תמיהה

[tusik5]

תמיהה

כזכור לי מהברית הישנה, אלוהים מבטיח לאברהם שלא תהיה עוד ברית אחרת על פני זו. וזוהי ברית עולם. אני תוהה כיצד הופיעה ברית חדשה, הרי אלוהים התחרט ומילתו אינה סלע יותר? גם הטענה שזוהי רק השלמה לברית הישנה, הינה בגדר ברית חדשה משום שהיום מצוות השתנו בגינה. למשל ניתן לאכול מן הבהמה. מבקש הסבר משכנע תודה

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gifלמרות שהכינוי שלך לא הולם את

המקום פה.. אולם אני מאמינה שכן תקבל תשובות, ובבקשה לשמור על רמת שיחה הולמת ומכובדת להבדל מהכינוי. וברוך הבא לפורום מבורך זה

 

[tusik5]

מודה על קבלת הפנים

אך טרם חטאתי בפורום זה. נא להתעלם מהכינוי (בעל הסיבה האישית) ולהחשיב אותי כאדם שווה. תודה שבוע מצוין לכולם!

 

[lion 7]

למה תמיהה?

יש עוד ברית או יותר שאלוהים הבטיח מלבד הבטחתו בישעיה .. זכור לך איזה?

 

[justborn]

ראה מה הבטיח אלוהים

ל הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה. לא לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם--נְאֻם-יְהוָה. לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְהוָה: כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, נְאֻם-יְהוָה--כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד. {ס} (ירמיהו פרק לא).

 

[tusik5]

מצוין. .

ומה דעתך על המצוות החדשות וביטול הישנות? אין הגיון יותר במצוות הקודמות? אני שואל את עצמי אם יכולה להיות סיטואציה שבה תיכרת ברית שלישית ובה המצוות שוב ינגדו את ההגיון של קודמן.. אולי "תרצח" ו"תחמוד אשת רעך" (לדוגמא) לא יהיו רלוונטים יותר? תודה

 

[justborn]

מאיפה אתה מסיק שיש ביטול מצוות?

 

[tusik5]

כפי שכתבתי בראשונה

למשל חוקי כשרות שהיום אפשר לאכול מהכל ללא הגבלות. חגים ומועדים למינהם הכוללים איסורים וחיובים. הרבה מצוות עם הסברים כאשר כיום רק נוהלי מוסר בסיסיים תקפים. אולי עדיף להיות טובים כדי שלא תבוא הברית הבאה. מודה על התשובות

 

[justborn]

המאמינים מעמים שונים מעולם לא

קיבלו את הציווי לשמור את המצוות כמו כשרות, חגים, ברית מילה וכו`... לכן מבחינתם אין שום ביטול. וליהודים ישוע כלל לא ביטל את מצוות התורה. למרות שבמשיח אין הבדל בין גוי ליהודי מבחינת הדרך להגאל אך יש הבדל בתפקיד. אשמח לענות על עוד שאלות.

 

[בן הצבי]

פאול ביטל גם עבור יהודים, לא?

למשל החזיון שראה עם צלחת השרצים וכו`.

 

[lion 7]

פטרוס , לא על דעתו כמובן אל בציווי

אני ממהר ואענה מאוחר יותר

 

[lion 7]

