ורד תיאטרון טוליק
New member
תנחשו איפה הייתי אתמול? בהצגה של דבי
(זאת אני , הצלמת המדהימה שצילמה את מה שדבי משוויצה כל כך).
תענוג. ההצגה מושקעת ועליזה וססגונית, אם הייתם רואים את הירקות של הארנב, הייתם ישר חושבים על סלט טרי. והפרחים... והעץ... ודבי
אכן שיתוף אינטליגנטי של הקהל: דבי בחרה מראש את ה"קורבנות" המאושרים, גילתה להם בסוד מה תפקידם, ואז כשהגיע הזמן, קראה להם להצטרף, בלי בלגן, בלי "גם אני, גם אני!" בלי אכזבות...
מה לא למדתי מדבי? איך להביא פחות ציוד. גם דבי קצת משוגעת, (כמוני) (אמא'לה, היא עוד שניה תעיף אותי מהפורום)- בגלל כל האביזרים (המקסימים) והבדים, והרמקולים, והפרגוד והפרחים, והכובעים והתאורה והבובות- הכל תופס מקום, וארגזים וסחיבות. כנראה שאין מנוס מלסחוב לסחוב לסחוב...
דבי, תודה.
(זאת אני , הצלמת המדהימה שצילמה את מה שדבי משוויצה כל כך).
תענוג. ההצגה מושקעת ועליזה וססגונית, אם הייתם רואים את הירקות של הארנב, הייתם ישר חושבים על סלט טרי. והפרחים... והעץ... ודבי
אכן שיתוף אינטליגנטי של הקהל: דבי בחרה מראש את ה"קורבנות" המאושרים, גילתה להם בסוד מה תפקידם, ואז כשהגיע הזמן, קראה להם להצטרף, בלי בלגן, בלי "גם אני, גם אני!" בלי אכזבות...
מה לא למדתי מדבי? איך להביא פחות ציוד. גם דבי קצת משוגעת, (כמוני) (אמא'לה, היא עוד שניה תעיף אותי מהפורום)- בגלל כל האביזרים (המקסימים) והבדים, והרמקולים, והפרגוד והפרחים, והכובעים והתאורה והבובות- הכל תופס מקום, וארגזים וסחיבות. כנראה שאין מנוס מלסחוב לסחוב לסחוב...
דבי, תודה.