תענו על החידה
קודם כל אקדים ואומר שזה פעם ראשונה שאני כאן ומסיבה פשוטה ראיתי את הפורום הזה רק עכשיו... לפני חודש בערך, חזרתי מלונדון. מוצג שם ב"דומיניון ת'ידר" הצגה שנקראת "We will rock you". שמבוססת על המוסיקה של קווין, בהפקת בן אלטון אחד מחשובי המפיקים הבריטיים, לומר לכם את האמת, תמיד אהבתי את הלהקה הזו, והיה לי הרבה דיסקים שלה. אבל מה שהיה שם זה היה באמת דבר מטריף, ואני אומר את זה בתור אחד שראה אופרת רוק אחת או שתיים בחייו. זה היה משהו שלא מן העולם הזה. הטירוף, האמוציות והאנרגיות שנשפכו שם, לא היו מוכרות לי. השחקן הראשי, מייק גלילאו, חוץ מאשר זה שהוא שחקן בחסד עליון שאין לי מושג למה לא פורץ על המסך הגדול, מדובר בוירטואוז אדיר בעל קול מחשמל, שמזכיר לי את... אני לא אסחף, אבל כן הוא דומה לו... גם קולין צ'רלס שחקן המשנה (השחור, אגב) עושה שם עבודה נפלאה הקול שלו גם אדיר לא-ללה. וזה עוד לפני שדיברנו על השחקניות, מגי מה שמה? לא זוכר ועוד אחת שגם את שמה איני זוכר. בכל אופן, הרגשתי למרות שלא מדובר בהופעה אלא באופרת רוק, שאני חוזר אי שם ל86' עובר כמה רחובות מה"דומיניון ת'ידר" ונוחת בוומבלי. זה היה, בשבילי לפחות, דבר של פעם אחת בחיים. אם אתם מתעקשים אז זה עלה לי 33.5 פאונד וישבתי בשורה השמינית מלמעלה מתוך כ50 שורות. זה כמובן אולם סגור, מה שהגביר את עוצמת הסאונד. לא נעים לומר, אבל דבר אחד שלילי היה. השיר שציפיתי לי כל הערב(3 שעות) לא נוגן בסופו של דבר. אני משאיר לכם לנחש איזה שיר זה היה. יאללה, ביי.
קודם כל אקדים ואומר שזה פעם ראשונה שאני כאן ומסיבה פשוטה ראיתי את הפורום הזה רק עכשיו... לפני חודש בערך, חזרתי מלונדון. מוצג שם ב"דומיניון ת'ידר" הצגה שנקראת "We will rock you". שמבוססת על המוסיקה של קווין, בהפקת בן אלטון אחד מחשובי המפיקים הבריטיים, לומר לכם את האמת, תמיד אהבתי את הלהקה הזו, והיה לי הרבה דיסקים שלה. אבל מה שהיה שם זה היה באמת דבר מטריף, ואני אומר את זה בתור אחד שראה אופרת רוק אחת או שתיים בחייו. זה היה משהו שלא מן העולם הזה. הטירוף, האמוציות והאנרגיות שנשפכו שם, לא היו מוכרות לי. השחקן הראשי, מייק גלילאו, חוץ מאשר זה שהוא שחקן בחסד עליון שאין לי מושג למה לא פורץ על המסך הגדול, מדובר בוירטואוז אדיר בעל קול מחשמל, שמזכיר לי את... אני לא אסחף, אבל כן הוא דומה לו... גם קולין צ'רלס שחקן המשנה (השחור, אגב) עושה שם עבודה נפלאה הקול שלו גם אדיר לא-ללה. וזה עוד לפני שדיברנו על השחקניות, מגי מה שמה? לא זוכר ועוד אחת שגם את שמה איני זוכר. בכל אופן, הרגשתי למרות שלא מדובר בהופעה אלא באופרת רוק, שאני חוזר אי שם ל86' עובר כמה רחובות מה"דומיניון ת'ידר" ונוחת בוומבלי. זה היה, בשבילי לפחות, דבר של פעם אחת בחיים. אם אתם מתעקשים אז זה עלה לי 33.5 פאונד וישבתי בשורה השמינית מלמעלה מתוך כ50 שורות. זה כמובן אולם סגור, מה שהגביר את עוצמת הסאונד. לא נעים לומר, אבל דבר אחד שלילי היה. השיר שציפיתי לי כל הערב(3 שעות) לא נוגן בסופו של דבר. אני משאיר לכם לנחש איזה שיר זה היה. יאללה, ביי.