הבהרה

יש לא מעט דברים הנראים סתירה ... פטרוס לא הבין משמעות הקורבן השלם דרך המשיח ישוע ..לכן הובהרה לו הנקודה זו , ובגדול אמר ישוע לא כל הדברים הנכנסימ לגוף מטמאים את האדם אלא הדברים שיוצאים מהאדם, כמו מחשבות רעות וכו`.. על מנת להבין משמעות הברית החדשה שכרת אלוהים עם בני אדם , צריכים להבין את ההבדל בקושי קבלת התורה ומכלול מצוותיה תרי``ג המצוות , לבין קבלת ישוע כבן אלוהים , משיח קורבן שלם בכדי שלא עוד תהיה תהייה עבורנו לקורבנות , שבעוד מועד בית המקדש לא קיים , והפרגוד בין היהודים לבין הגויים ירד , לא עוד קרבה מיוחדת על סמך קדושה , שבעצם אף אחד יכל לקיים , ורחמנות האל במשיח נועדה להמונים . משמעות תורת האל היא חזרה המונית לחיק האב , ולמה לא בוטלה התורה שבדרך כלל נקראת אצלנו ברית ישנה, שמשמעה יש ברית חדשה, הבנויה ממצוות רוח , שנועדו לבחון ראשית כל קדושה, ואיך מתקדשים? בעזרת רוח ה` שהבטיח המכפר הנצחי בשמים ישוע המשיח , שהיא תדריך את העם החדש , דרכה נתקדש , ואף נהיה כוהני האל , שהמשיח הוקרב פעם אחת למען בני אדם , תפקיד ראש הכהנים לקח ישוע ובגדול לנצח המכפר עבורנו מול האב .. אז מה אתם אומרים , מישהו יגיד אלוהים משתנה או משנה מועדים ,? התשובה היא שהאל לא משתנה אלא אנחנו שבדרך כלל נוטים להתרחק ממנו , ולכן הקשר הזה חודש דרך ישוע וימשך לנצח בעת הלידה החדשה .. עד המפגש בין המשיח לנבחריו בהילקחות ..

 

[חרב הרוח]

ישוע לא ביטל מצוות אלא חידד משמעותן

במתי פרק ה' אנו קוראים מה ישוע לימד: 17 "אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת הַנְּבִיאִים; לֹא בָּאתִי לְבַטֵּל כִּי אִם לְקַיֵּם. 18 אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, עַד אֲשֶׁר יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אַף יוֹד אַחַת אוֹ תָּג אֶחָד לֹא יַעַבְרוּ מִן הַתּוֹרָה בְּטֶרֶם יִתְקַיֵּם הַכֹּל. 19 לָכֵן כָּל הַמֵּפֵר אַחַת מִן הַמִּצְווֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וּמְלַמֵּד כָּךְ אֶת הַבְּרִיּוֹת, קָטוֹן יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. אֲבָל כָּל הָעוֹשֶׂה וּמְלַמֵּד, הוּא גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. 20 אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם לֹא תִּהְיֶה צִדְקַתְכֶם מְרֻבָּה מִצִּדְקַת הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם." ניקח לדוגמא את האיסור לנאוף. ישוע חידד את האיסור הזה ואמר (מתי ה'): "27 "שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר 'לֹא תִּנְאָף 28 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁכָּל הַמַּבִּיט בְּאִשָּׁה מִתּוֹךְ תַּאֲוָה אֵלֶיהָ כְּבָר נָאַף אוֹתָהּ בְּלִבּוֹ. 29 אִם עֵינְךָ הַיְמָנִית תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, נַקֵּר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִמְּךָ, כִּי מוּטָב לְךָ שֶׁיֹּאבַד אֶחָד מְאֵבָרֶיךָ מִשֶּׁיֻּשְׁלַךְ כָּל גּוּפְךָ לַגֵּיהִנּוֹם. 30 וְאִם יָדְךָ הַיְמָנִית תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִמְּךָ, כִּי מוּטָב לְךָ שֶׁיֹּאבַד אֶחָד מְאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל גּוּפְךָ לְגֵיהִנּוֹם." בעצם ישוע לימד אותנו שמצוות אלוהים בתורה עשו עמנו חסד, ושאדם נחשב לעובר עבירה רק אם נאף פיסית ולא רק במחשבותיו. לפני התורה לא היו מצוות. אברהם לא נצדק בגלל קיום מצוות, אלא בגלל אמונתו באלוהים. רק אח"כ באו המצוות שהגדירו את ישראל כעם אלוהים. חשוב לזכור שאלוהים הוא הריבון, כך שבכל מקרה, אם הוא חפץ לבטל מצווה כלשהי, זו זכותו! אין בתנ"ך שום רמז על ברית שלישית. המצוות שהזכרת לא יהיו רלוונטיים יותר כאשר אלוהים יחדש את הבריאה.

