תמי יענקלה מילים

bolenn

New member
תמי יענקלה מילים

שלום תמי
שלום יענקלה
תודה על תשומת הלב ,
יש לי את המילים ב PDF מצרף אותם
צודק שהוקלט בטלפון
יש לי את השיר הזה מוקלט באולפן הביתי הצנוע שלי מנגן על גיטרות וקלידים שיש אצלי, אנסה להעלות אותו ושירים נוספים בנושא האלצהיימר ליוטיוב. את כל הסקיצות של השירים אני מחבר מול אימי לשמחתי ושמחתה, היא הססמוגראף , לפי התגובות שלה אני יודע מה נעים לאוזניה ומה צורם לה ועדיף שיגרס.נשארה לה אוזן רגישה וביקורתית.
אחרי הכל, המוזיקה והמגע הם האפיקים היחידים שנותרו לנו.
 


בועז תודה על השיר הנפלא.
לא שמתי לב שלא העתקתי לתמי את כל המילים.
אתה מלחין מצויין וכותב רגיש. אינני מספיק מבין בכדי להגדיר את המילים כשירה או פזמונאות. לא בכדי דנה ברגר משתתפת אתך.
אני מבין שאמא שלך ואהרן ז"ל היו אחים. גם אשתי אלפי ואחותה ז"ל חלו באלצהיימר, שהיא המחלה הכי ארורה (בניגוד לדעתו של רון מנהל הפורום).
אשמח מאד להאזין לכל שיר שלך.
אני מעביר לך במסר את המייל שלי למקרה שתרצה לשאול אותי משהו.

תמי, כולנו יודעים שאת גאה בצדק בבנים שלך. את יכולה להיות גאה גם כדודה!
 


רציתי להוסיף שחבל לזרוק שירים רק משום התגובות של אמא ב'. יתכן שאמא א' היתה אוהבת אותם
(בפורום הישן היה מוסכם לכנות א' את החולה לפני שחלה ו-ב' את החולה-חולה).
 

bolenn

New member
חולה א' חולה ב'

שלום יענקלה ושלום תמי.
העלתי ליוטיוב את השיר כפי שהקלטתי אותו בבית, באמצעי הדלים, ובכל זאת בסטריאו. הסרטון שיצרתי בעזרת הטלפון (פעם ראשונה שלי, נתן לי ללמוד משהו חדש) קצת מביך אותי, יכול להיות שהוריד אותו בקרוב.

ובעיניין פלוני א' שחלה והפך לפלמוני ב'.
לדעתי הצנועה והלא נחשבת ,טוב שלא המשכתם בזה גם בפורום כאן.
אני מבין את הקושי בלהכיל את הטרנספורמציה שאדם אהוב עובר ושלפעמים איננה נעימה כלל. אני מבין את הצורך בהגנה של המטפל או הקרוב ממפח הנפש ומהאובדן היום יומי. מבין את הצורך בניתוק, הצורך אולי בלהסיר חלק מהאחריות והמחוייבות לחולה הקרוב שבעבר עשה רבות עבורינו. אני יודע שהדרך הטבעית ואולי הקלה יותר היא לנתק את האישיות ואת הזיכרון שלנו את ההורה א', הבעל א' או האח א' החולה, שכה אהבנו ולצור דמות חדשה בעיני המצפון שלנו, היא דמות ב'. לה יש לנו כנראה מחוייבות מצפונית פחותה מעט יותר. ואז כנראה שהדברים פחות קשים מנשוא.
אינני שופט את התנהגותם של אנשים כשם שלא הייתי רוצה שישפטו את התנהגותי במקרים כאלה ואחרים. ההתמודדות קשה גם כך וגם אחרת.
בקשר לאימי אינני יכול לעלות בדעתי שזאת אימא ב' או לילי ב'. היא אותה אימא שהייתה ונשארת. היא עוברת שינויים, גם אני. אני צופה בה ונוגע, ולומד מימנה ומהתגובות שלה המון עליה ובעיקר על עצמי. האהבה שלי אליה רק הולכת וגדלה. וזאת איננה קלישאה. גם בתוך הפרידה המתמשכת והבלתי נמנעת הזאת, יש המון רגעים של יופי ואף של נחת.
ישנם בעולם המון מקורות של חמלה, הרבה בארות של טוב יש בתוך כל הכאוס מסביבנו. כדי להבחין בזה וביכולת שלנו לקבל את כמישתם של אהובינו ושלנו, צריך רק לפחד פחות, להעיז, ולנסות להסכים כמה שיותר עם המציאות שאין לשנותה ואין מימנה מנוס.
 
א&ב

לא עלה בדעתי שניתן להבין את ההיפך מכוונתי אבל אני מודה שלא נסחתי כהלכה עבור מי שלא היה בהווי שלנו בפורום מלפני מספר שנים. כולנו אוהבים ואהבנו את יקירינו החולים. השימוש באלף או בית היה רק בשעת הצורך, במטרה לנחש מה היה רוצה יקירנו לוא יכל לחשוב ולדבר בצורה צלולה. במקום לכתוב משפט בן כמה מילים השתמשנו באותיות כקיצור. אינני רוצה לתת את עצמי כדוגמה, לכן אציין את ע' בת אוהבת ומסורה שמטפלת באמה עם עזרה מועטה מבחינת שעות, של חברה שכנה. היא היתה ועודנה מופת לכולנו ויחד עם זה השתמשנו באותיות.
בהקשר שלך ציינתי זאת כי נראה לי שאתה מוכשר וחבל לזרוק יצירות רק משום שאינן נראות לאמא. אלצהיימר הוא הפכפך ואני טיפוס שמרשה לעצמו להגיד מה אני חושב, במטרה חיובית ולא לכפות את דעתי (אם זה היה אפשרי).
 
למעלה