תמצות של הרצל + תקופה שלישית
פעולות הרצל לקידום רעיונתיו: א. כתבים - הרצל היה עיתונאי והוא כתב גם 2 ספרים - אלטנוילנד (תל אביב) ומדינת היהודים. ב. פעילות דיפלומטית. ג. כינוס הקונגרס הציוני והקמת מוסדות. ד. שכנוע וגיוס תומכים. התבוללות היא לא אופציה (רק לבודדים). היהודים לא יכולים להתבולל בגלל האנטישמיות, לא רוצים - כך הוכיחה ההיסטוריה, ולא מוכרחים כי יש פתרון - מדינה. הפתרון - מדינה יהודית. ארגנטינה או ישראל. על בסיס צ´רטר. ומיד אחריו "יציאת מצרים" של כל היהודים בעולם. קודם העניים ואח"כ העשירים. לביצוע התוכנית הקים 2 גופים: 1. אגודת היהודים - גוף מדיני - ינהלו משא ומתן להשגת הצ´רטא ויחברו חוקה למדינה. 2. החברה היהודים - גוף כלכלי - יארגן את ההגירה, יקנה ויכשיר אדמות. הקונגרס הציוני הראשון - קונגרס בזל, 1897. לאחר כתיבת הספר הרצל ניסה לפעול אישית להשגת הצ´רטר ודיבר עם עשירי היהודים כמו רוטשילד והירש. כשהם לא נענו פנה לעם - לעזור להמונים ע"י ההמונים. הגורמים לכינוס הקונגרס: 1. כשלון בהשגת תמיכה של יהודים בעלי השפעה ועוצמה כלכלית כמו רוטשיל והירש. 2. חוסר הענות לפניותיו הדיפלומטיות. 3. להקים גוף שילכד את העם כלפי פנים וכלפי חוץ - עם נציגים מכל הארצות. 4. לעורר דעת קהל בעולם. ההכנות לקונגרס - לצורכי הסברה יסד מכספו הרצל עיתון "דיוולט" (בגרמנית - העולם) שהוא מכשיר תעמולה. הקונגרס התכנס באוגוסט 1897. לקחו בו חלק 197 נציגים שיצגו את כל הזרמים ביהדות וגם עיתונאים ועורכים לא יהודים - ודאג שהטקס יהיה מרשים. תוכנית באזל - המטרה: הגשמת שאיפת הציונות להקים לעם ישראל בית מולדת בא"י. 1. פיתוח תכליתי של הארץ ע"י יישוב ביהודים עובדים. 2. ארגון היהדות וליכודה. 3. הגברת הרגש הלאומי וההכרה הלאומית ביהודים. חבר בהסתדרות הציונית הוא מי שמשלם שקל וכל חבר יצג מספר מסוים של חברים ע"פ כמות השקלים. "בבזל יסדתי את מדינת היהודים". חשיבותו של הקונגרס - הרצל העלה את הבעיה היהודית לזירה הבינלאומית. מאדם פרטי הפך הרצל למנהיג תנועה. בקונגרס השני הוקם בנק לאומי - למימון פעולות התנועה. בקונגרס החמישי הקרן הקיימת לישראל נוסדה - שעסקה ברכישת קרקעות בא"י. הפעילות הדיפלומטית של הרצל להשגת הצ´רטר: גרמניה- ראשון פנה לגרמניה בגלל קשרים עם טורקיה. השיקולים שהציג לגרמניה: 1. בארץ יהיה מרכז יהודי נאמן לגרמניה ויסייע לחיזוק השפעת גרמניה. 2. יפיץ מוצרים גרמניים ויתרום לקשרי מסחר עם המזרח. 3. בעיית האנטישמיות בגרמניה תפתר. בפגישות הראשונות הרצל יצא מעודד מהשיחות ובפגישה השלישית התאכזב שסר וילהלם (רה"מ גרמניה) שינה דעתו. סיבות לשינוי: 1. הסולטן התנגד בחריפות לרעיון וגרמניה לא רצתה לקלקל יחסים עם טורקיה. 2. שר החוץ הגרמני אנטישמי. 3. חוסר היציבות הנפשית של הקיסר. טורקיה- לאחר ששילם שוחד הרצל נפגש עם הקיסר עבדול חמיד השני. השיקולים שהציג לטורקיה: 1. 5 מיליון לירות שטרלינג תמורת הצ´רטר יכסו את חובות האמפריה. 