תמ"א 38/2 בבניין קטן אך מורכב שמתקשה להגיע להסכמות

itsik7878

New member
תמ"א 38/2 בבניין קטן אך מורכב שמתקשה להגיע להסכמות

שלום רב, אני גר בבניין ישן בן שתי קומות על קרקע, לא עמודים. בבניין 6 דירות, 3 בכל קומה. עם השנים כל דייר הרחיב ובנה כראות עיניו בהסכמה הדדית של השכנים שבתורם נהנים מהסכמתו, דירת קרקע אחת סגרה לעצמה מרפסת ואף הרחיבה אותה, ביטלה את הדלת מחדר המדרגות ופתחה כניסה ראשית מהחזית שהינה חלק מהחצר, וחלק זה הפך עם השנים לשלהם עם נדנדה/פינת ישיבה/גינת ירק וכו'.
דירת קרקע אחרת פתחה ויטרינה של ממש לחלק אחר של החצר, ריצפו אותו, טיפחו גינה מכל טוב עם מחסן קטן, ערסלים, מנגל ומה לא ואף "הצמידו" לעצמם חניה משלהם שמאז ומעולם הם חונים שם. בהמשך בנו על חלק מהשטח הזה ובכך למעשה הרחיבו את הדירה (ולאחר מספר שנים גם הקומה השניה בנתה על ההרחבה הזו בהסכמה שלהם). כעיקרון אף אחד לא נכנס לחצרות "של" דירות הקרקע שכן אין מה לחפש שם אבל ברור שהחצר היא משותפת ואף אחד לא חולק על כך, פשוט אין סיבה להימצא שם ואף אחד לא מחפש לריב.
והדירות בקומה השניה? סגרו מרפסות, הוסיפו מקלחות, הרחיבו מטבחים החוצה, ואחד אף בנה קומה נוספת מעליו עם גרם מדרגות מתוך הדירה, חדר של ממש הכולל הגבהת גג הרעפים. שוב, הכל באישורים ובהסכמות הדדיות.
יש לציין שבעבר נתגלעו חילוקי דעות לגבי עניינים כללים כגון חניה ניקיון וכו' אבל עם השנים כולם הבינו שבאמת עדיף לשמור על השקט עקב המצב הקיים ולא לחפש אחד את השני, כי לא חסר על מה ובסוף כולם יפסידו.
וכך חיים להם בשלווה דיירי הבניין במשך השנים, כל אחד במבצרו.
ולמה כל ההקדמה הזו? כי עכשיו כשפינוי בינוי על הפרק ופרוייקטים כבר מתבצעים באיזור, פתאום כל אחד רוצה למקסם את התמורה שלו מהקבלן - הדירות המורחבות רוצות דירות גן ומ"ר מכובד, הקומות העליונות רוצות דירות יותר גבוהות וגדולות מהמקובל לתת והדירה עם הקומה שמעליה רוצה להישאר בקומה האחרונה, משמע לקבל פנטהאוז.
מקריאה נרחבת בנושא אני מבין שאין חוקים אחידים וזהו הסכם מסחרי שנערך לפי רצונם של הצדדים, ועקרונית, כולם בעד. אבל, וזה אבל גדול, נראה שהחלק שרוצה יותר יתעקש לקבל יותר, והדירות שנשארו קטנות ימהרו לחתום בשמחה על המקובל בשוק (חדר נוסף, קומה אחת מעל וכו')
פגישה אחת כבר התפוצצה כשהיזם הבין שאף אחד כאן לא מתכוון לצאת פראייר, והם ירדו מהנושא. כעת יש דיבורים עם יזם אחר ומנסים לראות איך אפשר לקדם את התהליך. עד כמה מקובל להיכנס לכיס של היזם ולהגיד לו "אתה בונה מספיק קומות ודירות כדי להרוויח אז תן לזה את הפנטהאוז ולהוא את דירת הגן ולהיא קומה גבוהה" וכו'? ואם נצליח "להוציא" את מבוקשנו איך מונעים ויכוחים כדוגמת "למה שאתה תיקח את הפנטהאוז גם אני בקומה האחרונה רק לא בניתי" ועוד ועוד חילופי דברים שכבר עלו בנושא, שכן צריכה להיות שקיפות מה כל אחד מקבל.
אשמח לכל תשובה מפורטת בעניין, דוגמאות/לינקים או פסיקות.
תודה מראש
 
סוגיית בניה בעתיד עפ"י תמ"א 38/2 בבניין משותף עם 4 דירות.

