תמיד מנקרת לי בראש

[ש ח ר י ת]

תמיד מנקרת לי בראש../images/Emo118.gif

ההרגשה הזאת שאני צריכה להלחם על האטרקטיביות שלי. אצל אבא עושים בעיקר כיף חיים. יש שם הרבה פחות הגבלות, אף פעם לא צריך לקום מוקדם, להכין שעורים...אתם יודעים. וביום שישי לפני שתואר ונפש נסעו לאבא שלהם קיבלתי חיזוק חיובי. נפש אמר לי שהוא לא רוצה לאכול בננה. למה? כי זה עושה לו קקי והוא שונא לעשות קקי אצל אבא.

נכון מחמאה? גם אני אוהבת לעשות קקי רק בבית...

 

[עלמה 3]

את נלחמת על אטרקטיביות ../images/Emo70.gifלמה ../images/Emo35.gif

וזה עוד מנקר לך בראש.............. כמה שאלות לי אליך ???????? 1. מה את אמורה להיות ליצן חצר של הילדים שלך או קרקס או תאיטרון ??? 2. במי בדיוק את מתחרה ? עם אבא של הילדים שלך ? או את מי הם יואהבו יותר??? 3. איזה חיזוק חיובי קיבלת ??????????????? נמק.. הסבר... פרט.... 4. וכשאת עושה את זה על חשבון מי זה בא, אולי על גבם של הילדים שלך ? ומה את משדרת להם ? סליחה הכוונה כאן לא לפגוע ולא להעליב, פתיחת השירשור , לקחה אותי למקום שגרם לנו בבית המורכב הרבה כאב. ואין מה לעשות לאבא נוסעים פעם בשבועיים או ע"פ הסדרי ראיה ומה אפשר אם לא כייף בשישי שבת. זה בא ממקום של איכפתיות, מתוך ניסיון מר. עלמה.

 

[ש ח ר י ת]

אני רוצה להסביר

אני לא עושה זאת על חשבונם. אין ביננו יריבות, יחסים קורקטיים לגמרי. אם תוך שיחה אנחנו רואים שיש אי הסכמה- אנחנו מפסיקים אותהוממשיכים בטלפון- לא בנוכחותם. החיזוק החיובי הוא: פה זה הבית שלי. שם אני מבקר. זה אולי לא פוליטקלי קורקט, אבל אם להיות כנה, זה נעים לי. ועוד פרט- אנחנו משפחה דתית. אבא לא. וזה מגביר את המורכבות...

 

[ש ח ר י ת]

ולהוסיף

עלמה ואני התחלנו תכתובת מסרים, אבל אז תפסתי את עצמי והחלטתי שלטובת הדיון זה צריך להערך פה. אני מקוה שתסכימי איתי... אני צריכה עדיין לחדד את הנקודה. כנראה שבחירת המילים שלי לא הייתה מוצלחת, או דרמטית מדי. זה לא רודף אותי כל הזמן. אני יודעתמהו תפקידי כהורה משמורן, מקבלת אותו באהבה ולא מוכנה להתחלף עם אביהם בעד שום הון. אני גם לא מנסה להלחם. לא מנסה להיות קרקס או יחידת בידור. מתנהגת כרגיל ללא שום תחרות. אבל, זה לא משהו שאני לא חושבת עליו. ואני בהחלט מקוה שביום פקודה התפקיד שאני ממלאה. תפקיד ההורה המחנך, המגדל וכו'...יעמוד לזכותי. אני רוצה להוסיף עוד משהו שחשבתי שיעלה פה ולא עלה. אני מניחה שלהורה הלא משמורן יש את התסכול של הצד השני. אני רק לכיף, אבל לא ממש הורה פעיל...

