קטרין שוורץ
New member
ילדי "אינדיגו"
"ילדכם אינם ילדיכם, הם הינם בינהם ובנותיהם של כמיהת החיים עבור עצמם. הם מגיעים באמצעותכם, אך לא מכם. ואף כי הינם איתכם, אינם שייכים לכם. אתם יכולים להעניק להם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם, מפני שיש להם מחשבות משלהם. אתם עשויים לספק משכן לגופם, אך לא לנפשם. מפני שנפשם שוכנת בבית המחר, שבו אינכם יכולים אפילו לבקר, אפילו לא בחלומותיכם. אתם עשויים לשאוף להיות כמותם, אך אל תנסו לגרום להם להיות כמוכם. אתם הינכם הקשתות שמהן נשלחים ילדיכם כחצים חיים. הניחו לכיפופכם ביד הקשת להיות מלא שמחה . מאת חליל ג'ובראן, "הנביא" אני מנסה לחשוב איך לתאר ילד "אינדיגו" הם מהירי מחשבה יצירתיים מאד ילדי טבע ירגישו נלפא בחיק הטבע בייחוד ליד עצים לא מקבלים סמכות בקלות כל כך מבחינתם ל"כבד" זה לא משהוא שבא בקלות צריך להרוויח את זה בהמון עבודה. המסגרות החינוכיות הקיימות לא עושות להם טוב ומאד קשה להם בהם. ללא הכוונה וטיפול מסור הם יכולים להדרדר בקלות ולמקומות מאד מסוכנים לעצמם ולסובבים אותם. ילדים שמאד רגישים לזבלים, לרעלים ולמזון מתועש. הם זקוקים למזון אורגני למזון בריא ללא כימיקלים. בעניי הם ילדים נפלאים מלאי אהבה שבאו לעולם לתת לנו מסרים לעזור לנו להגיע למימד הרביעי והחמישי ונכון לא קל לגדל אותם. אני מביאה לכם ציטוט של נטשה קרן, אם , כפי שצוטטה בכתב העת 'טיים' ואני מצאתי אותו בספר ילדי האינדיגו של לי קרול וג'אן טובר (כמו את השיר היפה שצירפתי למעלה). מבחינתי ציטוט זה אומר את הכל ומתאר אותם בדיוק "הילדים האלה יכולים להיות פיקחים מאד, מקסימים מאד-ובלתי אפשרי לחיות אתם. הם חושבים על דברים מהנים ויצירתיים בקצב של בערך עשרה לשנייה. בזמן שאתם מנסים לכבות את השרפה שהם הבעירו כשהם צלו מרשמלו על התנור, הם כבר באמבטיה, מנסים לראות אם דג הזהב יחזיק מעמד במים חמים." אז מה תפקידינו כהורים לילדים המקסימים הללו. לתת להם את המקום לו הם זקוקים להבין שציות זה לא משהוא שבא להם בקלות הכבוד העצמי שלהם מאד חשוב להם והם ילדים מאד גאים. הם זקוקים להסברים וללמה ומדוע וזה מאד חיוני להם הם כן צריכים שניהיה חזקים עבורם אך שנבין שהם חושבים בצורה שונה מאיתנו ולא עושים לנו דווקה. חשוב מאד שנתן להם את המזון לגוף ולנפש מזון שבריא עבורם ולא מזון שמרעיל אותם. אני ממליצה בחום רב לקרא את שני הספרים של לי קרול וג'אן טובר "ילדי האינדיגו" "חגיגת האינדיגו"
"ילדכם אינם ילדיכם, הם הינם בינהם ובנותיהם של כמיהת החיים עבור עצמם. הם מגיעים באמצעותכם, אך לא מכם. ואף כי הינם איתכם, אינם שייכים לכם. אתם יכולים להעניק להם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם, מפני שיש להם מחשבות משלהם. אתם עשויים לספק משכן לגופם, אך לא לנפשם. מפני שנפשם שוכנת בבית המחר, שבו אינכם יכולים אפילו לבקר, אפילו לא בחלומותיכם. אתם עשויים לשאוף להיות כמותם, אך אל תנסו לגרום להם להיות כמוכם. אתם הינכם הקשתות שמהן נשלחים ילדיכם כחצים חיים. הניחו לכיפופכם ביד הקשת להיות מלא שמחה . מאת חליל ג'ובראן, "הנביא" אני מנסה לחשוב איך לתאר ילד "אינדיגו" הם מהירי מחשבה יצירתיים מאד ילדי טבע ירגישו נלפא בחיק הטבע בייחוד ליד עצים לא מקבלים סמכות בקלות כל כך מבחינתם ל"כבד" זה לא משהוא שבא בקלות צריך להרוויח את זה בהמון עבודה. המסגרות החינוכיות הקיימות לא עושות להם טוב ומאד קשה להם בהם. ללא הכוונה וטיפול מסור הם יכולים להדרדר בקלות ולמקומות מאד מסוכנים לעצמם ולסובבים אותם. ילדים שמאד רגישים לזבלים, לרעלים ולמזון מתועש. הם זקוקים למזון אורגני למזון בריא ללא כימיקלים. בעניי הם ילדים נפלאים מלאי אהבה שבאו לעולם לתת לנו מסרים לעזור לנו להגיע למימד הרביעי והחמישי ונכון לא קל לגדל אותם. אני מביאה לכם ציטוט של נטשה קרן, אם , כפי שצוטטה בכתב העת 'טיים' ואני מצאתי אותו בספר ילדי האינדיגו של לי קרול וג'אן טובר (כמו את השיר היפה שצירפתי למעלה). מבחינתי ציטוט זה אומר את הכל ומתאר אותם בדיוק "הילדים האלה יכולים להיות פיקחים מאד, מקסימים מאד-ובלתי אפשרי לחיות אתם. הם חושבים על דברים מהנים ויצירתיים בקצב של בערך עשרה לשנייה. בזמן שאתם מנסים לכבות את השרפה שהם הבעירו כשהם צלו מרשמלו על התנור, הם כבר באמבטיה, מנסים לראות אם דג הזהב יחזיק מעמד במים חמים." אז מה תפקידינו כהורים לילדים המקסימים הללו. לתת להם את המקום לו הם זקוקים להבין שציות זה לא משהוא שבא להם בקלות הכבוד העצמי שלהם מאד חשוב להם והם ילדים מאד גאים. הם זקוקים להסברים וללמה ומדוע וזה מאד חיוני להם הם כן צריכים שניהיה חזקים עבורם אך שנבין שהם חושבים בצורה שונה מאיתנו ולא עושים לנו דווקה. חשוב מאד שנתן להם את המזון לגוף ולנפש מזון שבריא עבורם ולא מזון שמרעיל אותם. אני ממליצה בחום רב לקרא את שני הספרים של לי קרול וג'אן טובר "ילדי האינדיגו" "חגיגת האינדיגו"