מקריאה של כתיבתך בנדון הבנתי שמדובר על בניין קטן שחלה עליו תכנית תמ"א 38 ושדייריו [כל אחד בזמנו] פלש לרכוש המשותף [גם עם בהסכמה שבשתיקה] והרחיב את זכויותיו עפ"י גחמותיו. [לא ברור האם הבניה נבנתה עם היתרים מטעם הועדה המקומית כנדרש בחוק]

סוגיית הרכוש המשותף וחוקיות הבניה היא סוגיה מרכזית שכדאי לעסוק בה לפני כניסה לסחטנות האישית של כל דייר.

לשטח המגרש עליו בנוי הבניין יש משמעות להיקף הבניה העתידי לכשתאושר תכנית חדשה, אם תאושר.[ויש לכך משמעויות משמעותיות באחוזי הבניה העתידיים]

האם אתם מהוים "בית משותף" ? קיים תקנון מצוי ? ויש ועד פעיל עם רישום החלטות בעבר הנוגעות לשינוי בהצמדות הנוגעות לכלל הדירות בבנין ?

באיזה עיר מדובר ?

לכאקבל תשובות , אוכל להתייחס לסוגיות שהעלית.
 

itsik7878

New member
תשובות ורק תיקון קל - בבניין ישנן 6 דירות ולא 4

כל הבניות וההרחבות של הדירות עצמן נעשו עם היתרים ותוכניות מאושרות, לגבי החלקים המטופחים בחצר לא ידוע לי על צורך באישורים ע"מ לרצף ולהניח פינת ישיבה או לשתול צמחיה, אבל כמובן שהדבר מבורך ע"י כל הדיירים גם בקומה השניה שנהנים לפתוח חלון ובמקום חול ושממה רואים סדר וגינה פורחת. אני רוצה לציין שבבניין שוררת אוירת שכנות טובה וויכוחים כלליים שהיו בעבר הרחוק הוסדרו עם השנים, כך שיש די סדר בסוגיית הרכוש המשותף ואיני מאמין שהמצב יגיע לכדי סחטנות אישית אלא יותר סביר שיהיו דיונים חבריים בין הדיירים במטרה להגיע להסכמות ולא להילחם. אגב רוב התוספות וההרחבות המהותיות נבנו לפני 15, 20 ואף 25 שנה אם זה משנה משהו.
אנחנו אכן מהוים בית משותף. אין רישומי עבר בנוגע לשינויי הבניה שכן אף אחד מעולם לא התנגד למעשיו של האחר. אין תקנון או ועד פעיל מאחר והבניין ישן מאוד וחוץ מחשמל מדרגות זעום שנאסף ומשולם אין שום הוצאות. את חדר המדרגות כל אחד שוטף בתורו וכאשר יש הוצאה גדולה כמו סתימה בביוב או תיקון הגג כולם השתתפו ברצון והתקלה תוקנה. כלומר בגדול, כולם מסכימים על זה שכולם מסכימים.
מדובר בעיר פתח תקווה.
משיחת חצר לאחרונה הבנתי שמעוניינים למצוא יזם שיוכל לבנות כמה שיותר קומות עד כמה שיאשרו לו לפי התב"ע, שכן כל דירה נוספת שתהיה לו למכור מתמרצת אותו לא להתעכב על פיצוי גדול יותר לדיירים.
 
