תנועה פוליטית, א-מפלגתית

תנועה פוליטית, א-מפלגתית אני רואה פה מלא ויכוחים ודיונים בנושאים כמו - האם על התנועה להביע דעות שמאלניות. אני חושבת שבשלב מסוים, חלק גדול מהדברים שנאמרים פה, נאמרים במקום הלא נכון. אולי לזה נועד הפורום - אבל מסתבר שאנשים לא מבינים שהם בתנועת שמאל חברתי. הנושא הוא כזה: איחוד התנועה הקומוניסטית והתנועה הקיבוצית, זה אשר הביא לנו את הנוער העובד, יצר תנועה שהיא בשמאל החברתי, ומשם יצא גם אל השמאל הפוליטי. אנשים מצטרפים לתנועה הזאת, ימנים בתנועה שמאלנית, ומצפים שהתנועה תהיה בשבילם א-פוליטית או אפילו ימנית פתאום. קודם כל - אנשים יוצאים לטיולים וקונים, ובכך שוברים עוד חוק של התנועה, שוברים אותה מבפנים - אתם סוציאליסטים? אז לא קונים! אתם לא סוציאליסטים - מצטערת, יש דבר כזה "חוקי תנועה", או שאין לכם מקום כאן... אני לא פה לגרש אף אחד מהתנועה, אבל איכשהו יש אנשים שהם כאן ולא במקום הנכון - כאן לא קונים. (זו, כמובן, הייתה רק דוגמא). ויש כמובן את נושא השמאל - לאף אחד אין את הזכות לבוא לתנועה של האנשים שבאמת מאמינים במה שהם עושים בה, ולומר שזה לא בסדר, שבתור חלק מהתנועה מפרים את הזכויות שלו או משהו כזה! אתה מצטרף לתנועה בידיעה ברורה שאנחנו שמאל חברתי (ורבים חושבים שבצורה מוצהרת גם שמאל פוליטי) - אז עליך לקבל אותה בתור תנועת שמאל! וכן, שמאל חברתי ושמאל פוליטי הולכים ביחד. הם לא חייבים - אני מכירה גם ימנים שמסכימים עם הדעות והחוקים של התנועה, כמובן, והם יותר מורעלים מרוב האנשים כאן - אבל בתמונה הגדולה ככה זה מסתדר. אני מסכימה בהחלט עם הדעה שאסור על התנועה לבחור בשבילנו את ברק או כל מועמד אחר - פשוט בגלל שבסופו של דבר אנחנו כן רק שמאל חברתי. (חוץ מזה שלא כל השמאלנים ירצו את ברק, ויש אנשים שתומכים במרצ, ויש אנשים שתומכים אך ורק בעבודה, וזה משתנה). אולי היה עדיף שהתנועה מתחילתה הייתה שמאלנית-פוליטית, אולי זה היה פותר הרבה בעיות, והתנועה הייתה הרבה פחות מסוכסכת עם עצמה כרגע. אסור לנו להיות תנועה מפלגתית, אבל אנחנו חייבים להישאר תנועה ששומרת על החוקים שלה - ולא עושה ´בק אנד פורת´ים´ בגלל חניכים שהצטרפו כי יש להם חברים שם או כי זה מגניב או כי אין להם שום דבר אחר לעשות... די חזרתי על עצמי, אז אני רוצה לסכם - תנועה שהיא פוליטית, וא-מפלגתית, והכי חשוב זה השמאל החברתי - ממנו באנו! שחניכים יצטרפו בגלל התנועה, לא שהתנועה תהפך לתנועה בגלל החניכים. לעבודה להגנה ולשלום, עלו והגשימו
 
