תמיר

[מייפלס]

תמיר

כבר בתנאי הראשון נכשלתי - ההצבעה של הדיירים - כולם פרט לאחת הצביעו נגד .

בכיתי מרוב אכזבה ותסכול .

 

[מייפלס]

לפעמים ברמה מטאפורית וגם תרתי משמע

בא לי להשתולל ולהתפרע ולירוק ולבעוט לכולם בפרצוף ...
לעשות מה שאני רגילה ... כן תשומת לב לא תשומת לב ... לא משנה ...
אני טיפוס של שחור ולבן בלי הרבה אפור באמצע ... ואני נורא מתוסכלת ועצובה ומעצובנת על כך שכמעט פה אחד הדיירים התנגדו לכלב ... ואני משתפת את בעלי ולא בא לא לדעת ... הוא רוצה את השקט שלו , מה שרק מעצבן ומתסכל אותי יותר ...
וכל לילה שקשה לי , זה קשה יותר ויותר לא לעשות כלום !
וברגעים כאלה ממש ממש בא לי לפגוע בעצמי ולמות .

 

[הקוסמת הורודה]

אז זו הבעיה שלך אז תתחילי

לנסות לראות אפור.
כמו שבאנשים יש טוב ורע ויש אמצע ככה בחיים.
אם תראי תמיד רק את הקצוות ככה החיים שלך יראו
בלאגן אחד גדול.
כי בכל טוב יש רע בהרבה מהרע יש לפעמים קצת טוב.
וגם בצורה זו כל פעם שישתפר מצבך ולו במעט את עלולה לחבל
בשיפור כי משהו לא יראה לך ושוב הכל יראה שחור.
אם את רוצה לצאת מהגבוליות הזו ובאמת להתקדם
אז תצאי מהראייה הזו .

 

[הקוסמת הורודה]

אז=אם

 

[הקוסמת הורודה]

וגם תחשבי בהיגיון

זה יעזור לך להשתולל ובלבעוט בכולם??
ועוד משהו מה שתיארת פה זה די ילדותי.
זה מתאר התפרצות כעס של ילד שלא מקבל מה שהוא רוצה.
אדם בוגר לומד שלא תמיד מקבלים מה שרוצים ולפעמים כדי להשיג
דברים צריך לחשוב לטווח ארוך ויכול להיות שהוא ישיג את הדברים מאוחר יותר.
זו מחשבה של עכשיו או לעולם לא.

 

[הקוסמת הורודה]

ובלבעוט=ולבעוט

 

[מייפלס]

אמרתי שבא לא לא שאעשה ...

ובנוגע לשאר ... את צודקת ... אבל זה עובר לי כשאני נרגעת ...

 

[הקוסמת הורודה]

 

[מייפלס]

 

[מייפלס]

בא לי *

 

[מייפלס]

אני מרגישה יתומה בלי אף אחד , אפילו לא אחד\ת , שאיתי באמת ...
ואני לא מתכוונת למורה\מרפא\אחר ...

אני מתכוונת לחבר\ה אמיתי\ת !

אין לי משפחה .
אין לי אמא ( כי היא לא באמת התנהגה כאמא ) למרות חידוש הקשר , אי אפשר מבחינתי ועושה רושם ( אני רואה סימנים ) שהיא לא תשתנה .
אין לי אבא כי הוא מת .
אין לי אחות אחת שלפני האגרופים המטאפוריים שהיא נתנה לי בגב בדברים שהיא עשתה לי , היינו בקשר מאוד טוב .
עם האחות הגדולה זה לא באמת ... זה לפזר מלח על פצעים אבל מה אני אגיד לה בדיוק ?!
עם בעלי שאוטוטו הופך לסטטוס גרושי ... חשבתי שהמצבי רוח שלו והפרצופים והאמירות העקומים וכו' זה בגלל שקשה לו נפשית והוא פשוט מוציא את זה בין היתר עלי ... מסתבר לפי פרישה נורמולוגית שזה חלק מהאופי שלו ( באמת שלא זוכרת שהוא היה כזה בהתחלה של הקשר שלנו ! ) ... מצד אחד הוא ככה מצד שני הוא מנסה לעזור לי ואני כבר לא מבינה וזה מתיש וגורם גם לי להרגיש מאוד רע גם כן !
עם האנשים היותר נורמאליים כאן בהוסטל מבחינת דיירים - אני בקשר רק עם אחת שלא רוצה לספר ולהיכנס לתוך הבעיות שלי איתה כי היא מתוסבכת מספיק עם הבעיות שלה ...
והצוות ... אתם כבר יודעים את דעתי על הצוות והיחס ...

אני רוצה כלב !
אני רוצה להיות עם אבא שלי !

 

[הקוסמת הורודה]

בבוא הזמן תשיגי כלבלבוני חמודוני

 

[מייפלס]

הלכתי לבכות למדריכה

זה לא ניחם אותי בכלל ...

 

[מייפלס]

וכן אני יודעת

אני רוצה כלב לא הולך עם זה שאני רוצה להיות עם אבא שלי ... ואני רוצה את שניהם ואני לא יודעת איזה צד בי יותר חזק !

 

[Apotheosis]

אם את אוהבת את אבא שלך יותר..

את יכולה לגדל כלב במלונה בחוץ.

אם זה ההפך.. זה תלוי בך..

 

[מייפלס]

לא מגדלת כלב בחוץ !

 

[Apotheosis]

אז אל תעצבני את ההורים שלך בבית בפנים.

ותהיי אחראית עליו - אם את גרה עם ההורים והם בכלל הסכימו לך לגדל חיה כלשהיא בבית - קחי עלייה אחריות - נכון זה שיעור נחמד "ללמד ילד אחריות" אבל ילד משתעמם מהר מאוד - בעיקר ממה שבא אליו מהר - הוא צריך אתגרים וחשיה בונה לאורך זמן - ככה גם אין לו "בעיות קשב" - אני יודע שזה לא קשור לנושא שלך, אבל זה חייב להיאמר.. בכל מקרה - או שתחליטי שאת מנקה אחריו, משחקת איתו, נותנת לו לאכול ולא בורחת עם חברות לקניון אחרי שבוע - אל תקני כלב בכלל - שישאר בצער בעלי חיים או אגודה אחרת שנותנת "כתף תומכת ואוהבת" בצורה של בעל חיים כמו כלב - שזה כמו ללכת עם שמיכה כשאת רוצה חיבוק מאימא.

 

[מייפלס]

אתה בכלל לא יודע את הסיפור

ואל תדבר אלי כמו ילדה קטנה חסרת אחריות כי אני לא כזו .

 

[Apotheosis]

זה נכון.

 

[מייפלס]

מה נכון ?