ובכן..
רמה תיכונית ראשית, גוף ינוע בתנועה מעגלית אם ורק אם פועל עליו כוח המאונך תמיד לכיוון מהירותו הקווית. אם הכוח קבוע- התנועה תהייה תנועה מעגלית קצובה. עכשיו- מצד אחד, יש לנו שני חלקים: ה"חלק הזוויתי" ו"החלק הקוי"..
מהירות זוויתית-קצב שינוי הזווית של הגוף, היינו, אם בזמן Δt הגוף עבר זווית של Δθ, אזי המהירות הזוויתית הממוצעת שלו הנה w=Δθ/Δt , והמהירות הזוויתית הרגעית w(t)=lim(dθ/dt) zzz כאשר t→0.
תאוצה זוויתית - קצב שינוי המהירות הזוויתית (אותן נוסחאות כמו למעלה, רק שתחליף את θ בw) אציין עוד רק כי היא מסומנת באות היוונית הקטנה אומגה, הדומה ל-w, אך מכיוון שאין לי פה אותה, לא יכולתי לשים אותה.. אם התנועה המעגלית קצובה, אזי מתקבל כמובן שתאוצה זו שווה לאפס.
מהירות קווית - ובכן, זה פשוט המהירות הקווית הרגילה של הגוף, היינו קצב שינוי ההעתק.מסומנת v. כאשר יש לזכור שההעתק הוא קשת במעגל. ומכאן נובע גם הקשר בין v ל-w (כאשר w ברדיאנים): v=wR (כאשר R הנו הרדיוס של המעגל).
תאוצה קווית- תמיד קיימת, שכן שקול הכוחות הפועל על הגוף שונה מאפס- הכוח הפועל לכיוון מרכז המעגל. לכן, תמיד נוח להסתכל על מערכת צירים כאשר אחד הצירים מתלכד עם הרדיוס, היינו "מצביע" על מרכז המעגל, והשני משיק למעגל.. ואז מתבוננים בתאוצה הרדיאלית, כלומר, בתאוצה לכיוון מרכז המעגל. תאוצה זו נקראת התאוצה הצנטריפיטלית.
רמה אקדמאית כעת משתנה טיפ-טיפה התמונה, משום שניתן גם לדבר על מערכות ייחוס שונות, ולהתבונן על הגוף הנע כגוף הנמצא במנוחה במערכת לא אינרציאלית הנעה סביב מערכת אינרציאלית.. ואז מדובר על הכוח המדומה הצנטריפוגלי (וכאשר התנועה אינה קצובה, יפעל גם כוח משיקי מדומה). אם שכחתי משהו, אנא הוסיפו