תגוּבה בואי נבהיר לעצמנו כמה דברים ונמשיך משם. שמאל וימין - מושגים שנקבעו כתוצאה ממקום מושבם של הנציגים באסיפה הלאומית שהתקיימה בצרפת של המהפכה (סוף המאה שמונה עשרה). מימין למלך ישבו להם בניחותא נציגי האצולה והכמורה הגבוהה שהחזיקו בעמדות שמרניות, ומשמאל למלך ישבו נציגי המעמד השלישי - עירונים, בעלי מקצועות חופשיים, פועלים ואיכרים, שתבעו שינויים. עפ"י מושגים אלה ניתן לפרש את הימין כזרם שמרני, לאומי שרוכש חיבה לדת ולעבר המשותף הדורש בדרך כלל לשמר את המצב הקיים שכן המצב מיטיב עימו, ואת זרם השמאל כזרם ´נחות´ יותר מבחינת מעמדו ולרוב גם מצבו הפיננסי ולכן הוא דורש ´צדק חברתי´, במילים אלו ואחרות. לדעתי זו אינה דרישה לצדק חברתי גרידא אלא דרישה לשיפור במעמדם של הדורשים כיוון שהם מקופחים ועניים יותר. המשותף לשני הזרמים הללו, כפי שאני רואה זאת ברוב החברות המודרניות, הוא שלא משנה מה משותף לשני הזרמים הם רוצים זאת מתוך אינטרסנטיות כלשהי. אמנם הדרישות של אותם זרמי שמאל ייטיבו עם יותר אנשים, וגם אלו שיפסידו מהן לא יגיעו למצבי רעב אלא רק יאבדו מרכושם הרב, אבל הן בכל זאת נעשו מתוך דאגה לאותם אנשים קודם. איני מאשים או תוקף קווי מחשבה שכאלו כיוון שכבני אדם, לדעתי, (ובואו לא נתווכח על זה כי זה לא יגמר, זוהי דעתי) אנחנו חושבים קודם כל על עצמנו ואחר כך על אחרים. בבקשה אל תתווכחו איתי על זה כי זה יגרר למקומות שאני לא חושב שיעזרו לדיון הנוכחי. לאחר שהגדרתי את השמאל והימין בראיה היסטורית הייתי רוצה להשליך את הדברים לחברה הישראלית בת זמננו וכמובן שכנדבך שלה גם על תנועתנו. בארץ התפתחו שני הזרמים האלו בצורות מעוותות לחלוטין. מי שבנו את המדינה היו בעיקר אנשים סוציאליסטים ולאחר מכן חברים במפלגות פועלים סוציאליסטיות דוגמת מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל, נדמה לי) או אפילו המפלגה הקומוניסטית מק"י. אותן מפלגות שמאל מובהק, שכן הן שאפו לשינויים חברתיים והפיכת החברה לחברה שוויונית ואפילו שיתופית, איבדו כוחן בסופו של דבר בשל עסקנות פוליטית ושחיתות נוראה. מה גם שרבים מהחברים במפלגות היו אליטסטים מתנשאים שקיפחו סקטורים שלמים על רקעים מתמיהים. עם מפלת אותו שמאל מנופח בבחירות 77´ לאחר אירועים שונים דוגמת מלחמת יום כיפור פרשות דולרים מסוימים ונחיתת מטוסים קרביים שלאחר כניסת השבת, עלה הימין הישראלי לשלטון. בתהליך ארוך מאד, שלו סיבות רבות ומגוונות הכוללות את נפלית הקיבוצים, כניעה לשבלונות אמריקאיות ומניעים פוליטיים נטו של השגת קולות, הפך השמאל בארץ לשמאל קפיטליסטי מנוון שעמדותיו הכלכליות (ויש לציין: כלכלה, והמשתמע ממנה, היא רוב ההבדל המודרני בין שמאל לימין) כמעט או אולי אפילו זהות בדיוק לאלו של הימין. אותה התנשאות שקיימת בשמאל עד היום (למשל מרץ) היא גם זו שהפכה את נושאי הרווחה לנושאים שאותם מייצג פתאום הימין הישראלי. ההבדל הנוכחי בשמאל ובימין של ימינו העכשוויים מאד הוא ההבדל בסוגיית השלום. השמאל מייצג פתאום כמיהה