות אצל צעיר חילוני הוא ברמה נמוכה יותר כלומר אסמבלר/שפת מכונה כך גם מושפע ה-core/נשמה בצורה גורפת יותר. אצל הישראלים צריך הרבה עבודה בקבלה לדוגמא כדי להשפיע על הרמה הרוחנית ותמיד עולות שאלות ורצון להבין. לעומת זאת הייתי מאוד שמח אם בישראל הייתה רמה עוד יותר גבוהה בתחום הטכנולוגיה המעשית ועניינים ביצועיים ופחות דיבורים שזה קצת הצד השלילי של הלא מתוכנתים...

 

[טליה ג]

מקסים! נהניתי מאוד מהתמונות!