תנוחת המחרשה

[bianckalady]

תנוחת המחרשה

שלוש שנים שאני מתאמנת, ההתחלה הייתה ביוגה הוליסטית ועכשיו התקדמתי לאשטנגה יוגה. אבל! המורה הנוכחית שלי מאוד אוהבת עמידת כתפיים ותנוחת מחרשה. כל שיעור ממש. מה הבעיה? הבעיה היא שאני בחורה שופעת באיזור החזה (טפו טפו טפו ) מה שמאוד מפריע לתנוחת המחרשה. יש לכם עצות איך לשפר את היציבה בתוך התנוחה שיהיה לי יותר מקום לנשום?

אני יודעת שזה משעשע קצת, אבל להפתעתי המורה הנוכחית שלי לא פגשה בעיה כזאת והייתה קצת חסרת אונים. תודה!

 

[0 אור 0]

בעמידת כתפיים אין בעיה בכלל

במחרשה את צריכה קודם כל להרים את הישבן מאד גבוה כמו לעמידת נר, לתמוך עם הידיים בגב שישאר גבוה, ואז להוריד את הרגליים רחוק מעבר לראש. לעכביש או איך שקוראים לזה, את מתקרבת בהדרגה מרחוק פנימה רק כמה שנוח לך אם יש רק חזה גדול זה צריך להספיק, אם יש גם בטן, או שבכל זאת את נחנקת, פשוט תישארי בתנוחת שיווי משקל שבה הרגליים מאוזנות מעל הראש בקו מקביל לרצפה, והידים עולות לפגוש את כפות הרגליים. זו תנוחה קלה בהרבה, אבל יש בה את כל התועלות של תנוחת המחרשה.

 

[סטיוויה]

הי

דבר ראשון על המורה שלך חלה אחריות,לדעתי,לפנות אל הספרות או אל המורים שלה ולברר. שנית,נסי לתרגל את המחרשה עם כיסא. ז'א שאת מניחה את הרגליים על הכסא(שניצב מאחוריך,מאחורי הראש,ורצוי שיהיה צמוד לקיר בעצמו)וכך למעשה יש פחות לחץ על איזור החזה.בהצלחה.

 

[bianckalady]

תודה לך ולאור

אני אנסה, חצי מחרשה, כמו שאמרתם עם רגלים מקבילות לרצפה... כי או ניחש נכון... יש גם בטן... זאת לא תנוחה קלה לשמנים... תודה ושבת שלום

 

[יוגי בר]

חריש עמוק

היי לך ליידי אז ככה: בואי נעשה קצת סדר... בסדר 1. תנוחות חשובות ופחות חשובות ביוגה כך נוהגים להגיד: יש 840,000 תנוחות. תנוחה על כל מין שקיים ביקום. או.קי.. גם כאן יש תנוחות חשובות יותר וכאלו שחשיבותן פחותה. תנוחות הסרוואנגאסן - תנוחת הנר-עמידת הכתפיים היא אחת הברכות הגדולות שהעניקה היוגה לאנושות. וה-האלהאסן- תנוחת המחרשה אף היא. שתיהן תנוחות חשובות ביותר. בכל שיטת יוגה שתתרגלי. וטוב שאת מתרגלת אותן בכל שיעור. אל תחמיצי אף שיעור כזה. 2. דרך התרגול הדרך הנכונה לתרגל תנוחה/תנוחות היא להבין את עקרון התנוחה ולהתאים אותה/את הטכניקה לתרגול למצב האישי של המתרגל. 3. איך את צריכה לתרגל? החזה השופע שלך אינו צריך להפריע לתרגול. ויותר מזה, ההאלהאסן תורמת בנוסף לשאר יתרונותיה גם לחיזוק שרירי החזה. וזו עוד סיבה טובה לתרגל אותה. והנה דרך אחת... לתרגול באם את יורדת לתנוחת המחרשה מתנוחת עמידת הכתפיים. תרגלי אותה בצורה הבאה: 1. קחי שאיפה עמוקה. נשפי באטיות ושחררי לאחור את הישבן לכיוון המזרן. שחררי אותו עד שאת מרגישה שהגב רפוי יותר ולא קמור לאחור. וגם החזה לא נוטה הרבה לכיוון הפנים, ושאין כלל לחץ על חוליות הצוואר וקנה הנשימה. (במקביל עם שחרור הישבן למזרן באופן טבעי הרגליים שלך יטו מעט לאחור אל מעבר לראש. זהירות. אל תמשיכי להוריד אותן כלפי מטה.) 2. שאפי לאט ועמוק. נשפי לאט לאט והורידי בנשיפה ובזהירות רבה רגל אחת כלפי מטה עד שהשוק תגיע לקרבת החזה. (או מעליו) אל תתני לה לרדת יותר למטה. התנוחה אכן נקראת הלאהאסנן, אבל אל תתני לרגל שלך לרדת הלאה. לרצפה. זה הזמן לעשות סקירת מערכות. בחני ובדקי את המצב. בדקי האם החזה נוטה לאחור ואם יש לחץ על הצוואר? באם זה קורה הטי עוד יותר את הישבן לכיוון המזרן והחזה יטה גם הוא באותו כיוון. ולאחר מכן שוב שאיפה איטית ובנשיפה איטית הורידי את הרגל השנייה לאותו מצב. זכרי! במשך הירידה והשהייה את כל הזמן תומכת עם כפות הידיים בגב התחתון. והמרפקים והאמות שלך מעוגנים היטב ברצפה. הישארי במצב הזה לפרק הזמן הרצוי לך. נשמי לאט. כל הזמן. רצונך לרדת? קחי שאיפה אטית נשפי באטיות. והניחי בזהירות את הגב על המזרן. 3. זהירות ואטיות זה מזה חשוב! אינך חייבת לרדת עם הרגליים עד לרצפה. אף אחד לא יעמיד אותך לדין. את כן חייבת להרגיש נוח כל הזמן לא תרגישי נוח, לא תהיי מסוגלת לנשום ולהישאר בתנוחה זמן סביר. אל תסתכלי לצדדים. זה לא צריך לעניין אותך מה עושים האחרים. תרגול התנוחות הוא עניין אישי ואינטימי. בינך לבין עצמך. זכרי! אין פה תחרות עם אך אחד. גם לא עם עצמך. וזהירות ואטיות הם כלים חשובים לתרגול נכון. עבורך. בהצלחה. בברכה ואהבה יוגי בר