תסכול....
איך שהוא אני חייב להוציא את זה. הנייר, גם הוירטואלי תמיד היה לי למקום חם שאני יכול לשפוך בו את ליבי. לא הפריע לי, ראיתי את הנחיצות, אבל לא ראיתי את התוצאות שיגרמו... שינויים שנוצרו גם אם הם שליליים לפעמים ניתנים לתיקון. גם אם התיקון הוא במחיר סילוקי ממקום מסוים מחיר זה הוא מחיר שאני מוכן לשלם. צריף שהוקם והפך בפחות משנה לבית לכל כך הרבה אנשים ופתאום מפרקים אותו אנשים מתוכו הוא בית עצוב. עצוב לי להיות "אבא" חדש בבית הזה. חיבבתי הרבה אנשים בבית הזה. ראיתי אותם כדמויות חיוביות ומחזקות.... אני כבר לא בטוח בזה. אני כבר לא בטוח איפה המקום שלי בכל זה. האם אני בכלל סתם מנפח את העניין, שהרי ניפחו אותו אחרים לפני..... רע לי לחשוב שאני לא מצליח להחזיק בית שקיבלתי שלם... אולי אני בהחלט כן צריך לזרום עם השינויים, אולי לא. אני באמת שלא יודע.. אני יודע שאני מתוסכל, שעצוב לי, שכואב לי. אחרים אומנם לא ממש מבינים מה עובר עליי בפנים כרגע, אבל מה שעובר עליי זה לא דבר טוב. אני מרגיש בסתירה שבדמויות שהכרתי בבית. הם פרצו מהמרקע אל חיי וגיליתי דמויות שונות... אז כן...זה הוציא ממני צד מסוים. לא רע. אבל זה שרף לי בגרון....ובבטן שלי יש עכשיו אבן גדולה. מנסה להוריד אותה, לזרוק אותה לבאר, לא הבאר שממנה אני שותה..... ולא מצליח. כי קשה. גדלתי במקום...בית ברשת...צריף שנבנה לבית...ואבא עזב לכמה זמן...אני הפכתי לאבא....וקשה....מפרקים לי את הבית. אני לא אחראי..... אני כבר לא יודע מה לחשוב. חוץ משאני לא מבין למה.
איך שהוא אני חייב להוציא את זה. הנייר, גם הוירטואלי תמיד היה לי למקום חם שאני יכול לשפוך בו את ליבי. לא הפריע לי, ראיתי את הנחיצות, אבל לא ראיתי את התוצאות שיגרמו... שינויים שנוצרו גם אם הם שליליים לפעמים ניתנים לתיקון. גם אם התיקון הוא במחיר סילוקי ממקום מסוים מחיר זה הוא מחיר שאני מוכן לשלם. צריף שהוקם והפך בפחות משנה לבית לכל כך הרבה אנשים ופתאום מפרקים אותו אנשים מתוכו הוא בית עצוב. עצוב לי להיות "אבא" חדש בבית הזה. חיבבתי הרבה אנשים בבית הזה. ראיתי אותם כדמויות חיוביות ומחזקות.... אני כבר לא בטוח בזה. אני כבר לא בטוח איפה המקום שלי בכל זה. האם אני בכלל סתם מנפח את העניין, שהרי ניפחו אותו אחרים לפני..... רע לי לחשוב שאני לא מצליח להחזיק בית שקיבלתי שלם... אולי אני בהחלט כן צריך לזרום עם השינויים, אולי לא. אני באמת שלא יודע.. אני יודע שאני מתוסכל, שעצוב לי, שכואב לי. אחרים אומנם לא ממש מבינים מה עובר עליי בפנים כרגע, אבל מה שעובר עליי זה לא דבר טוב. אני מרגיש בסתירה שבדמויות שהכרתי בבית. הם פרצו מהמרקע אל חיי וגיליתי דמויות שונות... אז כן...זה הוציא ממני צד מסוים. לא רע. אבל זה שרף לי בגרון....ובבטן שלי יש עכשיו אבן גדולה. מנסה להוריד אותה, לזרוק אותה לבאר, לא הבאר שממנה אני שותה..... ולא מצליח. כי קשה. גדלתי במקום...בית ברשת...צריף שנבנה לבית...ואבא עזב לכמה זמן...אני הפכתי לאבא....וקשה....מפרקים לי את הבית. אני לא אחראי..... אני כבר לא יודע מה לחשוב. חוץ משאני לא מבין למה.