תמונת קורונה - סוף יוני

[debby12]

תמונת קורונה - סוף יוני

תגידו, הקורונה הזו בכלל עדיין משפיעה על החיים שלכם בימים אלה? פותחת שרשור תמונת מצב....

 

[debby12]

תמונת מצב מהחוף המזרחי של ארה"ב

מאז סוף השבוע של ה- 14-15 במרץ - אנחנו בבית (יום שישי ה-13 במרץ היה יום הלימודים האחרון). ה lockdown הרשמי (= הנחיה לא לצאת מהבית אלא לצרכים חיוניים כמו קניית מזון או טיפול רפואי) נכנס לתוקף שבועיים אחר כך בסוף מרץ אבל בתכלס כבר מאמצע מרץ נהיה דה פקטו סגר. יוצאים לשטח בנוי רק לסופרמרקט או בית מרקחת (יש אצלנו בית מרקחת דרך חלון שירות כזה, עוברים ואוספים עם האוטו) - עם מסיכה כמובן ואלכוג'ל למכביר. חוץ מזה מטיילים קצת באוויר החופשי ליד הבית אבל זהו. חברים - רק מחוץ לבית בגינה, עם זוג אחד בפעם - יושבים רחוק יחסית בגינה. ילדות הבית יוצאות לטיול אופניים עם חברה מדי פעם או יושבות איתה בגינה/מרפסת בריחוק. למעלה משלושה חודשים ובכלל לא מרגישים שהסוף קרוב. בעבודה כבר הודיעו שעובדים מהבית עד סוף השנה ואין נסיעות עבודה עד סוף השנה למעט חריגים מאוד משמעותיים. לחובבי חופש וטיולים (= אני) זה די מייאש

. אם כי כמובן עדיף על למות מקורונה.

 

[עדיקים]

וואו עדיין סגר מלא? ממש קשה

 

[debby12]

כן. מבאס....

בעיקר מבאס שלא רואים את הסוף בכלל. יש נקודות אור אישיות: בזכות זה שאני לא בנסיעות ובלי ג'ט לג וארוחות עשירות של נסיעות, הצלחתי לרדת הרבה במשקל לראשונה מזה הרבה שנים. וגם, אוכלים ארוחה משפחתית ביחד פעמיים ביום [ארוחת בוקר לא - ילדות הבית ישנות, וההורים המסורים עובדים]

 

[mykal]

בהחלט שמשפיע.

אמנם הסגר מבחינת טיולים עלי פחות השפיע. אני פנסיונרית אז עבודה היא לא קהענין. בעלי, ובנותי עבדו מהבית--ועכשיו עובדים בקפסולות. אבל בהחלט על ריחוק חברתי, ובהתחלה על ריחוק מהנכדים, לא היה פשוט. אבל קצת פתרנו בעזרת מפגשי זום. עם חברות--נפגשתי לאחרונה בגינה גדולה שישבנו עטויות מסכות ובמרחק. זה היה נחמד. עשינו ספורט הליכה בעלי ואני כל בוקר לאורך החוף. מקוה שהקורונה תתרחק, ונחזור לחיות רגיל בלי ההפחדה והאיום שלה.

 

[עדיקים]

תמונת המצב שלי

אני חזרתי לעבוד במשרד לפני כחודש כשפתחו את בתי הספר והילדים חזרו לשגרה. לא מחייבת את הילדים ללכת לבית הספר עושים מה שרוצים. הילד לא מוותר על אף יום הילדה יצאה לחופש הגדול וכבר לפני כמעט ולא הלכה כבר אף אחד לא בא, התחילה הדבקה בבתי הספר אז זרמתי איתה. אני לא מסתובבת כמעט בחוץ, עדיין משתדלת לעשות את מרבית הקניות באינטרנט. חסר לי מאוד קניות בסופר סידורים וקניון פעם ב... אבל לא רוצה להסתכן בבידוד. בקניון היינו פעם אחת ומאז לא חזרתי לא שומרים מספיק על הכללים הלחיץ אותי מאוד. בשישי פעם ראשונה אירחנו ובשישי הקרוב מקוה שפעם ראשונה נתארח, זה באמת שינוי ממרץ לא אירחנו והתארחנו. מידי פעם פוגשים חברים בחוץ גם ממש מעט, הבילויים רחוקים מלהיות בשגרה.

 

[michal@gal]

משפיע על כל מי שמסביבי

אני המשכתי לעבוד לאורך כל התקופה, חוץ משבוע אחד שעבדתי מהבית אז פחות הרגשתי. אני מצמצמת כמה שאפשר יציאות מהבית לקניות. משתדלת ללכת לחנויות קטנות יותר. כל יתר המשפחה נמצאים בבית, ואוכלים בבית, אז אני מבשלת הרבה יותר ארוחות צהריים מאשר כרגיל. בעלי עובד מהבית מרגע שהוכרז הסגר וכנראה ימשיכו לעבוד מהבית עד סוף השנה. הבן הצעיר בפועל נמצא בחופש כבר מתחילת הסגר. הייתה תקופה שלמדו דרך הזום, אבל לטעמי לא היה רציני. הלך שבוע לבית הספר, אחרי שחזרו, ואז אמר שכמעט לא מגיעים ילדים לכיתה, והם במילא לא לומדים אלא נותנים להם לראות כל מיני סרטים לאורך כל היום, אז אישרתי לו להפסיק להגיע. הגיע פעם אחרונה כדי לקבל תעודה. הבן הגדול מבלה במחשב כל היום, לא מבחירה. הוא לא מצליח למצוא עבודה. די נמאס המצב. מחכה לחזור לשיגרה.

 

[Dr T noki]

אני בעיקר עובדת כמו חמור

העבודה הרגילה וכל הבלגן של הקורונה. אנחנו בקריסה. אם חושבים שרק בבית החולים עובדים קשה - טעות.... הבחור הצעיר שהוא בני הבכור סיים י״ב בזום פחות או יותר. כל התכניות לטיול לפני גיוס , מסיבת סיום ט׳ , קונצרט סיום ושאר סיומים - לא התקיימו. אבל - יש עבודה, יש בריאות וזה מה שחשוב בימים אלו. יש לי הרבה אכזבה כעס ותסכול כלפי הממשלה וראש הממשלה ועל חוסר ההנהגה. מלחיץ אותי מאד מה יהיה כאן בחורף. אם עכשיו קורסים - מה יהיה בתקופת החורף והשפעת?