תן לחיות

[S w e e t H u r t]

תן לחיות

תן לחיות תן לחיות, תן לישון בשקט בלי לדאוג... כל כך הרבה לילות כבר שאני לא נרדמת לפני שהכר שלי ספוג בדמעות אין ספור... על מה? על מה לא...עלי, עליך, על העולם שלנו...אבל בעצם אתה יודע על מה, אתה יודע כל הרי, יודע ומבין ורק לא מסביר, את ההסברים אנחנו צריכים למצוא לבד, ופה אני הולכת לאיבוד, אני יודעת שמכתבים ותפילות ושאלות אין-סוף כבר הפנו אליך, ועוד הרבה הרבה יותר שרצו ולא הפנו... ותשובות אין, לפחות לא כאלה שאני מסוגלת לקבל כרגע... מלאך גואל שלחת לי, אלפי תודות כל יום על זה, וגם משפחה אוהבת, וחברים טובים, ובעצם אין לי סיבות לבכות... לא כמו למליוני אנשים על הכדור הזה שסובלים יום יום בצורה שאני לא יכולה אפילו לדמיין ברגעים הכי הכי קשים שלי. אבל אני בוכה. ואני לא יכולה להפסיק. איך מסלקים את האבן הזאת הענקית שבלב? איך משיבים את האמונה בטוב מוחלט? איך מפסיקים לפחד כל הזמן? עוד מכתב שלא יקבל תשובה אני יודעת, אבל אולי עכשיו כשאנשים קוראים הם גם עוזרים קצת עם המשקל של האבן הזאת הענקית שתמיד תמיד פה ולפעמים לא משאירה מקום לשום דבר אחר...

 

[נפש הים]

נכון.

ישנם רבים שסובלים, אולי אף יותר ממך. זה יופי שאת מזדהה. אבל- לעולם אל תמעיטי בכאב שאת מרגישה, רק בגלל שישנם אנשים שסובלים יותר ממך. באופן טבעי, אנו ממזערים את סבלנו, לנוכח סבלם של אחרים. זה הכי טבעי להרגיש. לא הכי נכון לאמר לעצמינו, אחרת לא נפתור את הכאב שבתוכינו והוא יבנה ומזבוב קטן יהפך לפיל ענק. כואב לך, תשחררי. אל תמעיטי בכאבך- ברגע שדברים לא נפתרים ונשארים שמורים בפנים, בעתיד מתווספות להן עוד תחושות שבסופו של דבר הן מצטברות למשהו ענק שמתפוצץ בפנים..ולא תדעי מהיכן זה התחיל. אל תמעיטי במה שאת מרגישה. כואב לך? - בטאי זאת. אמרי זאת. כתבי זאת.