תמיכה בהחלטות

[נסיכת אהבה]

תמיכה בהחלטות ../images/Emo45.gif

החלטתי לפני יומיים שאני חייבת לתת עוד צ'אנס לקשר ביני לבין הבחור שיצאתי איתו, ושלחתי לו מסר שבעקבותיו דיברנו ובאמת החלטנו לחזור, לקחת דברים לאט ופשוט לנסות שוב. חברה אחת תמכה בהחלטה שלי, כי היא יודעת שזאת החלטה מה-

, כל השאר או שלא התלהבו מזה בכלל והראו את החוסר התלהבות במכות שקיבלתי <ותודה לחברתי הילה על המכות

> או שאיחלו בהצלחה אבל לא ממש התלהבו... זה קצת עירער אותי אבל עדיין ההחלטה שלי בעינה עומדת כי הלב שלי אומר שכן צריך לתת לזה צ'אנס, אולי זאת טעות, ואולי זה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים שלי- לא יודעת ואדע רק כשהזמן יעשה את שלו. עד כמה חשובה לכם תמיכת חברים ומשפחה בהחלטות שלכם

 

[לקשמי]

אני כבר למדתי

את מי לשתף ואת מי לא לשתף בהחלטות שלי. יש את אלה שתומכים, שאני יודעת שיתמכו בי, אז אני מספרת להם על ההחלטות שלי. יש כאלה שרואים הכל שחור (טוב, אם להיות יותר ספציפית, אני מדברת על אבא שלי) שעם כל הכוונה הטובה שלו, הוא רואה את העולם מנקודת מבט פסימית ביותר, ולכן ינסה לשכנע אותי לא ללכת על פי ההחלטות שלי "כי זה חסר סיכוי" וכו'. תמיכה בהחלטות היא דבר מאוד חשוב ומחזק, ואי תמיכה יכולה בהחלט להחליש. אגב: כרגע ההחלטה/מטרה שלי היא לעבור קורס מורים ליוגה בקנדה, בקיץ השנה.

 

[קומיקס הראשונה]

אני חושבת

שחברה שלך הרביצה לך כי איכפת לה ממך והיא דואגת לך שלא תפגעי. אבל אני לא מכירה אותה זה רק ניחוש אולי היא פשוט חושבת שתפגעי והיא לא רוצה לראות אותך נפגעת שוב!! כי את חשובה לה והיא אוהבת אותך?? תחשבי על זה ככה אולי זה לא יהייה כל כך שחור.... LOVE..

 

[נסיכת אהבה]

התגובה שלה הייתה קיצונית...

אבל הבנתי שזה מתוך איכפתיות ודאגה, אבל עדיין כשהלב אומר משהו כל כך חזק, שצריך כן לתת צ'אנס, אז לא יעזרו גם מכות... צריכה לנסות, ולא לחשוב אח"כ מה היה אילו...

 

[אופירA]

עזרה בקבלת החלטות עצמאית...

זה לא סתירה - זה איזון. ההחלטה צריכה להיות עצמאית, שלי בלבד. אבל חשוב לקבל עזרה כדי להגיע להחלטה העצמאית הזו. ז"א לשמוע דעות של אחרים (שדעתם חשובה לי, מקובלת עלי), אבל לא לתת להן כוח אינסופי. לשמוע את דעתם, ולחשוב אם הדברים מדברים אלי, או לא. ייתכן שהם יאירו נקודות שלא חשבתי עליהן כלל. ייתכן שהם יחזקו נקודות שלא נתתי להן דגש מספיק חזק. המילים שלהן יצטרפו למחשבות שלי, ויעזרו לי לתת את המשקל המירבי להחלטה הנכונה. אז ברור מאליו שלא אשאל לדעתו של מי שהראש שלו חושב בכיוון שונה לחלוטין מהראש שלי, אבל גם למי שהוא בראש אחד איתי, לא אתן להחליט עבורי, אלא לצרף את דעתו לשלי. כשהבן שלי שואל את דעתי, מצד אחד אני יודעת שדעתי מאד חשובה לו, מצד שני אני יודעת שחשוב לו (וגם לי!) להחליט עפ"י דעתו העצמאית, ושלא ישתלטו לו על המחשבה. אז אני משתדלת להיכנס לראש שלו ולסדרי העדיפויות שלו בחיים, אומרת לו את דעתי בטון נייטרלי ומתחשב, ומדגישה בפניו שחשוב שהוא ישמע לקול הפנימי שלו, ושהוא מאוד מוכשר להחליט החלטות טובות בחיים שלו (ומזכירה לו את ההחלטות העצמאיות שהיו לו בעבר ואת התוצאות המצויינות שלהן!). שירשום לעצמו יתרונות וחסרונות של כל צד להחלטה, ואם הוא עדיין מאד מתלבט, שפשוט יחתוך לכאן ולכאן בלי יותר מידי מחשבה, ומה שיחליט יהיה לטובה, שלא יפחד מהחלטות. (אני חושבת שאני אמא מדהימה!)

 

[אופיפה]

באמת תגובה לעניין, אופירA.../images/Emo45.gif

מעבר לזה, אני חושבת שככל שנהיה יותר בטוחים בהחלטות שלנו, תזרום אלינו יותר תמיכה.

 

[נסיכת אהבה]

תגובה נהדרת ../images/Emo45.gif

לדעת להקשיב ולומר מהלב מה חושבים אבל לתת את החופש להחליט לבד זאת התנהגות נהדרת של הורים- הלוואי עליי

 

[שובטמה]

תשובה לנסיכה,,,,,

אין יותר נכון מהלב. אין יותר נכון מהתחושות שבבטן.

 

[אופיפה]

ומה עם הראש??

לא ממש מסכימה איתך בעניין הבטן והלב.. לדעתי הראש וההגיון הקר עדיפים. הרבה פעמים אנחנו נוטים לפעול מתוך סערת רגשות וזה לא תמיד הדבר הנכון...