לפתרון הסכסוכים בעזרת הסכמים מדיניים תוך כדי מתן ויתורים על שטחים ופיצויים נוסח שילומים כספיים, בדיוק כמו ששילמה גרמניה למדינת ישראל. אני מוכרח להגיד שגם הימין עצמו מעדיף שלום בהרבה על מלחמה, אבל לדעת הימין הויתורים הם בגדר לא יעשה. אותם אנשים הם באמת אנשים בעלי חיבה לעבר המשותף, ללאומיות ולדת. הגדרת לאומנו בשילוב אמונות דתיות (ואין מה להתווכח באשר לאמונה) שגורסות כי א"י היא כולה שלנו גורמות לאותם אנשים להתנגד לויתורים שלי למשל לא כואבים כ"כ. השלום עם הפלשתינאים רחוק, מרחק שנים רבות וטובות. תמיכה בשמאל הנוכחי, כשעמדותיו החברתיות קרובות מאד לעמדות הימין ועמדתו המדינית היא עמדה שלא יבוא לה מימוש, ובודאי לא במשך קדנציה, אפילו אם היא קדנציה מלאה בניגוד לאחרונות, היא תמיכה ללא רגליים וידיים. המשחקים הפוליטים של ימינו מאפשרים רק לאלה שלא תלויים בחסדיהם המשתנים של חברי קואליציה משונים להגיד את מה שהם באמת חושבים. ואכן אנשים לא תלויים אומרים הרבה פעמים דברים שאני מסכים איתם ומתיישבים יפה עם ערכי התנועה. בדיוק כפי שסילבן שלום בתור יושב אופוזיציה העלה את קיצבת הנכים אך בתור חבר קואליציה מסרב להיפגש איתם. פוליטקאים חייבים לשמור על החוקים המוזרים שלהם, תוך כדי ניסיון לא לפגוע ישירות באף אחד אבל כן לתמוך יותר במגזרים מועדפים, כדי לשמור על משרתם. לכן לדעתי התנועה לא צריכה לתמוך במפלגות בבחירות הקרובות, בכל אופן לא בעבודה או בליכוד. ובואי נחשוב שניה על האמירה: ´התנועה תומכת בברק´. במה תתבטא התמיכה. ההחלטה לא אמרה ´חברי התנועה יחלקו סטיקרים בכל יום חמישי ויתלו שלטים בשבת´, היא אמרה ש´התנועה´ תומכת בברק. התנועה היא לא יישות מחשבתית עצמאית. התנועה היא אני, התנועה היא את, התנועה היא אנחנו. התנועה היא החברים בה. ואם נמקם את זה באמירה יצא לנו ´חברי התנועה תומכים בברק´. זה לא נכון. אני כאדם קודם כל אני ורק אחר כך חבר בתנועה. וככה לדעתי גם שאר חברי התנועה. ההחלטה אם לתמוך בברק תתקבל בתור החלטה עצמאית ונפרדת שלי כתוצאה מדעותיי שלי, ולא דעותיי במתאם להחלטות ´התנועה´. ההחלטה שהתנועה תתמוך בברק היא בעצם בגדר עמדה רשמית אותה ייחצ"נו קודקודי התנועה (עוד דיון, לפעם אחרת). יציאות שכאלו לעיתונות אינן משפיעות בהרבה לדעתי על סיכויי אותו מועמד להבחר. התמיכה שעוזרת ומשנה היא בעיקר עשיה אמיתית בשטח. תליית שלטים, עמידה בצמתים, שכנוע אנשים או כל פעולה התנדבותית אחרת. וכפי שאמרתי כל פעולה שכזו תתבצע רק אם אותו חבר יחליט אותה בעצמו. זו היא הסיבה שלדעתי החלטה שכזו היא החלטה גם לא נבונה וגם לא משפיעה. מי שקרא עד עכשיו ראוי לחיזוק חיובי, אז הא לך: חיזוק חיובי! מעל להכל אני רוצה להגיד שהתנועה אמורה להתנהל בדמוקרטיה, למרות שמצבה הנוכחי לא בדיוק כזה (בואו למזכירות) ולכן אני מוכן לקבל על עצמי החלטות שונות של הרוב גם אם אני אהיה המיעוט. מתנצל מראש על שגיאות כתיב והקלדה שנעלמו מעיניי. ערב טוב לכולכם ודיון מהנה, אביב שניר, מעפיל, קן ראש העין.
 
