תמיכה ויעוץ

[אמאשל א]

תמיכה ויעוץ

אני עוברת על ההודעות ותוהה כיצד הגיעו כל ההורים המתוחים לאנשי המקצןע העוסקים ביעוץ, תמיכה וטיפול פסיכולוגי. הפסיכולוגית היחידה שהכרתי בקשר לבת שלי היא זו של הרשות המקומית השייכת גם לצוות של הגן. אבל לה - חוץ מאשר להפחיד אותנו ולומר שהמצב עלול גם להחמיר ושכדאי שניקח עובדת זרה לפני שבתנו תהפך ללא הולכת/ לא מדברת וכיוצ"ב, לדכא אותנו ןגם כשיש איזו הערה על התקדמות לסייג אותה מייד שעדיין המצב גרוע... לא זכינו לשום תמיכה שהיא מלבד לבכות בטלפון לאמא או להשתייך לפורום הזה. כפי שכבר הזכרתי לפני כמה ימים - ההתקף האחרון היה חזק במיוחד ומדכא מאד כרגיל ועד היום אני לא ישנה כלל בלילות ומרגישה כמו קפיץ במשך כל היום. זה גורם לחןסר סבלנות, חוסר ריכוז ,ואי יכולת לתפקד בכמה תחומים. הבעיה שזה קורה אחת לכמה זמן ואף אחד מהגורמים המטפלים בילדה והיודעים על המצב לא הפנה אותנו ההורים לשום גורם תומך או מטפל. איך זה אצלכם?

 

[נונינה]

מוזר.............

אין ספק שהורים לילד עם בעיה קודם כל צריכים תמיכה נפשית. ובהרבה מקרים לדעתי אפשר גם לשלוח את הילד עצמו לטיפול כי גם לו קשה.... במכון להתפתחות הילד בדרך כלל יש עובדת סוציאלית שאמורה לתת את התמיכה הראשונית ודרכה אפשר לקבל מידע על המשך. אם מבחינה כלכלית יש אפשרות ללכת למשהו פרטי, אז גם אפשר, ואוכל להמליץ על כמה מאזור ת"א. אם זה רלונטי.אבל זה יקר - כ-300 ש"ח לפגישה !! אם לא אפשר לדעתי לנסות גם בקופת חולים ! בהצלחה.

 

[נ ג ה 33]

חבל שהמציאות מחייבת את קופות החולים

להגביל ולהגביל ולהגביל את סל השירותים והטיפולים שהן מאפשרות למטופלים לקבל. אין ספק שהשלמת סיוע ממקורות פרטיים יכולה לתרום מאוד ואף רצויה. חבל שאין באפשרות הרבה משפחות להפוך את המטרה לברת ביצוע.

 

[זהבה נ]

צר לי שעד כה לא נעזרת בייעוץ

שיתן לכם להרגיש שייש לכם יותר כוחות להתמודד, חבל. האם את מודעת לזכויותיכם בביטוח הלאומי, ובמס הכנסה? אם לא אני אעדכן אותך. לגבי הייעוץ, אני לא זוכרת באיזה גיל הבת שלך, האם את קשורה למכון להתפתחות הילד כל שהוא?, שם בדרך כלל ניתן לקבל סיוע ושיחות עם צוות תומך. הורים זקוקים לסיוע בכדי שיתן להם כוחות להתמודד, לגדל ילד עם צרכים ציוחדים בבית רגיל זו משימה לא קלה בלשון המעטה, עם ההתקפים והחרדה מהם. את חייבת לעצמך את האפשרות לקבל סיוע רגשי אפילו רק בכדי שיהיה לך היכן לפרוק את התסכולים מהמצב ולחזור הבייתה עם כוחות מחודשים, מערכת "ויטלציה" שתתן לכם כהורים גם לחוות את חייכם המשותפים והזוגיות שלכם בתוך כל המצב הקשה הזה. אני אישית לפני שנים רבות הייתי בקבוצת הורים במכון להתפתחות הילד, נפגשנו שם עם הורים נוספים שלהם היו ילדים עם קשיים שונים משל ילדנו, דבר אחד היה מאוד משותף לכולנו, היה קשה לכולנו אז להתמודד עם הקושי של ילדנו וכל אחד מצא דרכים שונות להתמודד עם זה ולעתים למדנו האחד מהשני, לעתים לימדנו אנו את השאר, זה נתן לנו לגיטימציה להתלונן ללא פחד וחשש על מצבנו, היתה מין דינמיקה קבוצתית שעזרה לשאת בנטל(למרות שלכל הורה היה ילד עם קושי שונה). זה תרם לנו רבות ונתן כוחות להתמודד עד הפגישה הבאה, בזמנו היינו מחכים כל שבוע לפגישות הללו. לאחר שנים עברנו סדנאות שונות נוספות שמאוד נעזרנו גם בהם, אבל הן היו באופן פרטי ויותר ממוקדות "כלים להתמודדות" עם הפרעת הקשב של ילדינו. אני ממליצה לך לקבל טיפול אם קבוצתי ואם פרטני, זה תמיד עוזר. עוד דבר, אם בן זוגך לא מסכים להשתתף לכי על זה לבד. אגב, מדוע חוזרים ההתקפים האם התייעצתם שוב עם רופא על טיפול מתאים אולי יש צורך לשנותו???, מקריאותי בתחום אני מבינה שלכל התקף כזה יש עקבות והוא אינו תורם מבחינה קוגניטיבית, אלא ההפך. בהצלחה לכם, והמשיכי לעדכן אותנו כאן בהתפתחויות.

