תמונת הערמה + יוסלה

[פרי מגדים]

תמונת הערמה + יוסלה

תמונת הערמה
התמונה הבאה ששמעתי אותה מתוארת
באחת מהתוכניות התיעודיות
באחד מימי הזיכרון לשואה
לא עזבה אותי והיא עולה וצפה במוחי
מפעם לפעם
ובוודאי ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.


...אני לא יכול לנשום יותר,
מוחצים אותי,
איי איי הרגל, הרגל!
אתם שוברים לי את הרגל
אהההה....
אני מת,
אויר... אויר...
הראש, מישהו דורך לי על הראש -
ממה... ממה... (= אמא ... אמא...)
ממללהה, דם... המון דם
אךךך... אחחח...
מחרחר הנער למותו
כשערמת גופות של גברים ערומים
שרועים מעליו, חלקם עוד עושים מאמצים להתרומם,
חלקם כבר בעוויתות אחרונות של גסיסה...
רק רגע לפני כן, כל אחד מהם נלחם בשארית כוחותיו
לטפס למעלה על ערמת הגופות המתפתלים
לשאוף עוד שאיפה של אוויר נקי
מהגז הרעיל שעולה וממלא מרגע לרגע
את האולם כולו...



וגם עוד על יוסלה

שהיה בן 12 כשפעם ביום
עוזרו של ד"ר מנגלה
לקח ממנו
דם.
כי היה לו דם
לד"ר מנגלה,
לעשות ניסוי רפואי ביוסלה
הקטן ובחבריו לצריף
במחנה ההשמדה באושויץ.
מנגלה רצה לדעת
מהי הכמות הממוצעת
של דם
שבלעדיה לא יכול לחיות יותר
אף אדם.
יוסלה שכבר שש פעמים
במשך השבוע הוציאו ממנו דם,
ידיו רזות, אצבעותיו שקופות,
פניו חיוורים כסיד
וראשו נופל מרוב חולשה על חזהו,
היה לו עוד כח לזכור
כי מחר בבוקר תהיה זאת
הפעם השביעית
להקזת הדם.
"מחר יום ראשון"
קיווה יוסלה,
"אולי מנגלה ינוח
ממני פעם אחת
ויעשה לעצמו שבָּת".
אך מנגלה החרוץ
ממלאכתו לא שבָת
ויוסלה מת
בראשון בשבָּת.
---------

 

[NוNין cוcNו]

 

[רונית 1411]

כל כך קשה וכואב

כמו משקל של טון על החזה...

 

[הקוסמת הורודה2]

כבר אקרא אפשר להוסיף גם שעשו אקציות לילדים שההורים

לא היו בבית לקחו את ילדיהם לאקציה וכשההורים חזרו הם לא מצאו את הילדים
וכל האיזור נמלא צעקות וצעקות בכי
מי שמסוגל לפגוע ככה בילדים באמת הגיע לדרגת השפל המושלם.

 

[הקוסמת הורודה2]

וזה נכון כשמשהו אורגני מרקיב זה מסריח

בטח ריח של גיפות זה ריח חריף לא שיצא לי להריח
ערימת גופות נשמע חונק לא רק מבחינת הדחיסות
אני עדיין זוכרת שהתפלאתי כשגיליתי את הריח של פרחים שנבלו
וכמה זה מריח רע