 

[עלמה 3]

יתכן מאד

שבחירת המילים שלך לא היתה מוצלח.................... ויתכן מאד שלי יש לקוי בהבנת הנקרא............ מה זה יום פקודה ? את לא במלחמה ואת לא נלחמת אך משתמשת בביטויי מלחמה - יום פקודה?? בסופו של עניין הבעיה הרצינית פה - כששני הצדדים חיים בתחושת תיסכול. ואותה תחושת תיסכול משודרת לילדים. שוגר - יש לנו שם חדש ללקסיקון משפחות מורכבות - " הורה פעיל " מה דעתך שוגר ? עלמה

 

[ש ח ר י ת]

אמאלה

בסוף אני באמת אבהל ממך. יום פקודה. מושג נפוץ במחוזותי. בכלל לא מחוזות מיליטנטיים.

 

[עלמה 3]

שחרית, אני מתנצלת........../images/Emo140.gif

הכוונה שלי "לא" היתה להיכנס למלחמה ולהתקתשות מילולית, מספיק יש לי. הכוונה שלי היא היתה "ההארה" להראות שאולי אפשר אחרת...שאולי אפשר לא להפוך את ילדנו לכלי להעברת מסרים ולקבל מהם חיזוקים מהסוג הזה. השירשור שלך, העלה בי כאב מאד עמוק והוביל אותי כנראה לתגובה ביקורתית ושופטת ושוב אני מתנצלת אם קבלת את הדברים שלי באופן ביקורתי. וחלילה זאת לא היתה כוונתי. ואת לא צריכה להיבהל, אני לא כזאת מפחידה אני יכולה לומר על עצמי, "פיה טובה" ולהבא אני מביטחה לא להשתמע ביקורתית. באהבה עלמה,

 

[sugar7]

הורה פעיל? אהממ...

לא רע, לא רע בכלל (זה רק אומר שיש גם הורה סביל, לא?

)

 

[עלמה 3]

סביל ביותר ../images/Emo45.gif

שוגר ויש כזה -

ויש כזה -

ויש כזה -

ויש כזה -

ויש כזה -

ויש כזה -

ויש כזה -

ויש כזה -

ויש כזה -

ויש כזה -

ויש כזה -

ויש כזה -

ולכבוד החג - יש כזה -

ויש כזה -

ויש כזה -

ובלי סוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף בי עלמה ,

 

[ש ח ר י ת]

צודקת../images/Emo45.gif

 

[יונה לבנה 1]

היי שחרית

זה נכון שאצל אבא עושים כפים,אבל אצל אמא עושים את הדברים החשובים ...מתחנכים ולומדים ערכים ואמא לא זזה תמיד ונמצאת בשבילם תמיד בכל רגע.אצל אמא יש יותר גבולות ברורים וכולנו כבר יודעים שילדים זקוקים מאד לגבולות ובבוא היום הם גם מעריכים. אבל...יש כאן תחרות בין ההורים ,והילדים ירגישו ואולי כבר מרגישים.בתחרויות האלה בדרך כלל האמא מפסידה כי האמא היא הביטחון של הילדים וגם מקום להוציא כעסים,וילד שמרגיש שאמא מתחרה באבא מוציא את הכעסים עליה. ועוד מילה לגבי הקקי. אנשים בריאים הם אנשים שיכולים לעשות קקי בכל מקום. להתאפק זה לא בריא וגורם לעצירות...לא הייתי מעודדת או שמחה שבני מתאפק. שלא לדבר על הקשר לנקיון,שלנו זה נראה נפלא שילד אוהב נקיון אבל אם זה גורם לו לאיפוק זה יכול להפוך לבעיה......כאבי בטן למשל.

 

[ש ח ר י ת]

ולגבי הקקי

הוא עושה קקי בכל מקום- אבל מעדיף בבית.

