תעזרו לי ..בבקשה...

[קיט]

תעזרו לי ..בבקשה...

אני לא יודעת מה לעשות!!! אין לי כח. כשאין התקף יש רק תסמינים .. והתסמינים האלו משגעים אותי. אני מהבוקר מרגישה שהלשון שלי מעקצצת ומתנפחת ושאני עלולה להחנק מזה . אני יודעת שזה פסיכולוגי ובכל זאת חשבתי שזה יהיה טוב אם הרופאה שלי תראה אותי בזמן שיש לי סימפטומים כי היא אף פעם לא ראתה את הלשון שלי ככה. באתי אליה וביקשתי שהיא תבדוק אותי . אמרתי לה שאולי יש סיכוי קלוש שזה לא סימפטום . כי קיבלתי רק את זה ולא שום דבר אחר. אז היא זרקה מבט לפה שלי ואמרה לי - זה הכל אצלך בראש . הלשון בסדר. ואז הבנתי . אני איבדתי את זה ! הרי ידעתי שזה סימפטום ובכל זאת ה"חרדה" הצליחה להשתלט וגרמה לי ללכת להבדק. אני לאאא רוצה טיפול עם תרופות!! אני מפחדת . אני מפחדת. מעצמי. מזה שאני לא יכולה להביס את זה . תעזרו לי בבקשהה

 

[רחל-נשמה]

קיט-יקרה

את אומרת "אני מהבוקר מרגישה שהלשון שלי מעקצצת ומתנפחת ושאני עלולה להחנק מזה " הלכת להיבדק-עשית לדעתי את הדבר הנכון ביותר-ואכן הרופאה לא מצאה כלום לדברייך, אז כנראה לא בטוחה הבעיה היא חרדה כמו שאת חושבת. אני לא יכולה להמציא לך פתרונות, אני יכולה לספר לך על דרך שעוזרת לי להביס לפעמים( לא תמיד) את התקפי החרדה-ולרוב בהתחלה לפני שהם מתפתחים. אני שומרת לי בזיכרון-במוח-את התקפי החרדה "שהבסתי", את התחושות הקשות שהיו לי אז, וכשאני בהתקף חרדה החדש-אני שולפת לי מהזיכרון את התחושות של ההתקף הקודם "שהבסתי", ואומרת לעצמי אז היה התקף קשה יותר וניצחת עובדה את בחיים, אז זה קטן עלייך, תתעסקי בלראות טלויזיה, או מחשב, וזה יעבור-ולרוב זה מה שתמיד קורה. (אצלי אישית אני יכולה לנקוט בדרך זו רק במקרים שיש לי האפשרות לשלול שזה לא משהו רפואי ע"י בדיקות שלי-שלפעמים מספיקות, או גם בדיקות רופאים, אין ברירה) פשוט ברגע ההתקף תדברי אל עצמך בלב. תסבירי לעצמך שהגוף לא כל כך מהר מגיע למצב חנק, הוא צריך ממש סגירה הרמטית של דרכי הנשימה, וגם לשון נפוחה, או דלקת גרון שמתנפחים הבלוטות לא כל כך מהר סוגרים את דרכי הנשימה, למרות תחושת המחנק. אל תעלבי מהרופאים שאומרים "הכל אצלך בראש"-היתה לי שיחה שלמה על הנושא הזה עם הרופא המקסים שלי, והוא אמר שהוא אנטי הביטוי הזה ,"אין לך כלום", הכל אצלך בראש וכו", כי תשובה כזו של רופא אומרת לרוב : 1-יש לך משהו , אבל לא מצריך טיפול רפואי. 2-יש לך משהו אולי, אבל אני לא מוצא אותו בבדיקה שערכתי. ויש מעט רופאים שנוקטים באחת התשובות בשפה היפה, ויש חסרי רגש שזורקים אין לך כלום הכל בראש שלך, אבל בעצם מתכוונים לאחת האפשרויות הנ"ל. לעולם אסור לך להתבייש לבוא לרופא משפחה בגלל החשש שאולי אין לך כלום-את לא אמורה לאבחן את עצמך, ואם יש מצבים שנראים לך חריגים , שונים תבקשי להבדק, גם אם הרופא לא יואהב את זה. רחל-נשמה

 

[קיט]

רחל נשמה

רציתי באמת לדעת ...גם לך יש חוץ מהתקפים סימפטומים שמגיעים שלא במסגרת ההתקף? כי עם התקפים אני יכולה להתמודד (איכשהו) - אני יכולה בוודאות לזהות אותםפ כהתקפי חרדה . הבעיה עם הסימפטומים היום יומיים - הם מגיעים אחד אחד כל פעם משהו אחר . בימים האחרונים זאת תחושת המחנק מהלשון .. אבל זה חיכוךל להיות כל מיני דברים וזה לא מתפתח להתקף זה פשוט מצב קיים !!! וזה מה שלוקח לי את כל הכח! אני נאבקת כל היום עם הסימפטוםמ שלא יהפך להתקף. ההתקפים כואבים ומפחידים- אבל קצרים- אני יכולה להם ץץץ אבל כשזה משתלט על החיים היומיומיים - כשאני אני עושה סתם דברים. אני מציירת , או קוראת.. את לוקחת תרופות נגד ההתקפים? כל כמה זמן יש לך התקף ( בערך)? בת כמה את? תודה רבה!!!! אוהבת קיט

 

[רחל-נשמה]

קיט-יקרה

1-אני בת 32 בקרוב. 2-אני לא לוקחת שום תרופה לחרדה-אבל הסיפור שלי שונה משלך-יש שילוב רקע רפואי מסובך, שתרופות נגד חרדה עלולות להזיק. עניתי לך תשובה מלאה ומחקתי-אני לא יכולה לענות לך על השאלות לצערי , אני בהליך משפטי-שזה כלעצמו סיבה טובה להתקפי חרדה-ועוד בשילוב עם מצבי הרפואי חגיגה. את כותבת בסוף "אבל כשזה משתלט על החיים היומיומיים - כשאני אני עושה סתם דברים. אני מציירת , או קוראת.. "אני חושבת שגם כאשר את מציירת , קוראת, את מרוכזת במה שאת מרגישה ולא בקריאה או בציור. לי אישית עזר לא מעט הספר של ד"ר ברוך אליצור לשלוט על הכאב הוא בסיפרו מסביר איך לשלוט על כאב פיזי, שגם אם נכחיש חלק מעוצמת הכאב הוא בשל חרדה נפשית כתוצאה מהכאב. הוא מלמד כמה שיטות התמודדות. יש שם שיטה שלי עזרה מאוד מאוד-שינוי מיקוד הקשב באופן ספונטניבשיטה זו הוא מדבר על הסחת הדעת מהמקום הכואב למקום אחר-להתרכז במשהו אחר, אני מפעילה את השיטה הזו לפעמים באופן טבעי גם לגבי הסיפטומים של התקפי חרדה /או רפואי. נניח כשאני מתחילה להרגיש מחנק , ובדקתי שזה לא מראה סימנים רפואיים,וזה מזכיר לי כבר התקף בעבר שעברתי בשלום, אז אני מנסה להתרכז בפורומים או צטים, או סרט. נניח למשל אני בפורום אני קוראת הודעות למשל, אני כל כך שקועה בהודעות והזמן עובר ובעצם אח"כ גם אם תחושת המחנק עדיין קיימת אני אומרת לעצמי הנה את רואה היית ככה כבר שעה או שעתיים ולא מתת , ולא נחנקת, התעסקת בפורום, אז תמשיכי להתעסק בדברים אחרים וזה יחלוף לבדו. רחל-נשמה