 

[אמאשל א]

דווקא

כשהתחלנו את הקשר עם המכון להת´ הילד- הכרנו שם את העו"ס שסכמה את הישיבה על בתנו במילים שנראה כי הכל בסדר והכל זורם על מי מנוחות. היא גם יידעה אותנו בנוגע לזכויות במס הכנסה וביטוח לאומי. אבל לא יותר מזה.זה היה לפני שנתיים ויותר! גם בבית החולים בו אושפזה בתנו היתה עוס"ית שהיתה"שמן זית זך" אבל לא עזרה הרבה. האמת שאז לא חשבנו שהסיפור יארך כ"כ הרבה זמן ויסתבך. נראה לי שאנחנו נצטרך ליזום פעולה בעצמנו. מכל מקום תודה על ההתייחסות.

 

[Diana M]

אמא יקרה, לצערי רב עדיין אין מספיק

מודעות לחלק של ההורים בכל הקשור להתמודדות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. בשנים האחרונות משרד החינוך אכן עבר מהפך בכל הקשור להתמודדות וטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים. השרותים התרחבו באופן משמעותי, איכות הטיפול עלתה וקיימת מודעות גדלה והולכת לשילוב לא שהכל מושלם, רחוק מכך. אך חל שינוי משמעותי לטובה. לצד שינויים אלה יש לציין כי לא הוקצו משאבים לטיפול וליווי הורים. נכון יש את השרות הפסיכולוגי העירוני שנותן שרותים למסגרות החינוך, אך לרוב השרות מאוד מצומצם ודל בתקנים ותקציבים כך שבפועל כמעט ואל מגיעים להורים. ישנו אגף הרווחה ברשות העירונית אך גם שם אין דגש מיוחד על נושא זה וכך הורים מוצאים עצמם לעיתים קרובות בודדים במערכה , חסרי אונים ומלאי נקיפות מצפון על כך שאינם מצליחים להיות "סופר הורים" על כך שהם עייפים, מתוסכלים, כועסים ובעיקר נתונים פעמים רבות במצוקה רגשית קשה אל מול פני הקשיים איתם עליהם להתמודד. מה בכל קיים, מלבד האופציות שציינתי, ניתן לפנות לקופת החולים, במסגרת ביטוח משלים יש אפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי. אם כי מספר המפגשים מוגבל. ישנן העמותות השונות : ית"ד , עלו"ט, ניצן ועוד אשר מקיימות קבוצות הורים ונותנות תמיכה משמעותית. על מנת לקבל מידע מהימן, רצוי וכדאי לפנות לעובדת הרווחה במקום מגוריכם ולקבל ממנה יעוץ ועצות לגבי מה האפשרויות הקיימות באזורכם. מחזקת את ידייך דיאנה

 

[yonitbrk]

תמיכה ויעוץ

כאמא לשלושה ילדים שנים מהם אוטיסטים והשלישי עם בעיות קשב ויכוז הופניתי עי התפתחות הילד של מכי באזור מגורי לפסיכולוגית של המכון שחק תפקידיה זה לתת תמיכה ויעוץ להורים של הילדים המטופלים והן עושות את זה נהדר כדאי לך לפנות לקופה שאליה את שייכת ולנסות לקבל דרכם