2. יישוב א"י יגרום לפריחה באזור. 3. נאמנות לסולטן ותמיכה בו. הסולטן אפשר התיישבות לא מרוכזת ולא בא"י והרצל נאלץ לסרב. המו"מ עם הרצל היה תכסיס לסחוט תנאים מצרפת. אנגליה- הרצל פנה לאנגליה מסיבות 1. אין אנטישמיות. 2. משבר כלכלי - גם בגלל יהודי רוסיה שהגרו. 3. אינטרסים רבים באזור. הועלו 3 רעיונות: 1. קפריסין - בשלטון בריטי. אך ישבו שם 2 עדות מסוכסכות ולא רצו להכניס עדה שלישית. 2. אל עריש - טוב מבחינת אנגליה: א. הגירת יהודים מרוסיה לשם. ב. קרוב לתעלת סואץ - חיץ בין הצבא הטורקי לאנגלי ותגן על התעלה. טוב מבחינת היהודים: א. סיני קרובה לא"י ואף נחשבה חלק מהארץ. ב. יציאת מצרים באזור זה - כניסה לא"י בדלת האחורית. ג. שטח שומם אינו מיושב. רוטשילד מוכן לממן. הרצל שלח ועדה לבדוק את האזור. תוצאות הועדה היו חיובית אבל אנגליה בראשה לורד קרומר התנגדו. אי אפשר להעביר מים מהנילוס - פגעה בחומר הגלם המצרי ובריטנה חששה שהתיישבות לא תגן על התעלה אלא להפך. 3. תוכנית אוגנדה - א. אוגנדה אינה פתרון אלא מקלט לילה ליהודי רוסיה שנפגעו בפוגרומי קישינוב והיו במצב קשה. ב. אוגנדה היא שלב הכנה לקראת עצמאות בא"י - שתגיע הארץ הם יהיו מוכנים. ג. הכרה - יש הכרה בעם כלאום ולא כדאי לפגוע ולדחות בלי לבדוק. מתנגדים לתוכנית: א. בגידה ברעיון הציוני ובתוכנית בזל. ב. בזבוז משאבים וכסף. ג. לא תמשוך יהודים - אין קשר רגשי למקום. ד. אם יצליח - יהפוך למשכן קבוע ולא נוכל לבקש את א"י. אם לא יצליח - יוכי שהיהודים אינם יכולים להיות עם עצמאי. הביקורת על הרצל - מבליטה את אופיה הדמוקרטי של התנועה. 1. מנהיגות אוטוקרטית - הרצל פועל לבד בלי התיעצות, עשה את ההסתדרות לנוי "חושב שחבר טוב הוא הקונה שקל ושותק". 2. הציונות המעשית - לא צריך לדבר אלא לעשות ולעלות לא"י. חובבי ציון - מתמקד רק בפעילות המדינית, לא הצליח להשיג צ´רטר. 3. ציונות רוחנית - א. הרצל לא מתיחס לתרבות היהודית ולאופי היהודי. ב. אחד העם - לא כל היהודים ירצו לבוא ולא יצליחו להשיג אישור מהשלטונות. אין מספיק מקורות קיום לכולם. ג. לא יציאת מצרים מחודשת באופן מהיר ונמרץ. הארץ לא יכולה לקלוט את כולם ואי אפשר לעשות קפיצת דרך היסטורית. 4. הציונות הסוציאליסטית - רצו מדינה שיוויונית סוציאליסטית. 5. הציונות הדתית - התנגדו למדינה חילונית ורצו אופי דתי. 6. הביקורת על אוגנדה - מדינה לא בא"י עורר התנגדות. המזרחים הוקמה מפלגה ב1902 בראשה הרב יצחק ריינס שהאמין בקשר בין היהודים -א"י - תורת ישראל. הבעיה ע"פ הציונות הדתית - 1. סכנה להמשך הקיום היהודי בגלל התבוללות. 2. חרדים המחכים לגאולה בדרך נס ולא פועלים לשינוי מצבם. 3. חילונית הנוקטים יוזמה עצמית לישוב א"י. הפתרונות: - גאולת העם תתחיל בישוב א"י. - השיבה לא"י תחזק את אחדות העם. - אופי יהודי דתי במדינה - שמירת שבת, קיום מצוות, הקימה מערכת חינוך משלה והסתדרות ציונית בעלת אופי דתי. תקופה שלישית בהודעה הבאה....
