תנאים לביטול הסכם תמ"א 38 עם היזם - פס"ד במחוזי ב"ש.

תנאים לביטול הסכם תמ"א 38 עם היזם - פס"ד במחוזי ב"ש.

ליאון ו-27 אחרים נגד א.א.מ.נ חברה לבניין בע"מ ואח'
https://www.psakdin.co.il/Court/ת-א...ח-נ-א-א-מ-נ-חברה-לבניין-בע-מ-ואח#.WZNIwtKGMdU

השופט שלמה פרידלנדר מבית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את תביעתם של בעלי דירות בבית משותף באשדוד הורה על ביטול החוזה שחתמו עם חברת בנייה לביצוע פרויקט תמ"א 38, לאחר שהתמהמהה עם ביצוע העבודות במשך שנים.

בעלי הדירות התקשרו בחוזה תמ"א 38 עם "א.א.מ.נ חברה לבניין", שלפיו החברה התחייבה לבצע תוספות בנייה בתמורה לחלק מזכויות הבנייה, שיאפשרו לה לבנות שתי דירות גן למכירה.

התובעים טענו כי החברה הפרה את החוזה בחוסר מעש שנמשך שנים, ולא סיימה את העבודה לפי המועד שעליו הוסכם, ובתוך תקופת היתר הבניה שניתן לה.

בתביעתם הם ביקשו להצהיר כי החוזה מבוטל בשל הפרתו על ידי החברה, לקבוע כי אין לה זכויות כלשהן בבית המשותף, כולל גישה לשטחים הצמודים בו, ואף למחוק הערת אזהרה שנרשמה לטובתה.

יש לציין כי פורמלית התביעה הוגשה גם נגד שני רוכשי הדירות החדשות, שמנהלים במקביל הליך משלהם נגד החברה בבית משפט השלום בראשון לציון. רוכשים אלה שותפים לרצונם של התובעים שהחברה תסולק מהאתר ושזכויות הבנייה יימכרו לקבלן אחר שישלים את הפרויקט.

החברה מצדה הודתה שבמשך זמן רב לא עשתה דבר ולא סיימה את העבודות בזמן, אך טענה כי רוכשי הדירות הם שגרמו לעיכובים, אולם השופט פרידלנדר הבהיר שטענה זו בכל מקרה אינה מקנה לה הגנה כלפי התובעים.

בשלב מאוחר יותר החברה אף טענה למחדלים של התובעים עצמם כגון העובדה שלא חתמו על מסמכים שונים, אולם גם טענה זו נדחתה. השופט העיר בין השאר כי אילו היה מחדל כלשהו של התובעים, הרי שיש לצפות שהחברה הייתה מתריעה בפניהם ומזהירה אותם שהם מפרים חוזה, אולם לא צורפו ראיות המעידות על התראות שכאלה.

"למעשה, חסר ראייתי זה מזמין את המסקנה כי הנתבעת זנחה את חובותיה החוזיות, כטענת התובעים; וכי טענתה לעיכובים התלויים בתובעים, ולקשר סיבתי בין עיכובים אלה לבין אי השלמת העבודה במועדה, הנה בבחינת המצאה שבדיעבד, שנולדה למשמע הערות בית-המשפט בדיון", כתב השופט.

בשורה התחתונה, השופט קבע כי "די במה שהנתבעת הודתה בו, לאמור: העיכוב הממושך בהשלמת העבודה, כדי להצדיק את ביטול החוזה של התובעים עם הנתבעת ושחרורם להתקשר בחוזה עם קבלן חלופי".

לפיכך, השופט קיבל את התביעה והצהיר כי החוזה של התובעים עם הנתבעת מבוטל, והורה לה להסתלק מהאתר ומן העבודה – כאשר זה ממילא המצב בשטח, ככל הנראה.

בשלב זה השופט לא הורה על מחיקת הערת האזהרה לזכות הנתבעת, משום שזכויות הנתבעים הנוספים – רוכשי דירות הקבלן – תלויות בה. במקום זאת נקבע כי התובעים ורוכשי הדירות יגישו בקשה משותפת לפתרון העניין.
כמו כן, התובעים הורשו להגיש בקשה לשומת הוצאות משפט בעקבות קבלת התביעה.
 
ניתוח עסקת התמ"א 38 [חיזוק] ברח' הרב קוק 5 באשדוד.

בבחינת כל המאפיינים עולה התמונה הבאה.
כאן נמצא הבית [הצהוב]
https://www.google.co.il/maps/place...893b326c1459d8b8!8m2!3d31.809283!4d34.6523372

בבניין 28 דיירים, בניין כפול [בכל צד 14 דיירים ב-4 קומות מעל עמודים.
לא ניתן וגם לא הוסיפו דירות על הגג [המחייבות הקמת מעלית ולא נבנתה כל מעלית.
כלומר רווחי הקבלן התבססו על קומת העמודים בקומת הכניסה [2-4 דירות בכל שטח הבניין וכנראה הפיכתם לדירות גן.
בתצורה הקיימת [ניתן לראות בתמונה את המצב המוגמר - פחות או יותר] הקבלן לדעתי הפסיד כסף, או לפחות לא הרויח סכום סביר.
וזו כנראה הסיבה ל"גרירת רגליים" שלו בנוגע לאי סיום סופי של העבודה.

הבניין הזה הוא דוגמה קלאסית למהלך "טיפשי", [לכאורה] כי כאן היה מקום לפינוי בינוי , שטח המגרש כ- 1,220 מ"ר, והיה ניתן להרים שם בניין של כ- 10 קומות חדש ומודרני, ובמקום זה יצא בניין מכוער עם חיזוקים,ללא מעלית, ללא חניות חדשות, לא נוצלו בו זכויות הבניה באופן אופטימלי.

הבניין נראה עם קורות החיזוק והצבע הנורא שבחרו כמשהו מכוער ואפילו מחריד בצורה.

היה ניתן בקלות בתצורת פינוי בינוי להפוך את כיוון הבניין לז'בוטינסקי [רחוב דו - מסלולי רחב, כשממול קניון רחב ידיים]

דעתכם...
 
למעלה