תמיד אחד צריך להיות פחות...?

תמיד אחד צריך להיות פחות...?

מה קורה כשלוקחים ורד, ומורידים ממנו את כל הקוצים? האם הוא עדיין נחשב לורד? האם חלק מהיופי שלו נעלם? האם עכשיו אפשר להינות ממנו בלי לדאוג מדקירה? או אולי, ברגע שמורידים לו את הקוצים- הכי קל לאחוז בו בחוזקה ולתלוש את עלי הכותרת, אחד לאחד? יש בי פחד כזה, שאולי תתלוש אותם, אולי אתלוש אותם לעצמי. לא בכוונה, פשוט כי ככה הם החיים, כי כנראה תמיד אחד צריך להיות פחות. פעם הרגשת שפשוט לאחרים לא איכפת כמו לך. מחשבה מכאיבה, לא משהו שרוצים להרגיש שוב. אז- אתה היית אחד פחות. היום אתה כמעט מודה שזו אני. לרגע חשבתי שלא, גם מיהרתי להגיד לך- אבל אני חוששת שטעיתי, היום זו אני. כן, שנינו יודעים שנשארתי בלי קוצים שיגנו עלי, עכשיו כה פשוט לטפל בי...אז תוכל לבחור להשקיע ולטפח- כך שכמו כל ורד נורמלי אוכל לגדול ולפרוח, אולי לגדל קוץ או שניים. אבל תוכל גם... אני יודעת שלא תרצה בזה, לא במתכוון, אבל מה אם אומר לך שזה קורה לאט לאט? שברגע שאני אחד פחות, גם אם לא תעשה כלום- ישירות עלה נתלש? מתוך הבלוג שלי-http://blog.tapuz.co.il/kimat אתם מוזמנים לבקר.
 
אני רוצה להראות לכם משהו,

למרות שעבר זמן... הוא קרא את זה היום, והנה תגובתו- כל כך קשקשנית..חשבתי שאת אולי רצינית וזה נכון כשאמרת שאת לא יודעת לכתוב או להביע את עצמך כמוני.מזמן!!! לא אהבתי לקרוא משהו כמו את "עלה נתלש.."אין לך מושג כמה שאהבתי!!!פשוט.. רטט בעמוד השדרה.. ***(השם שלי)-אני אתלוש עלה פה ועלה שם.את תתלשי עלה פה ועלה שם.השאלה היא האם נעזור לעלה חדש לצמוח במקום...אוהב אותך!ואת כותבת פשוט יפהפה.. (ובחיי שאני לא יודע להיות משוחד בנודע לכתיבה) אחחח...
 
אני מנסה להקפיץ,

כדי שזה לא ילך לאיבוד לגמרי...שתראו גם את הצדדים היפים- שהם הרוב.
 
למעלה