 

[lion 7]

בריתות

הסבר : 1) הוא הסכם , דרך כתב או אחר , שנערך בין שנים , לאור רצונם . אחד הבריתות החשובות בספר הוא : ברית האל לבני אדם כברית נצח (בראשית י``ז : 13 ,שמות ל``ג :10 דברים ד` :12 , ישעיה נ``ט:21) ועשיית אברם בברית זאת לוקח ביטוי `` כריתת הברית `` כי שני הצדדים היו , בזמנים קדומים , בעת כריתת הסכם מה , מקריבים חיה וחותכים כמה איברים ומעבירים אותם צדדים ביניהם ראה בבקשה ( בראשית 15 :10) .וכבר נכרתה הברית הישנה , שהיא מועדי או הבטחות האל לאברהם (אל הרומים 9 : 4 ) בדם חיות והנכלל מטקסי הרחצה והצום והחגים .. ‏מצד שני הברית החדשה תמה בדם המשיח והאמונה באלוהים ובהתאחות אתו (מתי 26 : 28) 2) הברית הישנה , הברית החדשה . הם שני הספרים הראשיים בספר הקדוש . יש עוד בריתות כמו ברית המלח : שהוא ההסכם שבו משתמשים במלח בכריתתו ( ויקרא ב` : 13 , ו דברי הימים ב`, י``ג : 5) . וצריך להבין שחומר המלח היה יסוד בסיסי בחיי העם העברי . . . .

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gifקיבלת תשובות יפות אך ברצוני

