מנסה....
בלידת ילד עם תסמונת דאון יש הסכם בין הנשמות של ההורים והילד וכל הנפשות הפועלות סביב. הילד שנולד עם תסמונת דאון בוחר להיוולד ולחוות את העולם בהשפעה המיוחדת שלו על העולם. גם המסירה לטיפול אצל משפחה אומנת זהו הסכם נישמתי. תחשבי שזה כמו אם פונדקאית שיולדת את הילד ומשפחה אחרת מגדלת אותו. אומנם במקרה של הולדת ילד עם תסמונת דאון, האם הנושאת את הילד ברחמה היא גם היוצרת אותו, אבל היא מוסרת אותו לטיפול וגידול אצל משפחה אחרת. נשמת הילד לא סיימה את תהליך השיעור עם אותה משפחה והוא מגיע באופן הזה. (כך זה גם עם ילדין מאומצים, להבדיל אלף אלפי הבדלות...) הורים שחווים לידת ילד עם תסמונת דאון חווים אכזבה מסויימת מהציפייה התרבותית/חברתית וכמיהת המשך האנושות ללידת ילד בריא. אם הם ממשיכים לגדל אותו הם מתמודדים עם קושי עצום שנישמתם בחרה ותהליך הגידול הוא מעשיר על אף הקושי. במקרה בו הילד נמסר למשפחה אומנת זה יכול לנבוע מהפחד להתמודד עם ה"שיעור" וזה יכול להיות גם הסכם נישמתי שהילד יעבור למשפחה אחרת ויגדל שם.
במקרה שאני מכירה שקרוב לי וגם לך אני מרגישה שהיה דפוס התנהגות קדום מגילגול אחר. כלומר הלידה נועדה לתקן,לשנות את הקארמה אך דפוס ההתנהגות הקודם מגילגולים קודמים נשמר/הועתק... גם אם מדחיקים את המחשבות ומשתכנעים שזה היה הדבר הנכון והבריא ביותר לעשות משהו חסר לנשמת ההורים זוהי בחירה קשה מאוד לבחור בין 2 אלטרנטיבות לא רצויות... במוקדם או במאוחר, לצערי זה יצוף ויעלה ויעיב/ישפיע על החיים כי בעצם לא נסגר המעגל שהם היו צריכים להתמודד איתו... ולנושא התערבות גורם שלישי שהשפיע על המהלך... הוא גם מנוהל מזיכרונות מגילגולים קודמים הוא מנוהל מפחד ובעיקר הפחד משינוי. הפחד "שלא מגיע חיים טובים יותר"... (וואו את עושה לי בום רציני במחשבות...
) והיום, ההתנהלות של הצדדים היא די התחשבנות מתחת לפני השטח משהו שבכלל בתת מודע (כי זה מפחיד להסתכל לאמת בעיניים...) ומקבל ביטוי והסברים בדברים אחרים שכביכול לא קשורים... הצד השלישי היה מאוד דומיננטי ונחרץ הפחד הקיומי השתלט עליו לאורך כל הדרך ולא נתן לכל אלטרנטיבה הגיונית אחרת לנצח. במקרה המסויים הזה זהו מצב דרמטי עגום שבו השחקנים יודעים שהמהלך שלהם יהיה טרגדי עבורם והם כמו נשאבו בסחרחורת למקום הזה. מי יודע? אולי זה השיעור שלהם עלי אדמות?....
