תעלומה מיוחדת ל"מפענח התעמולות"
http://rotter.net/User_files/forum/gil1/4741ccae03dee847.jpg
המקור לציטוט- מצורף למטה.
את יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, מגדירה פלאצ'י: "האיש הלא קיים הזה, שהודות לכסף של משפחת המלוכה הסעודית, מגלם את דמותו של מוסוליני ובמגלומניות שלו, מאמין שייכנס לספרי ההיסטוריה כג'ורג' וושינגטון של פלסטין". זו לא הפעם הראשונה שפלאצ'י מבקרת את ערפאת. המפגש הראשוני שלה עם היו"ר היה בתקופה בה חי בגלות בטוניס, כבר אז היא ציירה אותו כעילג, מעורר בוז, שמנסה להסתיר באופן נואש את נטיותיו ההומוסקסואליות. "בעבר סיכמתי את הראיון איתו", כותבת פלאצ'י, "בכך שכתבתי בהשוואה אליו, קדאפי נשמע כמו לאונרדו דה וינצ'י".
היא מוסיפה וכותבת במאמר: "הלוחם לכאורה הזה, מסתובב תדיר במדים כמו פינושה ומעולם לא לבש בגדים אזרחיים ולמרות זאת מעולם לא השתתף בקרב. מלחמה היא דבר אליה הוא שולח, תמיד שלח, אנשים אחרים לבצע עבורו. את אותם נשמות מסכנות שמאמינות בו. הבלתי כשיר הנפוח הזה, שמגלם את תפקיד ראש המדינה, גרם לקריסת השיחות בקאמפ דויד", מאשימה פלאצ'י את ערפאת ומתארת אותו כ"טרוריסט נצחי שכל מה שהוא יודע זה להיות טרוריסט", כשקרן כרוני ש"כל חמש דקות סותר את עצמו וישקר גם כשישאל מה השעה".
בזמן הראיון הראשון שערכה פלאצ'י עם ערפאת בשנות השבעים היא מספרת שמנהיג אש"ף דאז היה אחראי על אימונם של הטרוריסטים של קבוצת באאדר-מיינהוף וביניהם ילדים בגיל 10. "ילדים מסכנים, כיום הוא מאמן אותם להיות מחבלים מתאבדים. האדם ההפכפך הזה שמשאיר את אשתו בפאריז, מוערצת ומטופלת כמו מלכה ומותיר את עמו בחרא. הוא מוציא אותם מהחרא רק על-מנת לשלוח אותם למות, להרוג ולמות. כמו הנערות בנות ה-18 שעל-מנת לזכות לשיויון מול הגברים לובשות על עצמן מטעני נפץ. אך עם זאת איטלקים רבים אוהבים אותו. כן. ממש כפי שהם אהבו את מוסוליני. והרבה אירופאים אחרים עושים בדיוק אותו הדבר.
"אני מוצאת את זה מביש ובמקביל רואה את עליית הפאשיזם, הנאציזם החדש, שהרבה יותר שטני ומעורר בחילה מכיוון שהוא נבנה על-ידי אותם שמציגים עצמם כמבקשי טובה, כמתקדמים, כקומוניסטים, פציפיסטים, קתולים, או נוצרים. אני רואה את זה, כן, ואני אומרת את הדבר הבא – מעולם לא הייתי עדינה עם דמותו הטראגית והשייקספירית של שרון (אותו ראיינה בשנת 1982 לאחר פרוץ מלחמת לבנון – מ.י). לעתים קרובות היו לי חילוקי דעות עם הישראלים, המכוערים שביניהם, ובעבר הגנתי על הפלסטינים. אולי יותר מכפי שהם ראויים לכך. אולם אני עומדת לצדה של ישראל, אני לצדם של היהודים. אני עומדת ממש כפי שעמדתי כילדה קטנה בשעה שנלחמתי איתם. אני מגנה על זכותם לקיום, להגן על עצמם, לא לתת לעצמם להיכחד בשנית. נגעלת מול האנטישמיות בקרב רבים מהאיטלקים, רבים מהאירופאים, אני מתביישת בבושה הזו שמביישת את מולדתי ואת אירופה. אין זה איחוד מדינות, אלא הבור שכרה פונטיוס פילטוס (הנציב הרומאי שגזר את דינו של ישו – מ.י) וגם עם כל יושבי כוכב הלכת הזה יחשבו אחרת, זוהי דעתי".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1847149,00.html
http://rotter.net/User_files/forum/gil1/4741ccae03dee847.jpg
המקור לציטוט- מצורף למטה.
את יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, מגדירה פלאצ'י: "האיש הלא קיים הזה, שהודות לכסף של משפחת המלוכה הסעודית, מגלם את דמותו של מוסוליני ובמגלומניות שלו, מאמין שייכנס לספרי ההיסטוריה כג'ורג' וושינגטון של פלסטין". זו לא הפעם הראשונה שפלאצ'י מבקרת את ערפאת. המפגש הראשוני שלה עם היו"ר היה בתקופה בה חי בגלות בטוניס, כבר אז היא ציירה אותו כעילג, מעורר בוז, שמנסה להסתיר באופן נואש את נטיותיו ההומוסקסואליות. "בעבר סיכמתי את הראיון איתו", כותבת פלאצ'י, "בכך שכתבתי בהשוואה אליו, קדאפי נשמע כמו לאונרדו דה וינצ'י".
היא מוסיפה וכותבת במאמר: "הלוחם לכאורה הזה, מסתובב תדיר במדים כמו פינושה ומעולם לא לבש בגדים אזרחיים ולמרות זאת מעולם לא השתתף בקרב. מלחמה היא דבר אליה הוא שולח, תמיד שלח, אנשים אחרים לבצע עבורו. את אותם נשמות מסכנות שמאמינות בו. הבלתי כשיר הנפוח הזה, שמגלם את תפקיד ראש המדינה, גרם לקריסת השיחות בקאמפ דויד", מאשימה פלאצ'י את ערפאת ומתארת אותו כ"טרוריסט נצחי שכל מה שהוא יודע זה להיות טרוריסט", כשקרן כרוני ש"כל חמש דקות סותר את עצמו וישקר גם כשישאל מה השעה".
בזמן הראיון הראשון שערכה פלאצ'י עם ערפאת בשנות השבעים היא מספרת שמנהיג אש"ף דאז היה אחראי על אימונם של הטרוריסטים של קבוצת באאדר-מיינהוף וביניהם ילדים בגיל 10. "ילדים מסכנים, כיום הוא מאמן אותם להיות מחבלים מתאבדים. האדם ההפכפך הזה שמשאיר את אשתו בפאריז, מוערצת ומטופלת כמו מלכה ומותיר את עמו בחרא. הוא מוציא אותם מהחרא רק על-מנת לשלוח אותם למות, להרוג ולמות. כמו הנערות בנות ה-18 שעל-מנת לזכות לשיויון מול הגברים לובשות על עצמן מטעני נפץ. אך עם זאת איטלקים רבים אוהבים אותו. כן. ממש כפי שהם אהבו את מוסוליני. והרבה אירופאים אחרים עושים בדיוק אותו הדבר.
"אני מוצאת את זה מביש ובמקביל רואה את עליית הפאשיזם, הנאציזם החדש, שהרבה יותר שטני ומעורר בחילה מכיוון שהוא נבנה על-ידי אותם שמציגים עצמם כמבקשי טובה, כמתקדמים, כקומוניסטים, פציפיסטים, קתולים, או נוצרים. אני רואה את זה, כן, ואני אומרת את הדבר הבא – מעולם לא הייתי עדינה עם דמותו הטראגית והשייקספירית של שרון (אותו ראיינה בשנת 1982 לאחר פרוץ מלחמת לבנון – מ.י). לעתים קרובות היו לי חילוקי דעות עם הישראלים, המכוערים שביניהם, ובעבר הגנתי על הפלסטינים. אולי יותר מכפי שהם ראויים לכך. אולם אני עומדת לצדה של ישראל, אני לצדם של היהודים. אני עומדת ממש כפי שעמדתי כילדה קטנה בשעה שנלחמתי איתם. אני מגנה על זכותם לקיום, להגן על עצמם, לא לתת לעצמם להיכחד בשנית. נגעלת מול האנטישמיות בקרב רבים מהאיטלקים, רבים מהאירופאים, אני מתביישת בבושה הזו שמביישת את מולדתי ואת אירופה. אין זה איחוד מדינות, אלא הבור שכרה פונטיוס פילטוס (הנציב הרומאי שגזר את דינו של ישו – מ.י) וגם עם כל יושבי כוכב הלכת הזה יחשבו אחרת, זוהי דעתי".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1847149,00.html