להפנות לכמה פרקים לעיון וקריאה, שלדעתי יחדדו עוד את המקום של התורה בחיי יהודים שמאמינים שישוע הוא המשיח, ובחיי לא יהודים שמאמינים ושמעולם לא נדרשו לקיים את התורה שהיתה לפני ישוע. האיגרת לרומאים מהפרק השני ועד לפרק השמיני פחות או יותר, גדושה בהסברים לענין זה.. הפרק השני: לָכֵן כָּל־בֶּן־הָאָדָם הַדָּן אֵין לְךָ הִתְנַצְּלוּת כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר תָּדִין אֶת־חֲבֵרְךָ תְּחַיֵּב נַפְשְׁךָ בַּאֲשֶׁר אַתָּה הַדָּן תַּעֲשֶׂה כְמַעֲשֵׂהוּ׃ 2 וְיָדַעְנוּ כִּי־מִשְׁפַּט אֱלֹהִים מִשְׁפַּט אֱמֶת עַל־עֹשֵׂי אֵלֶּה׃ 3 וְאַתָּה בֶן־אָדָם הַדָּן אֵת אֲשֶׁר־פָּעֲלוּ כָאֵלֶּה וְאַתָּה עֹשֶׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם הֲתֹאמַר לְהִמָּלֵט מִמִּשְׁפַּט הָאֱלֹהִים׃ 4 אוֹ תָבוּז לְרוֹב טוּבוֹ וּלְחֶמְלָתוֹ וּלְאֹרֶךְ רוּחוֹ וְלֹא תֵדַע כִּי־טוֹבַת הָאֱלֹהִים מְבִיאָה אֹתְךָ לִידֵי תְשׁוּבָה׃ 5 וּבִקְשִׁי לְבָבְךָ הַמְמָאֵן לָשׁוּב תִּצְבֹּר לְךָ עֶבְרָה לְיוֹם עֶבְרַת הָאֱלֹהִים וְהִגָּלוֹת מִשְׁפַּט צִדְקוֹ׃ 6 אֲשֶׁר יְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ׃ 7 חַיֵּי עוֹלָם לַשֹּׁקְדִים לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְשֹׁחֲרֵי כָבוֹד וְהָדָר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עֹבֵר׃ 8 וְעַל־בְּנֵי הַמְּרִי וַאֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ לָאֱמֶת כִּי אִם שָׁמְעוּ־לָעַוְלָה עֲלֵיהֶם חֲרוֹן־אַף וְחֵמָה׃ 9 צָרָה וּמְצוּקָה עַל־כָּל־נֶפֶשׁ אָדָם עֹשֶׂה הָרָע עַל־הַיְּהוּדִי בַתְּחִלָּה וְגַם־עַל־הַיְּוָנִי׃ 10 וְכָבוֹד וְהָדָר וְשָׁלוֹם לְכָל־עֹשֶׂה הַטּוֹב לַיְּהוּדִי בַתְּחִלָּה וְגַם לַיְּוָנִי׃ 11 כִּי אֵין מַשּׂא פָנִים עִם־הָאֱלֹהִים׃ 12 כִּי כָל־אֲשֶׁר חָטְאוּ וְאֵין לָהֶם תּוֹרָה גַּם בִּבְלִי־תוֹרָה יֹאבֵדוּ וַאֲשֶׁר חָטְאוּ וְלָהֶם תּוֹרָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה יִשָּׁפֵטוּ׃ 13 כִּי לֹא שֹׁמְעֵי הַתּוֹרָה צַדִּיקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי אִם־עֹשֵׂי הַתּוֹרָה הֵם יִצְדָּקוּ׃ 14 כִּי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם תּוֹרָה בַּעֲשׂוֹתָם כְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה מֵאֲלֵיהֶם גַּם־בְּאֵין תּוֹרָה הֵם תּוֹרָה לְנַפְשָׁם׃ 15 בְּהַרְאוֹתָם מַעֲשֵׂה הַתּוֹרָה כָּתוּב עַל־לִבָּם וְדַעְתָּם מְעִידָה בָהֶם וּמַחְשְׁבוֹתָם בְּקִרְבָּם מְחַיְּבוֹת זֹאת אֶת־זֹאת אוֹ מְזַכּוֹת׃ 16 בְּיוֹם אֲשֶׁר יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים אֶת־כָּל־תַּעֲלֻמוֹת בְּנֵי הָאָדָם בְּיַד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כְּפִי בְשׂוֹרָתִי׃ 17 הֵן אַתָּה נִקְרָא בְּשֵׁם יְהוּדִי וְנִשְׁעַנְתָּ עַל־הַתּוֹרָה וְתִתְהַלֵל בֵּאלֹהִים׃ 18 וְיָדַעְתָּ אֶת־רְצוֹנוֹ וְתָבִין בֵּין־טוֹב לָרַע בְּהַשְׂכִּילְךָ בַתּוֹרָה׃ 19 וּבָטַחְתָּ בְנַפְשְׁךָ לִהְיוֹת מוֹלִיךְ הַעִוְרִים וְאוֹר לַאֲשֶׁר בַּחשֶׁךְ׃ 20 אֹמֵן לְחַסְרֵי לֵב וּמוֹרֵה הַפְּתָאִים וְיֵשׁ לְךָ צוּרַת הַמַּדָּע וְהָאֱמֶת בַּתּוֹרָה׃ 21 וְאַתָּה הֲתוֹרֶה אֲחֵרִים וְנַפְשְׁךָ לֹא תוֹרֶה הֲתֹאמַר לֹא תִגְנֹב וְהִנְּךָ גֹנֵב׃ 22 הֲתֹאמַר לֹא תִנְאָף וְאַתָּה נֹאֵף תְּשַׁקֵּץ אֶת־הָאֱלִילִים וְאַתָּה גֹּזֵל אֶת־הַקֳּדָשִׁים׃ 23 תִּתְהַלֵּל בַּתּוֹרָה וַתְּנַבֵּל אֶת־הָאֱלֹהִים בְּעָבְרְךָ אֶת־הַתּוֹרָה׃ 24 כִּי בִגְלַלְכֶם שֵׁם הָאֱלֹהִים מְחֻלָּל בַּגּוֹיִם כַּכָּתוּב׃ 25 הֵן הַמִּילָה תוֹעִיל אִם־תִּשְׁמֹר אֶת־הַתּוֹרָה אֲבָל אִם־עֹבֵר אַתָּה אֶת־הַתּוֹרָה מִילָתְךָ הָיְתָה־לְּךָ לְעָרְלָה׃ 26 וְאִם־יִשְׁמֹר הֶעָרֵל אֶת־מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה הֲלֹא תֵחָשֶׁב־לוֹ עָרְלָתוֹ לְמִילָה׃ 27 וְהֶעָרֵל מִלֵּדָה הַמְקַיֵּם אֶת־הַתּוֹרָה הוּא יִשְׁפֹּט אֹתְךָ אֲשֶׁר־לְךָ הַכְּתָב וְהַמִּילָה וְעָבַרְתָּ אֶת־הַתּוֹרָה׃ 28 כִּי לֹא־הַמְצֻיָּן לְמַרְאֵה עֵינַיִם הוּא הַיְּהוּדִי וְלֹא הָאוֹת הַנִּרְאָה בַבָּשָׂר הִיא הַמִּילָה׃ 29 כִּי אִם־תּוֹכוֹ שֶׁל אָדָם הוּא יְהוּדִי וּמִילָה הִיא בַּלֵּב כְּפִי הָרוּחַ וְלֹא כְּפִי הַכְּתָב אֲשֶׁר־לֹא מִבְּנֵי אָדָם תְּהִלָּתוֹ כִּי אִם־מֵאֵת הָאֱלֹהִים׃

