תסכול
לא יודעת אם אני נחשבת לבת נוער, אני בת 20 אבל אני מרגישה ממש רע ואני מרגישה שכאן זה המקום היחיד שאוכל לפרוק את הכאב שלי. יש לי חרדה חברתית, אני מטופלת כבר 7 חודשים ויש שיפור במצב. עדיין יש בעיה, שכל אדם חדש שפוגש אותי אומר שאני שקטה. תמיד זה בסגנון של "את תמיד שקטה ככה?" "למה את לא מדברת" וכו'... ואני כן מנסה ומשתדלת לדבר, לפתח נושאי שיחה, לענות ביותר מ"כן" ו"לא". אבל לא משנה מה אני עושה ההערות האלה מגיעות. זה הערות שישר מחזירים אותי אחורה ישר אני חושבת שזה דבר שלילי שהבן אדם חושב שאני משעממת ולא מעניינת, שאני צריכה להפתח יותר...ושלא כיף להיות בחברתי. זה מאד פוגע בי וכל פעם שזה קורה אני מרגישה רע ולא מבינה למה הם חייבים להגיד את זה ככה. מה נראה להם שביישנים אוהבים להיות כמו שהם? שזה נוח להם? שזה לא מפריע להם? למה הם חושבים שזה טוב שהם מעירים הערות כאלה? לא משנה, זה סתם כדי לפרוק תסכלך. אי אפשר לשנות התנהגות של אחרים. אבל את שלי אני מנסה לשנות, מאד מנסה אבל כבר לא יודעת מה לעשות. הפחד הזה שיצוצו באמצע השיחה ההערות האלה מפחיד אותי מאד שלפעמים זה משתק אותי. ברגעים כאלה אני ישר מנסה לשנות את המחשבות האלה במחשבות מרגיעות והגיוניות יותר. הפחד הגדול שלי שזה יקרה לי שאתחיל לצאת עם בחורים. זה כל כך מפחיד אותי שעד עכשיו לא יצאתי לדייט אחד. אני מפחדת שהוא יראה שאני ביישנית,יגיד לי משהו בעניין,לא יבין אותי ויפסול אותי. למה בושה זה דבר כל כך שלילי? מה שאני יודעת זה שאני מנסה ואני אמשיך לנסות אבל יכול להיות שיש אנשים שהם פשוט שקטים ואין מה לעשות בעניין. מקווה שאני לא כזאת.
לא יודעת אם אני נחשבת לבת נוער, אני בת 20 אבל אני מרגישה ממש רע ואני מרגישה שכאן זה המקום היחיד שאוכל לפרוק את הכאב שלי. יש לי חרדה חברתית, אני מטופלת כבר 7 חודשים ויש שיפור במצב. עדיין יש בעיה, שכל אדם חדש שפוגש אותי אומר שאני שקטה. תמיד זה בסגנון של "את תמיד שקטה ככה?" "למה את לא מדברת" וכו'... ואני כן מנסה ומשתדלת לדבר, לפתח נושאי שיחה, לענות ביותר מ"כן" ו"לא". אבל לא משנה מה אני עושה ההערות האלה מגיעות. זה הערות שישר מחזירים אותי אחורה ישר אני חושבת שזה דבר שלילי שהבן אדם חושב שאני משעממת ולא מעניינת, שאני צריכה להפתח יותר...ושלא כיף להיות בחברתי. זה מאד פוגע בי וכל פעם שזה קורה אני מרגישה רע ולא מבינה למה הם חייבים להגיד את זה ככה. מה נראה להם שביישנים אוהבים להיות כמו שהם? שזה נוח להם? שזה לא מפריע להם? למה הם חושבים שזה טוב שהם מעירים הערות כאלה? לא משנה, זה סתם כדי לפרוק תסכלך. אי אפשר לשנות התנהגות של אחרים. אבל את שלי אני מנסה לשנות, מאד מנסה אבל כבר לא יודעת מה לעשות. הפחד הזה שיצוצו באמצע השיחה ההערות האלה מפחיד אותי מאד שלפעמים זה משתק אותי. ברגעים כאלה אני ישר מנסה לשנות את המחשבות האלה במחשבות מרגיעות והגיוניות יותר. הפחד הגדול שלי שזה יקרה לי שאתחיל לצאת עם בחורים. זה כל כך מפחיד אותי שעד עכשיו לא יצאתי לדייט אחד. אני מפחדת שהוא יראה שאני ביישנית,יגיד לי משהו בעניין,לא יבין אותי ויפסול אותי. למה בושה זה דבר כל כך שלילי? מה שאני יודעת זה שאני מנסה ואני אמשיך לנסות אבל יכול להיות שיש אנשים שהם פשוט שקטים ואין מה לעשות בעניין. מקווה שאני לא כזאת.