הממ.. אני אוהבת את קורין...
תמיד... בכל מצב.. קניתי את כל הדיסקים.. ושמעתי אותם בסדר כרונולוגי, בכוונה... שבוע כל אחד... הצלחתי לעקל קצת, הרגשתי אפילו התפתחות קלה מצידי.. הצלחתי להבין בערך את מה שקורין עברה במשך השנים דרך האלבומים הללו.. אני מחתברת למילים וללחנים, כמו מנור, טיפשה קשה לי עם האלקטרוני- לקח לי זמן להיתרגל לזה- כשזה מתחיל טיפה ב"כשזה עמוק" ועד ל"כחול של השמיים" ובאמצע כמובן "תנינענק" שאלקטרוני כמותו עוד לא ניראה אצל קורין.. היה לי באמת טיפה קשה להיתרגל, ולקבל את זה, אבל הצלחתי וזה חדר אליי באותה מידה כמו השאר.. מה שמיוחד, זה שכל אלבום נגע בי ממקום אחר.. וכל פעם שאני שומעת אלבום מסויים הוא נישמע לי שונה, ואומר לי משהו שונה... בקיצור, קורין אלקטרונית או לא אלקטרונית... העיקר קורין..
.