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gifאצטט את הפרק השלישי והרביעי גם

והשאר תקרא מhttp://www.kirjasilta.net/ha-berit/index.html אם תרצה

פרק ג אִם כֵּן מַה־הוּא יִתְרוֹן הַיְּהוּדִי וּמַה־הִיא תּוֹעֶלֶת הַמִּילָה׃ 2 הַרְבֵּה מִכָּל־פָּנִים תְּחִלָּתוֹ שֶׁבְּיָדָם הָפְקְדוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים׃ 3 וְאִם־מִקְצָתָם לֹא הֶאֱמִינוּ מַה־בְּכָךְ הַיְבַטֵּל חֶסְרוֹן אֱמוּנָתָם אֶת־אֶמוּנַת אֱלֹהִים׃ 4 חָלִילָה אֲבָל הָאֵל הוּא הַנֶּאֱמָן וְכָל־הָאָדָם כֹּזֵב כַּכָּתוּב לְמַעַן תִּצְדַּק בִּדְבָרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ׃ 5 וְאִם־עַוְלָתֵנוּ תּוֹדִיעַ אֶת־צִדְקַת הָאֱלֹהִים מַה־נֹּאמַר הֲיֶשׁ־עָוֶל בֵּאלֹהִים הַמְשַׁלֵּחַ חֲרוֹן אַפּוֹ כְּדַבֵּר בְּנֵי־אָדָם אֲנִי מְדַבֵּר׃ 6 חָלִילָה שֶׁאִם־כֵּן אֵיךְ יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים אֶת־הָעוֹלָם׃ 7 כִּי אִם־בְּכָזְבִי תִּרְבֶּה וְתִפְרֹץ אֲמִתּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים לִתְהִלָּה לוֹ לָמָּה אֶשָּׁפֵט עוֹד כְּחוֹטֵא׃ 8 וְלָמָּה לֹא נַעֲשֶׂה כִּדְבַר מְחָרֲפֵינוּ וּמוֹצִיאֵי דִבָּה עָלֵינוּ כְּאִלּוּ אֹמְרִים אֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה הָרַע לְמַעַן יָבֹא הַטּוֹב אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם יָבֹא דִינָם בְּצֶדֶק׃ 9 וְעַתָּה מָה הֲיֶשׁ־לָנוּ מַעֲלָה יְתֵרָה לֹא בִמְאוּמָה כְּבָר הוֹכַחְנוּ שֶׁגַּם־הַיְּהוּדִים גַּם־הַיְּוָנִים כֻּלָּם תַּחַת הַחֵטְא׃ 10 כַּכָּתוּב אֵין צַדִּיק אֵין גַּם־אֶחָד׃ 11 אֵין מַשְׂכִּיל אֵין־דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים׃ 12 הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טוֹב אֵין גַּם־אֶחָד׃ 13 קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ׃ 14 אֲשֶׁר אָלָה פִּיהֶם מָלֵא וּמְרֹרוֹת׃ 15 רַגְלֵיהֶם יְמַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ־דָּם׃ 16 שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם׃ 17 וְדֶרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ׃ 18 אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם׃ 19 וַאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ כִּי כָל־מַה־שֶּׁאָמְרָה הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת לָאֵלֶּה שֶׁעוֹל הַתּוֹרָה עֲלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיִּסָּכֵר כָּל־פֶּה וִיהִי כָל־הָעוֹלָם חַיָּב לִפְנֵי אֱלֹהִים׃ 20 מִפְּנֵי שֶׁמִּמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא־יִצְדַּק לְפָנָיו כָּל־בָּשָׂר כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה דַּעַת הַחֵטְא׃ 21 וְעַתָּה בִּבְלִי תוֹרָה צִדְקַת אֱלֹהִים יָצְאָה