תעזרו לי אני לא מבין את את הגזרות

BetNow

New member
תעזרו לי אני לא מבין את את הגזרות

האלה: חפ"ן - חסרי פ' הפועל נ' אוקי את זה אני מבין אבל הבעייה שלי פה היא עם פעלים קשים כמו ניצלנו הנ' פה היא שורשית או לא? איך אתם יודעים תודה. חפי"ץ חסרי פ ' י' צ' בקעת גר די מובן בגדול אבל עדיין יש פעלים מסויימים שפשוט אני לא יודע לנתח. אני צריך שתיתנו לי דרך מסויימת שעל פי אני יכול לנתח כל פועל. נפ"יו חסר פה הפועל י' ו' אני עושה כיווץ דיפתונג ו... לא ממש מובן לי.
 

הכימאית

New member
מה כל כך מסובך?

בקשר לשאלתך הראשונה, התשובה היא... תלוי בהקשר. אם הכוונה היא "נִצַּלְנוּ את ההזדמנות", אזי הנו"ן היא שורשית: שורש נצ"ל בניין פִּעֵל: הוא נִצֵּל (נטייה כבגזרת השלמים). אם הכוונה היא "נִצַּלְנוּ מן הסכנה" אזי הנו"ן היא משקלית, והנו"ן השורשית נבלעה: שורש נצ"ל בניין נִפְעַל: הוא *נִנְצַל > *נִצְצַל > נִצַּל. שים לב להבדל שבצורות גוף שלישי יחיד: נִצֵּל בצירה מול נִצַּל בפתח! שתי השאלות האחרות שלך הן כלליות מדי. לא ברור לי מה לא ברור לך. אני מציעה שתעשה מה שאני עשיתי כשלמדתי לשון, בתקופה שלפני האינטרנט-בכל-בית: חפש בספרים! את ספר הפעלים השלם של ד"ר שאול ברקלי אתה מכיר?
 

הכימאית

New member
זה רעיון!

למה לא לגבות תשלום (סמלי, כמובן
) מכל אלה שנכנסים לפורום כדי שנעשה בשבילם את שיעורי הבית? אבל אל תחשבו שאני זוכרת את כל החומר בעל פה... אני פשוט יודעת איפה לחפש את התשובות, ונהנית להיזכר בנושא שאהבתי כשלמדתי אותו בבית הספר.
 
איך לדעת מה השורש

השיטה הטובה ביותר לדעת מה השורש של הפועל זה לחזור לצורת העבר שלו בגוף שלישי זכר יחיד. אבל בנוסף צריך לדעת את כל הגזרות השונות בכדי לשלוט בזה היטב ולהכיר את התופעות השונות בלשון.
 

BetNow

New member
והנה מה שאני לא מבין איך

ניצלנו מן הסכנה יכול להיות בניין נפעל הוא ניצל. זה בניין פיעל נכון? איך הגעת לזה שזה בניין נפעל אני לא מבין אשמח להסבר
 

הכימאית

New member
כפי שכבר כתבתי לך קודם,

הוא נִצֵּל (בצירה) - בניין פִּעֵל. הוא נִצַּל (בפתח) - בניין נִפְעַל. האם אתה באמת לא מבין את הבדל המשמעות בין לְנַצֵּל (לעשות שימוש ב-) ולְהִנַּצֵל (להתרחק מסכנה)? אני מציעה שתקרא שוב לפחות שלוש פעמים את ההסבר הקודם שלי, ותחשוב עליו קצת. הסבר יותר טוב מזה לא אוכל לתת לך.
 

BetNow

New member
הבנתי מצטער לא שמתי לב עוד שאלה

לגבי חפן עוד שאלה - איך אתה יודעת אם האות הראשונה היא מוספית או שהיא שורש? איך את בודקת את זה? לגבי גזרת חפיץ אני יודע שזה לפי בקעת גר אבל לא כל כך ברור לי מה עושים פה ? איך אפשר לראות את זה והאם צריכים דגש בצ' כאילו זה חובה? תודה רבה.
 

הכימאית

New member
נו באמת... אני לא מורה פרטית ללשון.

אענה לך בכל זאת, אבל איני מתכוונת להפוך זאת למנהג קבוע (ראה הוזהרת!). גזרת פ"נ הנו"ן השורשית נבלעת כאשר היא אמורה להיות מנוקדת בשווא נח. במקום הנו"ן הנשמטת יבוא דגש חזק באות שאחריה. ובאשר לשאלה "איך אני יודעת" לזהות אם הנו"ן היא שורשית או מוספית, התשובה היחידה שאני יכולה לתת לך היא "לפי הרגש". זה פשוט נראה לי ברור מאליו, ואין לי ממש הסבר למה ואיך. אם לך זה לא ברור מאליו, תצטרך פשוט ללמוד בעל פה את המקרים בהם נשמטת פ"א הפועל - אין ברירה... הבניינים והזמנים שבהם נשמטת הנו"ן השורשית הם: בניין פעל: עתיד. למשל: אני *אֶנְסַע > *אֶסְסַע > אֶסַּע. בניין נפעל: עבר והווה. (ראה "נצלנו" המפורסם.) בניין הֻפְעַל: עבר, הווה ועתיד. למשל: אנחנו *הֻנְשַׂגְנוּ > *הֻשְׂשַׂגְנּו > הֻשַּׂגְנוּ. בניין הפעיל: עבר, הווה, עתיד, ציווי ומקור. למשל: את *מַנְכִּירָה (דגש קל בכ"ף!) > *מַכְּכִּירָה > מַכִּירָה (דגש חזק בכ"ף!) גזרת פ"י בגזרה זו הפעלים הבאים: יצ"ב, יצ"ק, יצ"ע, יצ"ת, יצ"ג, יצ"ר ובנוסף גם יז"ע (שבו עי"ן הפועל היא דווקא זי"ן, לא צד"י). כאשר היו"ד באה בשווא נח, היא נבלעת באות שאחריה. התופעה מתרחשת בדיוק באותם מקרים כמו הבלט\עות הנו"ן בגזרת פ"נ. למשל: *הִיְצַגְתִּי > *הִצְצַגְתִּי > הִצַּגְתִּי. ברור שהדגש בצד"י הוא חובה. הוא מעיד על האות שנעלמה.
 
למעלה