 

[sugar7]

תראי, לא עמדתי אף פעם במצבך

כי אני כאמור נכנסתי כרווקה למורכבות שלי ואין לי ילדים קודמים, אבל אני חושבת שאם תזכרי שבחשבון הסופי הילדים יבינו וידעו מי נתן להם מה, אולי זה ימנע ממך את התחרות על האטרקטיביות. ובעצם, הם כבר עכשיו קצת מבינים, כי קקי אוהבים לעשות בבית וזה אומר שהבית שלו הוא אצלך, עם כל המשתמע מכך. גם לי יש רגעים שבהם אני אומרת לעצמי שכשהם יהיו גדולים ויבינו למה זה כל-כך לא פשוט להיות צ'מבלולו (טוב, אמא חורגת), הם ידעו להעריך.

 

[עלמה 3]

אפרופו קקי

אני לא סבלתי שהמשקפים עשו אצליקקי, (כי באמת קקי עושים בבית שלך) מיידית שפכתי, אקונומיקה, לא בכדי לגרש אותם!!!!!! לגרש את הרעל

לא... לא... (אמא חורגת, בבקשה) אישתו של...... ביי עלמה

 

[*יערית]

שמתי לב למשהו נחמד

מצד הילד... הוא מצד אחד אומר לך כמה טוב אצל אבא וכמה כייף חיים הם עושים....וזה לפעמים צובט{לא בשמי מדברת} אך מצד שני הוא רצה לחזק אותך אמא....הוא אוהב לעשות קקי רק אצלךכי בבית אצלך הוא מרגיש הכי חופשי...הכי טיבעי.. הוא אומנם ביטא זאת ע"י הקקי....אך אני הייתי מפרשת את הדברים שלו אחרת...."אמא אל תתעצבי אני אוהב אותך ואת החים בבית כמו שהם..הנה תראי איפה אני עושה קקי למשל" אצלינו עדיין מלחמות ללכת לאבא...כי שם מאוד משעמם עד אשר הם יודעים שנוסעים לחברה של אבא..ושם באמת שהם עושים כייף. ואני איפה שהם מאושרים=אני אמא מאושרת!

 

[ש ח ר י ת]

זו בדיוק הייתה הכוונה שלי

אני לא נלחמת איתו, או מתמודדת איתו. אבל אני לא מכחישה שצובטים לי משפטים שמלמדים ששם יותר כיף. בפועלך אני מאד מפרגנת להם את השהיה שם והכיף. נלחמתי בעבר על זה. הייתה תקופה שהוא בקושי פגש אותם והתייחס אליהם כמו אל עול...כמובן שגם אז כאבתי.

 

[*יערית]

כנראה

שההרגשה הזו של "עול" מורגשת אצל כמה אקסים אחרים

 

[סול11]

שלא ינקר../images/Emo160.gif

אצל האב כמו בטיסה יוצאים לחופשה אין מטלות כף ושמחות ילדים יודעים לנצל מצבים את אטרקטיבית ללא מאמץ את הכי ה כי בעולם זאת יודעים כולם תני לדברים לזרום והכל יבוא בשלום יש עלייות ויש מורדות ואת הדברים לבנות שיחה לבבית עם האב יכולה לבנות גשר רחב אם ישכיל להפנים אבאות ידעו הילדים שישנם גם חובות. הרהורים על שם וכאן הינם מיותרים החיים הם יפים היי אמיצה לטוב או לרע סדר קיים בזה העולם. מציאות משתנה מדי שעה לא להרהר לא להתברבר לתת לדבר לזרום עושה לנו את היום. יהיו מחמאות יהיו חרבות ואנו נשכיל לטפח ולבנות.

 

[יונה לבנה 1]

וואו סולו

כמה אופטימי ....מדהים לוקחת קצת להמשך הדרך.

 

[סול11]

יונתי../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif../images/Emo39.gifיעשו זאת

היי אופטימית שחי עם הזרם לא נבכה על חלב שנשפך נקדים מחשבה לשפיכה אמונה בעתיד תסלול דרכנו והאופטימיות נר לרגלנו. החיים קצובים ננצלם עד תום

בכל דרכנו