וואו... דבר ראשון - אמרתי שהתנועה לא צריכה לבחור בברק. זאת אפילו הכותרת... תנועה פוליטית, לא מפלגתית. דבר שני - אני חושבת שבארץ זה הפוך מבצרפת - שם מה שהוים במדינת ישראל היה ימין, פה הוא שמאל - ולהיפך. אנחנו חייבים להיות אינדיבידואליסטים, כמובן... דבר שלישי - לא באמת צידדתי באף אחד. הפוליטיקה בארץ מסריחה, זה ידוע, על ימין ועל שמאל (משחק מילים שכזה... שאלה: אתה מאמין לפרשת הכספים עם יקירינו יצחק רבין זכרונו לברכה, או שרק העלת את זה כדוגמא לנפילת השמאל?) רביעי ואחרון - קראתי עד הסוף, באמת-באמת, אבל... אין לי ממש על מה להגיב, כי לא הבנתי הכל... לא שאתה לא ברור - חלילה - אני פשוט לא אינטיליגנטית מספיק... יש שם איזה משהו חשוב שדורש תגובה, שבא לך אולי לפשט לי אותו?
 
לא מאמין בפרשת כספים? מה זאת אומרת לא מאמין בפרשת הכספים של לאה רבין? מה יש פה להאמין או לא להאמין? זה קרה, בעסה, וזהו. מה הנקודה שלך?
 
סליחה, טעות שלילי (ואין לי ממש נקודה. אתה לא חייב להיות כזה שלילי!). מסתבר שהבנתי את הסיפור קצת אחרת ממה שהיה...
 
התנועה לא צמחה ממק"י, וגם לא מהתק"ם ובכן, רק בשביל להשוות את נקודת המוצא, בואי נבהיר כמה עובדות בסיסיות. בתור התחלה, תנועת "הנוער העובד" הוקמה ב- 1924 ע"י שתי קבוצות של נערים עובדים מהערים פתח תקוה וכפר סבא (בלי להכנס לויכוח הנצחי שלי עם שורץ בקשר למי הייתה ראשונה), והן הקימו את שני הסניפים הראשונים של התנועה, שבימינו נקראים קן פ"ת מרכז וקן כפ"ס ישן וממוקמים במחוז שרון רבתי. ובכן, במהלך שנות החמישים, התבצע האירוע ההיסטורי שלאחר מכן הוכר בשם "האיחוד", ובו התאחדה תנועת הנוער העובד עם פליטים רבים מאוד מתנועות נוער שונות כגון האיחוד החקלאי, השומר הצעיר וכו´. באותו הזמן גם שונה שמה של התנועה ל"תנועת הנוער העובד והלומד", וסיסמתה שונתה מ"לעבודה, להגנה ולשלום- הנוער העובד", לסיסמה החדשה השגורה בפינו כיום, שהיא כאמור "לעבודה, להגנה ולשלום- עלה והגשם". כמו כן ניתנו באותה עת גם שמות השכבות, במתכונת טיפה שונה ממה שאנו מכירים אותם היום, מכיוון שהשכבות בתנועה היו דו-שנתיות בהקבלה לבי"ס, כלומר שכבת עמלים למשל הייתה שכבות ה´-ו´ ביחד. עד לפני מספר שנים, הייתה תנועת הנוער העובד והלומד למעשה תנועה פוליטית לכל דבר. בניגוד לצופים, שלא קיבלו תמיכה משום מפלגה כי אופיים היה א-פוליטי, הנוער העובד קיבלה תמיכה כספית ממפלגת העבודה דאז, בדיוק כפי שהשומר הצעיר קיבלו ממרץ, וכו´. אך בשלב מסויים, אינני יודע למה, ובאמת מעניין לחקור סוגיה זו, הפסיקה לקבל תנועת הנוער היקרה שלנו תמיכה ממפלגת העבודה. יכול להיות שזה היה מבחירה, יכול להיות מכפיה, אך זה לא עקרוני כרגע, מכיוון שזה המצב כיום בשטח. ואם תשאלי אותי, זה מצב די חיובי, מכיוון שהתנועה כיום חופשיה מכבלי מחוייבות פוליטית ייצוגית, ולמעשה יכולה לצאת עם כל הצהרה היום (כל עוד היא בגדר חוקי הדמוקרטיה הישראלית) מבלי שדבר זה ישפיע על תקציבה. מצב חיובי, לא? עכשיו, בקשר ל"חוקי התנועה" שהזכרת, לדעתי את מתייחסת אליהם ביתר כובד ראש מהרצוי. ה"חוקים" האלו שאת מדברת עליהם, הינם למעשה נורמות שנקבעו בעקבות ערכים מסויימים. במשמעות המילה "תנועת נוער" מסתתרת גם העובדה שהתנועה בבסיסה היא של הנוער, ופועלת לפי רוחו. לכן, אם חברי התנועה החליטו שהם מעדיפים לוותר על מנהג זה, שהוא בעל משמעות סמלית בלבד כמובן, אז עדיף שנוותר עליו במקום ללחום עליו בדבקות עד כדי לכנותו "חוק". ובמקום זה, בו אאלץ לסכם, ארצה להתייחס לדבריו של אביב שניר. דבריה של אושרה בנוגע לשמאל פוליטי שנובע בהכרח משמאל חברתי אינם נכונים. כפי שאביב ציין ואאלץ להסכים איתו, השמאל והימין בארץ בכלל לא קשורים למושגים המקוריים של שמאל וימין, ובארצנו הקטנטונת אין שום קשר לצערי בין השמאל הפוליטי שנקשר איכשהו לתהליך השלום, לביו השמאל החברתי המדבר על חברה מתוקנת ומערכת כלכלית צודקת. ובגדול, אם התנועה היום תצא בהכרזה פוליטית, בשטח היא לא תהיה שווה הרבה כי העמדות הפוליטיות של האנשים המרכיבים היום את התנועה שונות ומגוונות. לעומת זאת יש בהכרזה כזאת גם מרכיבים אחרים, אך זאת אופציה שנויה במחלוקת, שאין לי כוח לפתוח כרגע לדיון. הבעיה האמיתית, לדעתי, היא שהחלטות כאלה בכלל לא מתקבלות בדרגים שהן אמורות להתקבל בהן, זאת אומרת על ידי השכבה הבוגרת של התנועה ולא ע"י קודקודים. ובכן, ארצה לסגור הודעה זו במשפט בנלי מאוד שאסור לך לשכוח בזמן שאת צועקת מעל במה זו קריאות לימנים ללכת הבייתה, והוא- "ביתינו פתוח לכל נערה ונער". ועד שאף אחד לא יקום וישנה אותו עם תמיכה של רוב התנועה, אין לך מה לעשות, את תקועה עם העובדה הזו. וזה במסגרת חוקי הדמוקרטיה. בברכת עלה והגשם, שמח לסגור את ההודעה הזו, רועי שביט, קן פ"ת מרכז.
 
