תסכול..
היי, כתבתי קודם בפורום השני אז עכשיו עוברת לכאן..
אחרי הפלה בשבוע 10 שאחריו הריון כימי ועכשיו עוד הריון 6+3, התחיל עם בטא מאד נמוכה ולכן הייתי ממש בטוחה שמדובר בשידור חוזר של ההריון הכימי.. בינתיים נראה בסדר.. הייתי היום אצל הרופא שראה בבירור שק הריון אך לא בטוח לגבי דופק ואמר לחזור שבוע הבא..
מנסה מאד להתעלם מעצם ההריון אבל הבחילות + לוגיסטיקות של תיאום סיסי שיליה קצת מקשות.. (שלא לדבר על המחשבות על סיסי שיליה והתוצאות שלה..)
איכשהו השלב הזה רק מחזיר את התסכול מההפלה.. המחשבות שהייתי אמורה להיות עכשיו בחודש שביעי (מיותר, אני יודעת) ועל זה שאולי ההפלה הייתה יכולה להימנע (יודעת שלא, אבל עדיין, ההפלה הייתה בחו"ל - התחילה בצ'ק אין לטיסה חזור וכנראה בפועל בטיסה עצמה כאשר מנתב"ג נסענו ישר למיון שם ישר נאמר לי ש"אין תוכן עוברי")
מנסה לשמור על אופטימיות או לפחות להסתפק באדישות אבל זה פחות הולך לי ):
היי, כתבתי קודם בפורום השני אז עכשיו עוברת לכאן..
אחרי הפלה בשבוע 10 שאחריו הריון כימי ועכשיו עוד הריון 6+3, התחיל עם בטא מאד נמוכה ולכן הייתי ממש בטוחה שמדובר בשידור חוזר של ההריון הכימי.. בינתיים נראה בסדר.. הייתי היום אצל הרופא שראה בבירור שק הריון אך לא בטוח לגבי דופק ואמר לחזור שבוע הבא..
מנסה מאד להתעלם מעצם ההריון אבל הבחילות + לוגיסטיקות של תיאום סיסי שיליה קצת מקשות.. (שלא לדבר על המחשבות על סיסי שיליה והתוצאות שלה..)
איכשהו השלב הזה רק מחזיר את התסכול מההפלה.. המחשבות שהייתי אמורה להיות עכשיו בחודש שביעי (מיותר, אני יודעת) ועל זה שאולי ההפלה הייתה יכולה להימנע (יודעת שלא, אבל עדיין, ההפלה הייתה בחו"ל - התחילה בצ'ק אין לטיסה חזור וכנראה בפועל בטיסה עצמה כאשר מנתב"ג נסענו ישר למיון שם ישר נאמר לי ש"אין תוכן עוברי")
מנסה לשמור על אופטימיות או לפחות להסתפק באדישות אבל זה פחות הולך לי ):