סוגיות זכויות בניה בתמ"א 38/2 ובעלות ב "בית משותף".

לא ענית על שאלה חשובה מאוד...מה שטח המגרש עליו בנוי הבנין.
ו...מתי נבנה הבניין ? שווי הזכויות בעתיד יכול לנבוע מגודלו של המגרש השלם שעל חלקו נבנה הבית.

<i>בית משותף חייב להיות מנוהל</i> - אי רישום בכתב במסמך מחייב [תקנון מצוי או הסכם חלוקה חדש] על ויתור בעלי הזכויות על חלקים מהרכוש המשותף וביצוע חלוקה חדשה בפועל והרחבות שבוצעו בעקבותיה הם בעייתיות בצורה מסויימת, כיוון שכל אחד מבעלי הזכויות יוכל להבין אחרת בעתיד מהם זכויותיו ברכוש המשותף, ואנו רואים זאת בדו שיח שמתקיים בימים אלה בין הדיירים. [כל אחד מבין אחרת את שווי זכויותיו]

אתה חייב לזכור שהידידות בין 6 בעלי הזכויות תסתיים ביום בו יתברר שניתן לבצע פינוי בינוי בבנין.

בדר"כ בבית משותף, בעלי קומות הקרקע מקבלים זכויות בניה להרחבה ואילו הדירות בקומה הראשונה מקבלות זכויות שוות לתוספת קומה מקבילה להרחבה בקומות הקרקע. הגג המשותף על זכויותיו המוקנות אמור להשאר כרכוש משותף...אבל כתוצאה מאי הבהירות שאני מזהה יכולים הדיירים מקומה זו לדרוש את כל זכויות הגג על אחוזי הבניה שיוקנו בעתיד.

אי הבהירות החוקית בגין אי קיומו של מסמך הסכמות הוא מאוד בעייתי וכדאי לקחת עו"ד רציני שיסדיר כבר היום את סוגיית הזכויות.

בשנת 1961 חוקק "חוק הבתים המשותפים" תשכ"א - 1961 שביטל את האמור מתקופת המנדט הבריטי בא"י - http://www.knesset.gov.il/laws/data/law/0349/0349_1.pdf

בשנת 1969 הועבר חוק זה לתוך חוק המקרקעין תשכ"ט - 1969 בפרק ו' - ועודכנו נושאים מסויימים בחוק הישן - https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/286_001.htm

אני מניח שקריאה מעמיקה שלך בחוק הקיים תסייע לך להבין את הבעייה שנוצרה עקב אי רישום חלוקת הזכויות החדשה שבוצעה בפועל
 

itsik7878

New member
אוקיי אני רואה שזה יותר עמוק ממה שחשבתי

קראתי את הלינקים וגם מעבר להם...יש לי עוד מה ללמוד :)
מה גם שזה כנראה תהליך של 3-4 שנים במקרה הטוב אם הכל הולך חלק ואנחנו הדיירים מדברים על זה כאילו תוך שנה נכנסים לדירות החדשות.
מסעיף 57 לחוק המקרקעין אני מבין שלפי גודל הדירה היחסי כך חלק הבעלות ברכוש המשותף כלומר המגרש, אז מי שבנה קומה מעליו ודירתו גדלה במ"ר נוספים יש לו יותר משישית השטח? ומי שהרחיב החוצה אל החצר הצמיד אליו חלק מהרכוש המשותף? לא זכור לי שנחתמו הצמדות לטובתו של מישהו, אולי אי התנגדות בלבד (השינויים המהותיים בבניין נעשו בתחילת שנות ה90)
אני לא סגור על גודל המגרש אצטרך לבדוק, אולי הייתי יכול להעריך גס לפי רוחב ואורך הריבוע. הבניין נבנה להערכתי בשנות ה 50 או תחילת ה 60, גם את זה צריך לבדוק. הלכתי לעשות שיעורי בית
תודה רבה על ההערות וההארות
 
למעלה