פילוסוף רוחני33
Well-known member
יש לי חברה בכפר כבר הרבה שנים, היא מלאה שלווה ונהדרת. הקשר בינינו התפתח לאט ובהדרגה. יש לנו מנהגים משותפים שפיתחנו כמו לשמוע מוזיקה ביוטיוב שלי, לאכול מנות מארוחת ערב בדירתי, ללכת למועדון ולקנות במרכולית שלנו ביחד. גם המצאנו ביטויים משותפים ואני מצחיק אותה הרבה. היא סובלת מפרנויה ממושכת, ואני דואג ועוזר לה. היא אומרת שאני אינטליגנטי, משכיל ורגיש. הוריה מתו לפני שנים. אמה הייתה אישה טובה מאוד, ונהגה להזמין אותי לימי הולדת החברה לאכול אתם בביתם ובמסעדות וגם קנתה לי לימי הולדתי ספרים טובים ומתנות. עכשיו היא מתקשרת לאחים שלה, והם עוזרים לה. יחד עם זה, אני מרגיש כבר הרבה מאוד שנים שהאישה שטיפלה בי פעם בתל אביב היא אדם מיוחד במינו, שאין כמוהו בכל העולם והיא אהבת חיי. אני מקבל על עצמי שבחרה לא לשמור קשר, אבל הגעגועים היפים יישמרו אצלי תמיד. היא מלאה חמידות, עדינות, שמחת חיים ורגשות. למשל אמרה לי פעם בטיפול שהיא מצטערת שאין לנו זמן לשוחח על נושאים אישיים וזה ריגש אותי, ופעם אהבה מנהל עבודה שהיה לי ואמרה שיש לו חוש הומור של איש צבא. דיברנו ופטפטנו על ספרים ועל חיינו האישיים, צחקנו ביחד, קניתי לה מתנה מיוחדת ויפה ודאגתי לה כשהייתה חולה פעמיים בטיפול. אני כבר שלושים שנה מקווה להתחתן אתה, אבל לו הסכימה לפחות להתיידד אתי קצת זה היה משמח אותי מאוד. כשאני רואה את אותיות שמה, אני מרגיש שאני רואה את השם המפורש בתנ"ך. כתבתי עליה הרבה יצירות.