תן שכר דירה ותקבל - מה בעצם?

[חצישלישרבע]

תן שכר דירה ותקבל - מה בעצם?

במובן מסוים - זו אחת מהסוגיות המרכזיות בפורום: מה בעצם אנחנו מקבלים מהמגורים העצמאיים? הסיבות למעבר יכולות להיות שונות ומגוונות: החל מלא להסתדר עם ההורים (בדרגות שונות של חומרה), וכלה באילוצים פרוזאיים, כגון עבודה מרוחקת או שירות צבאי. אבל בלי תלות בסיבות - בסוף מקבלים יותר מרק דירה. האם זו היכולת להתמודד לבד עם דברים? האם זו האחריות? ואולי פשוט הידיעה שעכשיו אפשר לחלוטין לעשות מה שבא לך? כל אחד מקבל

משהו שונה. מה אתם מרגישים שהמגורים העצמאיים נותנים לכם

האם זה רק העצמאות והחופש או שאתם מקבלים גם מעבר לכך

מה יש לכם בדירתכם השכורה שאין לכם בבית הוריכם

ולאלו שמתכננים מעבר כזה, מה אתם מצפים שהמעבר ייתן לכם

 

[karnaf7]

../images/Emo88.gifחשבונות../images/Emo18.gif

שכר דירה - בקטנה... ברגע שהתחלת לשלם שכר דירה אתה מגלה עולם חדש שלא הכרת עד היום (וכל זאת בזכות אבאמא היקרים שתמיד שילמו ואתה בכלל לא ידעת) והרי פירוט: חשמל

- (אחת לחודשיים) ואני עוד התעקשתי על מזגן... (אוי יש דוד חשמלי ולא שמש...) ארנונה -

(אחת לחודשיים) לא להאמין אבל יש ערים בהם גודל הדירה מחושב על פי השטח כולל הקירות החיצוניים וכולל מרפסות שאינן סגורות... (יחד עם הארנונה משלמים גם מים (ואם השכן שטף את האוטו עם הברז של הבניין אז גם את זה...) טלפון

(אחת לחודשיים) ולו רק בשביל התשתית לאינטרנט (אפשר גם כבלים - לי יש את שניהם) ועד בית (בדר"כ אחת לחודש) לא יאמן כמה עולה לשטוף מדרגות... גז- מה זה עולה כסף? אינטרנט - גם זה עולה כסף (כיוון שהתשתית הוזכרה בסעיף טלפון - זה לפחות הזול מביניהם) חומרי ניקוי - אמנם לא חשבונות, אבל שייכים לתחום הדברים שההורים דאגו להם עד כה (לא ידעתי שעולים כלכך הרבה עד שהתחלתי לקנות בעצמי...) אם נשאר לכם כסף - תקנו קצת אורז שיהיה מה לאכול...

 

[חצישלישרבע]

כן, ללא ספק מקבלים גם אותם...

באופן כללי יש המון דברים שהם איכשהו "שקופים" כשגרים בבית. ברור שיודעים שאבאמא משלמים על החשמל, והשניצלים במקרר לא נוצרים מתוך הואקום בחשכת הליל, אבל איכשהו זה בכל זאת מפתיע כמה לימוד נדרש כדי לתקתק משק בית בסופו של דבר. השאלה היא, אחרי ששילמת את כל החשבונות, מה אתה מקבל מזה שיש לך דירה משלך? מה הופך את הכל למשתלם?

 

[laife]

חיים משלך בלי הורים!

זה קשה אבל שווה!!!

 

[נימשון]

חופש, חופש ועוד פעם חופש....

המעבר לגור לבד נתן לי בעיקר חופש יוצאת ונכנסת, עושה מה שבא לי עם מי שבא לי מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד. המעבר גם לימד אותי לשים לב יותר לכסף ולאן הוא נעלם לו סתם ככה וכמובן התמודדות עם מצבי ביש שתמיד יש בכל דירה..

 

[karnaf7]

טוב נו, אז גם

חברים חדשים - במקרה ואתה גר עם שותפים שלא הכרת קודם. אנשים שאתה לא מסוגל לסבול - כנ"ל (במקרה של בחירה גרועה) לומדים המון - ניהול משק בית, סגירת ארנק. התמודדות עם מצבי ביש אכן קיימת. וכן, החופש לעשות מה שבא, מתי שבא עם מי שבא, בלי לתת דין וחשבון לאף אחד(האמת היא שמאז שסיימתי בי"ס אני רק אורח אצל הורי אז ייתכן שבגיל מסויים זה לא כך...)

