תמיד כדאי ללכת עם הלב?
אני בצומת דרכים וצריכה לקבל החלטה: אני עו"ס במקצועי, מאוד אוהבת את העבודה עצמה, נהנית לקום כל בוקר לעבודה, מרגישה שאני טובה במה שאני עושה, מרגישה סיפוק אישי, מתקדמת לעבר תפקידים מרתקים ומקבלת פידבקים טובים מהסביבה. אבל - אני מאוד מתוסכלת מהסטטוס הנמוך של העבודה,לפעמים אני אפילו מתבישת להגיד במה אני עובדת ומקנאה בבנות שעובדות בעבודות בעלות סטטוס גבוהה יותר (משרדי פרסום, עו"ד ,עיתונאיות,רואות חשבון וכו'). אני גם מתוסכלת מתנאי השכר, וחושבת שהזמן שלי שווה לפחות פי 2-3 לכל שעת עבודה מאשר מה שאני מרוויחה היום לשעה (כ 30 20-ש"ח). הבעייה היא שבמקצוע הזה קשה מאוד להעלות את השכר באופן משמעותי, אפילו בדרגת ניהול. אז החלטתי השנה ללמוד תואר שני "במשהו" כדי שלפחות יהיה לי עוד משהו בקורות חיים במידה וארצה לעזוב את תחום העו"ס בעתיד ,לא התקבלתי לייעוץ אירגוני אז הלכתי ללמוד את מה שכן התקבלתי אליו...אנתרופולוגיה. סיימתי עכשיו סמסטר ראשון (כ 1/4תואר),היה משעמם, לא מחובר למציאות, אקדמאי ופלצני מידיי, בקיצור ..לא בשבילי. הלב שלי אומר לי: ...אם זה לא כיף לך..לא צריך בכוח...תעזבי את זה...כנראה שזה לא בשבילך... ההיגיון אומר: ...יש לך עכשיו זמן וקצת כסף ללימודים...התקבלת ושילמת...לכי על זה..תסבלי קצת שנתיים ..אבל אח"כ יהיה לך תואר שני...החיים זה לא פיקניק ,לא תמיד עושים רק מה שכיף ונעים... למי להקשיב?
אני בצומת דרכים וצריכה לקבל החלטה: אני עו"ס במקצועי, מאוד אוהבת את העבודה עצמה, נהנית לקום כל בוקר לעבודה, מרגישה שאני טובה במה שאני עושה, מרגישה סיפוק אישי, מתקדמת לעבר תפקידים מרתקים ומקבלת פידבקים טובים מהסביבה. אבל - אני מאוד מתוסכלת מהסטטוס הנמוך של העבודה,לפעמים אני אפילו מתבישת להגיד במה אני עובדת ומקנאה בבנות שעובדות בעבודות בעלות סטטוס גבוהה יותר (משרדי פרסום, עו"ד ,עיתונאיות,רואות חשבון וכו'). אני גם מתוסכלת מתנאי השכר, וחושבת שהזמן שלי שווה לפחות פי 2-3 לכל שעת עבודה מאשר מה שאני מרוויחה היום לשעה (כ 30 20-ש"ח). הבעייה היא שבמקצוע הזה קשה מאוד להעלות את השכר באופן משמעותי, אפילו בדרגת ניהול. אז החלטתי השנה ללמוד תואר שני "במשהו" כדי שלפחות יהיה לי עוד משהו בקורות חיים במידה וארצה לעזוב את תחום העו"ס בעתיד ,לא התקבלתי לייעוץ אירגוני אז הלכתי ללמוד את מה שכן התקבלתי אליו...אנתרופולוגיה. סיימתי עכשיו סמסטר ראשון (כ 1/4תואר),היה משעמם, לא מחובר למציאות, אקדמאי ופלצני מידיי, בקיצור ..לא בשבילי. הלב שלי אומר לי: ...אם זה לא כיף לך..לא צריך בכוח...תעזבי את זה...כנראה שזה לא בשבילך... ההיגיון אומר: ...יש לך עכשיו זמן וקצת כסף ללימודים...התקבלת ושילמת...לכי על זה..תסבלי קצת שנתיים ..אבל אח"כ יהיה לך תואר שני...החיים זה לא פיקניק ,לא תמיד עושים רק מה שכיף ונעים... למי להקשיב?
