תנחשו מי חזר../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif
שלום לכולם
אני פה, בבית בישראל. (נו פלייס לייק הום) שלום ענקי ו
ים לכל הותיקים והחדשים. שמתי לב שיש המון חדשים, ואני מקווה שגם אותם אכיר בקרוב. אתם לבטח סקרנים לדעת איך היה, ואיך ביליתי, ומה עם המשקל שלי. ובכן, ראשית נהניתי מאוד להיות עם הנכד שלי עד כמה שהזמן יפשר לי. מלבד זה, לא היה לי נחת מהכלה (זה נדוש וידוע, אבל זו המציאות). בני השתדל להנעים לי את השהיה במסגרת יכולתו מבחינת הזמן. לאחר חודש הגיעה בתי, ואז טיילנו המון. בסך הכל הייתי באוסטרליה חודשיים, ובדרך חזרה קפצנו כמובן לשבוע בתאילנד. המשקל שלי לצערי לא זז כלפי מטה, וזו חצי נחמה שלפחות לא עליתי. עכשיו שחזרתי לאוכל נורמלי נראה לי שאמשיך לרדת, כי כבר אני מרגישה הצרות בהיקפים לאחר ירידת נוזלים שהצטברו לי שם. קשה לשמור על דיאטה כשהמטבח לא בשליטתך, וגם חוסר ניידות לא יפשר לי לקנות מצרכים שמתאימים לי. שם הכל רחוק, אין מכולת ליד הבית, ולסופר הקרוב צריך רכב. אני מתפלאת שלא עליתי במשקל, וההסבר היחידי הוא, שהלכתי המון ושרפתי המון אנרגיות. היום אני בכושר לא רגיל, ואני מסוגלת ללכת קילומטרים. אלא שכאן לעומת שם, אין את המרחבים להליכה, ואני שוקלת ברצינות לקנות מסלול הליכה הביתה, ולא להיות תלויה גם במזג האוויר. למרות שלא כתבתי הרבה, עקבתי אחרי הפורום בענין כמעט כל יום. הסיפורים האנושיים נגעו ללבי, בפרט הסיפור של עופריקו ומיכל. עופריקו, אני כולי התפעלות ממסירותך לזוגתך, ומחוש ההומור הנהדר שלך. כן ירבו כמוך, אך לצערי אתה מזן נדיר. אני מאחלת לכם כל טוב, והמשך חיים טובים ביחד עוד המון, המון שנים. ובכן חברה, שוב שלום לכולם, מקווה לראותכם במפגש הקרוב באם תודיעו לי מתי, ואם אני עדיין חלק מקבוצת איכילוב.
מכל ה
באיה
שלום לכולם