כן כן וכן! חבריי השעירים יותר והשעירים פחות, שלום! אני רוצה להתייחס לנקודה שהועלתה כאן בנוגע ליציאה בהכרזות לפני בחירות. אביב, אני דיי מסכים איתך על כך שהכרזה של התנועה במי נתמוך ואיזה מועמד מועדף על התנועה היא הכרזה דיי חסרת משמעות, מכיוון שבפועל היא לא משנה לאף חניך בתנועה שום דעה לכאן או לכאן ולא גורמת לשום דבר להשתנות. הכרזה כזאת גם יכולה להביא נזק, מבלי להתייחס כרגע לנושא האינטרסנטיות, אני חושב שהתנועה יכולה מאוד להיפגע מהכרזות שכאלה. ההכרזות האלה הן אלה שיוצרות לנוער העובד תדמית של שמאל-פוליטי, והן אלו שמרחיקות מגזרים שלמים מהתנועה. מגזרים אלו, יכלו להתחנך על ערכי התנועה והחברה בישראל הייתה מרוויחה עוד כמה אנשים טובים. אמנם ימנים - אבל טובים. חוץ מזה שדעות חדשות ומגוונות בתנועה יכולות לדעתי רק להוסיף, ולהפוך את הפעולות להרבה יותר מעניינות. בנוגע למה שאתה, רועי, העלית. גם איתך אני מסכים! הנורמות והחוקים בתנועת נוער הם דברים שנקבעים ע"י הנוער בתנועה ויכולים להשתנות מחר בבוקר, אם נרצה בכך. החלטות שהתקבלו עד היום צריך לקבל, אבל אם ישנם "חוקים" שמגבילים ומפריעים לחניכים בתנועה, אפשר וצריך לשנות אותם. באשר לך אושרה, דיברת על אנשים שמצטרפים לתנועה ורוצים שהיא תהפוך לימנית או ל-א-פוליטית. אותם אנשים יכולים לרצות דבר כזה,וזה לגיטמי, אבל הם צריכים להבין כיצד נעשים דברים בתנועת נוער דמוקרטית. יש להם זכות להביע את דעתם ולשכנע אנשים שהיא נכונה, ואם הם רוצים לשנות משהו באופי התנועה הם צריכים ללמוד כיצד זה נעשה בדמוקרטיה התנועתית. לאחר שהבינו את זה, הם יכולים לנסות לשנות... נראה לי שכאן אני מסיים, אני יודע שדיי הסכמתי עם כולם ולא חידשתי, אבל נהנתי לפחות. יום טוב, שחר כהן, מעפיל - קן ראש העין!
 
אושרה .................לא חמודה שלי מזה פה. איפה את חושבת שאת נמצאת בכנסת?. את רושמת מלאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא בלה בלה בלה בלה בלה ובלההההההההההההה וזה משעמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםאבל אני עדין מתה עליך
 
למעלה