פעולות הרצל לקידום רעיונתיו: א. כתבים - הרצל היה עיתונאי והוא כתב גם 2 ספרים - אלטנוילנד (תל אביב) ומדינת היהודים. ב. פעילות דיפלומטית. ג. כינוס הקונגרס הציוני והקמת מוסדות. ד. שכנוע וגיוס תומכים. התבוללות היא לא אופציה (רק לבודדים). היהודים לא יכולים להתבולל בגלל האנטישמיות, לא רוצים - כך הוכיחה ההיסטוריה, ולא מוכרחים כי יש פתרון - מדינה. הפתרון - מדינה יהודית. ארגנטינה או ישראל. על בסיס צ´רטר. ומיד אחריו "יציאת מצרים" של כל היהודים בעולם. קודם העניים ואח"כ העשירים. לביצוע התוכנית הקים 2 גופים: 1. אגודת היהודים - גוף מדיני - ינהלו משא ומתן להשגת הצ´רטא ויחברו חוקה למדינה. 2. החברה היהודים - גוף כלכלי - יארגן את ההגירה, יקנה ויכשיר אדמות. הקונגרס הציוני הראשון - קונגרס בזל, 1897. לאחר כתיבת הספר הרצל ניסה לפעול אישית להשגת הצ´רטר ודיבר עם עשירי היהודים כמו רוטשילד והירש. כשהם לא נענו פנה לעם - לעזור להמונים ע"י ההמונים. הגורמים לכינוס הקונגרס: 1. כשלון בהשגת תמיכה של יהודים בעלי השפעה ועוצמה כלכלית כמו רוטשיל והירש. 2. חוסר הענות לפניותיו הדיפלומטיות. 3. להקים גוף שילכד את העם כלפי פנים וכלפי חוץ - עם נציגים מכל הארצות. 4. לעורר דעת קהל בעולם. ההכנות לקונגרס - לצורכי הסברה יסד מכספו הרצל עיתון "דיוולט" (בגרמנית - העולם) שהוא מכשיר תעמולה. הקונגרס התכנס באוגוסט 1897. לקחו בו חלק 197 נציגים שיצגו את כל הזרמים ביהדות וגם עיתונאים ועורכים לא יהודים - ודאג שהטקס יהיה מרשים. תוכנית באזל - המטרה: הגשמת שאיפת הציונות להקים לעם ישראל בית מולדת בא"י. 1. פיתוח תכליתי של הארץ ע"י יישוב ביהודים עובדים. 2. ארגון היהדות וליכודה. 3. הגברת הרגש הלאומי וההכרה הלאומית ביהודים. חבר בהסתדרות הציונית הוא מי שמשלם שקל וכל חבר יצג מספר מסוים של חברים ע"פ כמות השקלים. "בבזל יסדתי את מדינת היהודים". חשיבותו של הקונגרס - הרצל העלה את הבעיה היהודית לזירה הבינלאומית. מאדם פרטי הפך הרצל למנהיג תנועה. בקונגרס השני הוקם בנק לאומי - למימון פעולות התנועה. בקונגרס החמישי הקרן הקיימת לישראל נוסדה - שעסקה ברכישת קרקעות בא"י. הפעילות הדיפלומטית של הרצל להשגת הצ´רטר: גרמניה- ראשון פנה לגרמניה בגלל קשרים עם טורקיה. השיקולים שהציג לגרמניה: 1. בארץ יהיה מרכז יהודי נאמן לגרמניה ויסייע לחיזוק השפעת גרמניה. 2. יפיץ מוצרים גרמניים ויתרום לקשרי מסחר עם המזרח. 3. בעיית האנטישמיות בגרמניה תפתר. בפגישות הראשונות הרצל יצא מעודד מהשיחות ובפגישה השלישית התאכזב שסר וילהלם (רה"מ גרמניה) שינה דעתו. סיבות לשינוי: 1. הסולטן התנגד בחריפות לרעיון וגרמניה לא רצתה לקלקל יחסים עם טורקיה. 2. שר החוץ הגרמני אנטישמי. 3. חוסר היציבות הנפשית של הקיסר. טורקיה- לאחר ששילם שוחד הרצל נפגש עם הקיסר עבדול חמיד השני. השיקולים שהציג לטורקיה: 1. 5 מיליון לירות שטרלינג תמורת הצ´רטר יכסו את חובות האמפריה. 