תמימה

[הלב שקפא הפשיר]

תמימה

השמיים בהירים והשמש מלטפת, ממריאה אני למעלה ועוצמת את עיניי, הרוח קלילה על פניי כשאני מרחפת, בלי יגון, בלי דאגה, רק אני אל מול שמיי, ענן לבן אותי עוטף, אני מתמסרת לשחקים וכל כולי מתמוססת ודואה אל השמיים, אך מתחילה לצנוח מטה כשחלומותיי נשחקים, כשאני מבחינה בכך שמעולם לא היו לי כנפיים. ובעוד אני צונחת, שוב מגלה עד כמה אני תמימה ואיך פעם אחר פעם בסוף אני מתרסקת לאדמה.

 

[ניצה גל]

התמימות היא חלק בלתי נפרד

מתחילת חיינו. אני שמחה שאת רואה את עצמך כתמימה. וההתרסקות לאדמה היא ההתעוררות אז אין מה לפחד ולחשוש. קבלי את ההתרסקות בהבנה............. אהבתי את השיר אשמח לקרוא עוד