לָאוֹר אֲשֶׁר הֵעִידוּ עָלֶיהָ הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים׃ 22 וְהִיא צִדְקַת אֱלֹהִים בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶל־כֹּל וְעַל־כֹּל אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בוֹ כִּי אֵין לְהַבְדִּיל׃ 23 כִּי־כֻלָּם חָטָאוּ וְחַסְרֵי־כְבוֹד אֱלֹהִים הֵמָּה׃ 24 וְנִצְדְּקוּ חִנָּם בְּחַסְדּוֹ עַל־יְדֵי הַפְּדוּת אֲשֶׁר הָיְתָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ׃ 25 אֲשֶׁר שָׂמוֹ הָאֱלֹהִים לְפָנֵינוּ לְכַפֹּרֶת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בְּדָמוֹ לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֶעֱבִיר אֶת־הַחֲטָאִים הָרִאשֹׁנִים בְּעֵת חֶמְלָתוֹ׃ 26 לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ בָּעֵת הַזֹּאת כִּי צַדִּיק הוּא וּמַצְדִּיק אֶת־בֶּן־אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ׃ 27 וּבְכֵן אַיֵּה תְּהִלַּת הַמִּתְהַלֵּל הֲלֹא אָבָדָה וְעַל־יְדֵי אֵיזוּ תוֹרָה הַעַל־יְדֵי־תוֹרַת הַמַּעֲשִׂים לֹא כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרַת הָאֱמוּנָה׃ 28 לָכֵן דָּנִים אֲנַחְנוּ שֶׁבֶּאֱמוּנָה יִצְדַּק הָאָדָם בִּבְלִי מַעֲשֵׂי תוֹרָה׃ 29 אוֹ הֲרַק אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים הָאֱלֹהִים הֲלֹא גַם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אָכֵן גַּם־אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הוּא׃ 30 כִּי אֶחָד הָאֱלֹהִים הַמַּצְדִּיק אֶת־הַמּוּלִים מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה וְאֶת־הָעֲרֵלִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה׃ 31 הַמְבַטְּלִים אֵפוֹא אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה חָלִילָה אַךְ מְקַיְּמִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה׃ פרק ד' וּמַה־נֹּאמַר אֵפוֹא עַל־אַבְרָהָם אָבִינוּ מַה־זֶּה הִשִׂיג לְפִי הַבָּשָׂר׃ 2 כִּי אִם־נִצְדַּק אַבְרָהָם מִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים לוֹ הַתְּהִילָּה אֲבָל לֹא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃ 3 כִּי מָה אָמַר הַכָּתוּב וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהוָֹה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה׃ 4 הִנֵּה הַפֹּעֵל לֹא־יֵחָשֵׁב לוֹ שְׂכָרוֹ לְפִי הֶחָסֶד כִּי אִם־לְפִי הַחוֹבָה׃ 5 אֲבָל לַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹעֵל כִּי אִם־מַאֲמִין בַּמַּצְדִּיק אֶת־הָרָשָׁע אֱמוּנָתוֹ תֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה׃ 6 כַּאֲשֶׁר גַּם־דָּוִד מְאַשֵּׁר אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים יַחְשָׁב־לוֹ צְדָקָה בְּלֹא מַעֲשִׂים בְּאָמְרוֹ׃ 7 אַשְׁרֵי