2. יישוב א"י יגרום לפריחה באזור. 3. נאמנות לסולטן ותמיכה בו. הסולטן אפשר התיישבות לא מרוכזת ולא בא"י והרצל נאלץ לסרב. המו"מ עם הרצל היה תכסיס לסחוט תנאים מצרפת. אנגליה- הרצל פנה לאנגליה מסיבות 1. אין אנטישמיות. 2. משבר כלכלי - גם בגלל יהודי רוסיה שהגרו. 3. אינטרסים רבים באזור. הועלו 3 רעיונות: 1. קפריסין - בשלטון בריטי. אך ישבו שם 2 עדות מסוכסכות ולא רצו להכניס עדה שלישית. 2. אל עריש - טוב מבחינת אנגליה: א. הגירת יהודים מרוסיה לשם. ב. קרוב לתעלת סואץ - חיץ בין הצבא הטורקי לאנגלי ותגן על התעלה. טוב מבחינת היהודים: א. סיני קרובה לא"י ואף נחשבה חלק מהארץ. ב. יציאת מצרים באזור זה - כניסה לא"י בדלת האחורית. ג. שטח שומם אינו מיושב. רוטשילד מוכן לממן. הרצל שלח ועדה לבדוק את האזור. תוצאות הועדה היו חיובית אבל אנגליה בראשה לורד קרומר התנגדו. אי אפשר להעביר מים מהנילוס - פגעה בחומר הגלם המצרי ובריטנה חששה שהתיישבות לא תגן על התעלה אלא להפך. 3. תוכנית אוגנדה - א. אוגנדה אינה פתרון אלא מקלט לילה ליהודי רוסיה שנפגעו בפוגרומי קישינוב והיו במצב קשה. ב. אוגנדה היא שלב הכנה לקראת עצמאות בא"י - שתגיע הארץ הם יהיו מוכנים. ג. הכרה - יש הכרה בעם כלאום ולא כדאי לפגוע ולדחות בלי לבדוק. מתנגדים לתוכנית: א. בגידה ברעיון הציוני ובתוכנית בזל. ב. בזבוז משאבים וכסף. ג. לא תמשוך יהודים - אין קשר רגשי למקום. ד. אם יצליח - יהפוך למשכן קבוע ולא נוכל לבקש את א"י. אם לא יצליח - יוכי שהיהודים אינם יכולים להיות עם עצמאי. הביקורת על הרצל - מבליטה את אופיה הדמוקרטי של התנועה. 1. מנהיגות אוטוקרטית - הרצל פועל לבד בלי התיעצות, עשה את ההסתדרות לנוי "חושב שחבר טוב הוא הקונה שקל ושותק". 2. הציונות המעשית - לא צריך לדבר אלא לעשות ולעלות לא"י. חובבי ציון - מתמקד רק בפעילות המדינית, לא הצליח להשיג צ´רטר. 3. ציונות רוחנית - א. הרצל לא מתיחס לתרבות היהודית ולאופי היהודי. ב. אחד העם - לא כל היהודים ירצו לבוא ולא יצליחו להשיג אישור מהשלטונות. אין מספיק מקורות קיום לכולם. ג. לא יציאת מצרים מחודשת באופן מהיר ונמרץ. הארץ לא יכולה לקלוט את כולם ואי אפשר לעשות קפיצת דרך היסטורית. 4. הציונות הסוציאליסטית - רצו מדינה שיוויונית סוציאליסטית. 5. הציונות הדתית - התנגדו למדינה חילונית ורצו אופי דתי. 6. הביקורת על אוגנדה - מדינה לא בא"י עורר התנגדות. המזרחים הוקמה מפלגה ב1902 בראשה הרב יצחק ריינס שהאמין בקשר בין היהודים -א"י - תורת ישראל. הבעיה ע"פ הציונות הדתית - 1. סכנה להמשך הקיום היהודי בגלל התבוללות. 2. חרדים המחכים לגאולה בדרך נס ולא פועלים לשינוי מצבם. 3. חילונית הנוקטים יוזמה עצמית לישוב א"י. הפתרונות: - גאולת העם תתחיל בישוב א"י. - השיבה לא"י תחזק את אחדות העם. - אופי יהודי דתי במדינה - שמירת שבת, קיום מצוות, הקימה מערכת חינוך משלה והסתדרות ציונית בעלת אופי דתי. תקופה שלישית בהודעה הבאה....
