maĉi = ללעוס. אבל המילה מזכירה לי משהו אחר:
בבית הורי, נהגנו לאכול בפסח משהו שעד היום אני מתה עליו, ואין אצלי פסח בלי זה.
הכוונה למצה, אשר אותה שוברים לתוך ספל. הם היו מבשלים קפה שחור ריחני, בכד מתכת גבוה ונאה, ויוצקים אותו על המצה השבורה ומוזגים גם מעט חלב.
אצלי אין קפה שחור. אני שמה על המצה כפית קפה נמס, סוכר, מים רותחים וחלב קר. זה לא בדיוק הכי דיאטטי, אבל בעיני - הכי טעים שיש.
הורי קראו לזה בשם הגרמני, שאני מקווה שאני מאייתת נכון:
Macestampf.
בילדותי לא ידעתי לומר לבטא את המילה הקשה, וקראתי לזה "
פָּצֶ'ה מָצֶה", וכך זה נקרא במשפחתנו עד עצם היום הזה.