נְשׂוּי־פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה׃ 8 אַשְׁרֵי אָדָם לֹא־יַחְשֹׁב יְהוָֹה לוֹ עָוֹן׃ 9 וּבְכֵן הָאִשּׁוּר הַזֶּה הַעַל־הַמִּילָה הוּא אוֹ־גַם עַל־הָעָרְלָה הֲלֹא אָמַרְנוּ כִּי לְאַבְרָהָם נֶחְשְׁבָה אֱמוּנָתוֹ לִצְדָקָה׃ 10 וְאֵימָתַי נֶחְשְׁבָה־לּוֹ בִּהְיוֹתוֹ נִמּוֹל אוֹ בְּעוֹדֶנּוּ עָרֵל הֵן לֹא בִּהְיוֹתוֹ נִמּוֹל כִּי אִם בְּעוֹדֶנּוּ עָרֵל׃ 11 וְאוֹת הַמִּילָה נִתַּן לוֹ לְחוֹתַם צִדְקַת הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר הָיְתָה־לּוֹ וְהוּא עָרֵל לִהְיוֹת לְאָב לְכָל־אֲשֶׁר יַאֲמִינוּ וְהֵם עֲרֵלִים לְמַעַן תֵּחָשֵׁב הַצְּדָקָה אַף־לָהֶם׃ 12 וְלִהְיוֹת לְאָב גַּם־לַמּוּלִים אַךְ־לֹא לַאֲשֶׁר אֵינָם אֶלָּא נִמּוֹלִים כִּי אִם־גַּם־הֹלְכִים בְּעִקְּבוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה־לּוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּעוֹדֶנּוּ עָרֵל׃ 13 כִּי לֹא עַל־יְדֵי תוֹרָה הָיְתָה הַהַבְטָחָה לְאַבְרָהָם אוֹ לְזַרְעוֹ לִהְיוֹת יֹרֵשׁ הָעוֹלָם כִּי אִם־עַל־יְדֵי צִדְקַת הָאֱמוּנָה׃ 14 כִּי אִלּוּ הָיְתָה הַיְרֻשָּׁה לִבְנֵי־הַתּוֹרָה הָאֱמוּנָה תִּהְיֶה לָרִיק וְהַהַבְטָחָה בְּטֵלָה׃ 15 יַעַן אֲשֶׁר הַתּוֹרָה מְבִיאָה קָצֶף כִּי בְּאֵין תּוֹרָה אֵין עֲבֵרָה׃ 16 עַל־כֵּן מֵאֱמוּנָה לְמַעַן תִּהְיֶה לְפִי־חֶסֶד בַּעֲבוּר אֲשֶׁר תִּכּוֹן הַהַבְטָחָה לְכָל הַזָּרַע לֹא לִבְנֵי הַתּוֹרָה לְבַדָּם כִּי־גַם לִבְנֵי אֱמוּנַת אַבְרָהָם אֲשֶׁר הוּא אָב לְכֻלָּנוּ׃ 17 כַּכָּתוּב כִּי אַב־הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ וְהוּא הֶאֱמִין כִּי נֶגֶד פָּנָיו אֱלֹהִים הַמְחַיֶּה אֶת־הַמֵּתִים וְהַקּוֹרֵא לְמַה־שֶּׁלֹא־הָיָה כְּמוֹ הוֶֹה׃ 18 בְּאֶפֶס תִּקְוָה הֶאֱמִין בְּתִקְוָה לְמַעַן אֲשֶׁר יִהְיֶה לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ׃ 19 וְלֹא רָפְתָה אֱמוּנָתוֹ בְּהִתְבּוֹנֲנוֹ אֶל־בְּשָׂרוֹ אֲשֶׁר הָיָה כַמֵּת בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן־מְאַת שָׁנָה וְאֶל־רֶחֶם שָׂרָה אֲשֶׁר בָּלָה׃ 20 וְלֹא־חָלַק לִבּוֹ בְּהַבְטָחַת הָאֱלֹהִים כִּמְחֻסַּר אֱמוּנָה כִּי אִם־הִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ וַיִּתֵּן כָּבוֹד לֵאלֹהִים׃ 21 וְנַפְשׁוֹ יֹדַעַת מְאֹד כִּי אֶת־אֲשֶׁר הִבְטִיחַ גַּם־יָכֹל לַעֲשׂוֹתוֹ׃ 22 עַל־כֵּן גַּם־נֶחְשְׁבָה־לּוֹ לִצְדָקָה׃ 23 וְלֹא־לְמַעֲנוֹ לְבַד כָּתוּב הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁנֶּחְשְׁבָה לוֹ׃ 24 כִּי אִם־גַּם לְמַעֲנֵנוּ אֲשֶׁר עֲתִידָה לְהֵחָשֵׁב לָנוּ הַמַּאֲמִינִים בְּמִי שֶׁהֵעִיר אֶת־יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ מִן־הַמֵּתִים׃ 25 אֲשֶׁר נִמְסַר בַּעֲבוּר פְּשָׁעֵינוּ וְנֵעוֹר לְבַעֲבוּר צַדְּקֵנוּ׃