 

[חצישלישרבע]

אז לגבי עניין החופש

דומה כי הוא צף ועולה בכל תשובה, ובצדק לטעמי. אבל כיצד הוא מתבטא? האם חשתם מוגבלים בצעדיכם כשגרתם בבית הוריכם? האם חשתם תחת פיקוח מתמיד? או שזו רק היתה התחושה שבאיזהשהו מקום יש מי שבכל זאת פוקח עליכם עין, גם אם אין הגבלות ממש? אני יכולה להעיד לגבי כי ההורים שלי כמעט אף פעם לא אסרו עלי לעשות משהו, אבל בכל זאת עניין החופש היה מאוד חשוב לי. הדעתנות, והקביעות לגבי איזה מין אדם אני צריכה "להיות" גרמו לחיכוכים לא מעטים ביננו, ועבורי תחושת החופש התבטאה בכך שיכותי להיות האדם שאני בביתי, מבלי לחשוש מביקורת. במה מתבטא החופש שלכם?

 

[H e L L L L L L o O]

שלום אני חדשה!

אני יעבור רק בעוד שנה לצערי הרב אבל אל תתדאגו לי אני כבר בברנז'ה לצורך הענין.... (דאגת יתר שנה מראש זו תסמונת קשה) בכל אופן ידיד שלי עובר אטוטו ואני שותפה מלאה בבעיות בהחלטות הכל. זה היה רקע... כעת לשאלה: אני בת 18 כבר חצי שנה ועדיין אמא שלי לא עוזבת, כל שעה בערך טלפון "איפה את? מתי תבואי? אני לא ישנה" כל הזמן שאלות מי בא הביתה ולמה, איך וכמה, זה ממש מטריד. בנוסף אצלנו בבית יש מן יצור כזה שקוראים לו אחות שלוקחת לי הכל (בגדים, דיסקים,מחשב,אוכל שהוא רק שלי ועוד) בקיצור אני סופרת את השניות עד ליציאה מהבית אני ממש סובלת פה מאזיקים וכבלים. ברוכה הבאה לי

 

[חצישלישרבע]

אכן ברוכה הבאה לך ../images/Emo24.gif

אני תמיד בעד תכנון מראש. רוצה

? דאגנות של הורים יכולה להיראות טרחנית, אבל היא מעידה על אהבה רבה. עד היום, כל פעם שאני חוזרת לדירתי לאחר ביקור אצל הורי, אבי תובע שאתקשר ברגע שאני מגיעה, כי הוא נורא דואג.

 

[ורד ר]

שלום

החלטתי להצטרף לפורום זה.. אבל בהשתתפות די פאסיבית..אני בת 19, אוטוטו מגויסת לאחר שנת שרות.. אני כאן כדי לצבור ניסיון לעבר העתיד הדי רחוק.. בכל מקרה.. שלום, בתקווה שפורום זה יצמח!

 

[WhiteBear]

טוב - שלווה בשביל צמיחה...

(ירידה לצורך עליה) שלום חברים (ומנהל הפורום). אני בן 23. סטודנט באונ' תל אביב, ומתכנן לצאת מהבית עוד מספר חודשים. הסיבה שלי לצאת מהבית היא שהתארסתי עם אישה מדהימה, איתה אני רוצה להעביר את חיי- אך אבוי, היא גרה בחדרה ואני ברמת גן. ההורים של שנינו דתיים, ואינם נותנים לנו לישון ביחד. (בבית שלי לא מותר לארוסתי לישון בכלל) כרגע, היכולת שלנו לממש את הקשר שלנו תלוי בזה שנעבור לגור ביחד. בלי לראות הורים שלחוצים מהרבה נושאים, ועל ידי קבלת שקט שיאפשר התמקדות בדברים שחשובים לה ולי. (כמו לימוד, עבודה וכו' - במקום לתת עזרה יומיומית להורים) הרבה לימוד, יותר עבודה - אבל הבחירה לא כל כך קשה. מה גם, אם ראיתם פעם מישהו שעבר את גיל 27 שגר עם ההורים... רואים איך זה מגביל את היכולת של בן אדם ללמוד לבצע דברים בכוחתיו שלו. בהצלחה לפורום, טל.

 

[עמית22]

לא מסכים עם השורה התחתונה

תראה את אהוד בנאי...

 

[WhiteBear]

האמירה מתבססת על נסיוני המוגבל...

אני לא מכיר את המקרה של אהוד בנאי. יכול להיות שמדובר בהכללה גסה. עם זאת, אתה בטח מכיר מישהו בן 28, לא יצא לך להשוות אותו לאנשים אחרים שחיים מחוץ לבית ? האם אתה לא רואה הבדל ?