בנצי מודו 1
New member
תעסוקה ותשתיות
הקשר בין המציאות תעסוקתית לתשתיות, משהו שחשבתי עליו: כיום טווח הזמן הממוצע לאדם במקום עבודה נמוך למדי בהשוואה לעבר, אז חלק מהעובדים נכנסו למקום העבודה לאחר צבא וסיימו בפנסיה באותו מקום.
כיום מקובל להחליף הרבה מקומות עבודה, בין באשמת שוק התעסוקה ובין באשמת העובדים שמעוניינים בהחלפת מקומות עבודה.
אחת הבעיות שנגרמת בשל כך, היא גודש בתנועה וצורך בהוספת תשתיות תחבורה ואני אסביר: מאחר ומקום העבודה הוא ארעי, ויכול להיות שנתיים או שלוש גם במקצועות מכובדים, עובדים כבר לא יכולים לתכנן את מקום מגוריהם בהתאם לעבודה. ניקח לדוגמא מישהו שסיים לימודים אקדמאים ומצא מקום עבודה טוב בנתניה. בתקופה שבה מקומות העבודה היו יציבים יותר סביר שהוא היה מתקרב לנתניה, ונניח היה מתגורר בחדרה. זמן הנסיעה בין חדרה לנתיה הוא סביר כי מדובר בערים סמוכות. יתכן גם שהיה בוחר לגור בחדרה באזור נגיש ליציאה ממנה ולא בשכונה מנותקת. אך מה שקורה כיום הוא שאותו אדם שמצא עבודה בנתניה, כבר לא יכול להסתמך על מקום העבודה הזה, גם אם זה מקום עבודה טוב והוא מעדיף יציבות. לכן, במקרה כזה אותו אדם כבר לא יכול לבנות על חדרה כמקום מגורים, כיוון שאולי מחר, הוא יצטרך להתחיל לעבוד דווקא באשדוד, ואז המרחק בין חדרה לאשדוד רב.
כשיש ילדים אנשים רוצים להיות יציבים, ויהיה להם קשה לעבור מקום מגורים, ובנוסף מצב כזה מקשה על רכישת בית. דבר זה גורם להתמרכזות האוכלוסיה בגוש דן. כי אותו עובד שמצא עבודה בנתניה יעדיף לגור סמוך לת"א כדי להיות קרוב למירב מקומות העבודה האפשריים, שכיום נמצאים בגוש דן.
דוגמא נוספת עם התייחסות לפריפריה היא של עובד שמצא מקום עבודה טוב בנצרת עילית, אך יתקשה לעבור מהמרכז לשם, כיוון ששוב הוא לא יכול לבנות על כך שבנצרת עילית תהיה לו עבודה בעשר השנים הבאות, ואפילו לא 5 בחלק מהמקרים.
כתוצאה מכך שאי אפשר לבנות על מקום העבודה, עובדים גרים רחוק יותר ממקום עבודתם בהשוואה לעבר, שוב כי אי אפשר להסתמך עליו. הדבר יוצר גודש בתנועה כי העובדים נוסעים כיום יותר. כך, עובד באשדוד, יתגורר בר"ג ולא באשדוד, עובד בפארק אפק נמצא גר ביקנעם עילית, עובד ביקנעם עילית גר בכלל בכרמיאל, ועובד בכרמיאל גר בכפר סבא, במקום שהעובד בפארק אפק יגור בפ"ת או ראש העין, העובד ביקנעם יגור בעיר או בחיפה והעובד בכרמיאל יגור באיזור.
גודשי התנועה והמיצאות הזו מובילים לכך, שמבחינה תחבורתית הדרישה היא שכל מקום יהיה צריך להיות קרוב לכל מקום. לכן, צריך לחבר את הצפון אל הדרום, לאפשר הגעה מהירה מאשדוד לנתניה, ומנתניה לאשדוד וכו' וכו'. עלויות יצירת הנגישות הזו הן רבות וגבוהות.
הקשר בין המציאות תעסוקתית לתשתיות, משהו שחשבתי עליו: כיום טווח הזמן הממוצע לאדם במקום עבודה נמוך למדי בהשוואה לעבר, אז חלק מהעובדים נכנסו למקום העבודה לאחר צבא וסיימו בפנסיה באותו מקום.
כיום מקובל להחליף הרבה מקומות עבודה, בין באשמת שוק התעסוקה ובין באשמת העובדים שמעוניינים בהחלפת מקומות עבודה.
אחת הבעיות שנגרמת בשל כך, היא גודש בתנועה וצורך בהוספת תשתיות תחבורה ואני אסביר: מאחר ומקום העבודה הוא ארעי, ויכול להיות שנתיים או שלוש גם במקצועות מכובדים, עובדים כבר לא יכולים לתכנן את מקום מגוריהם בהתאם לעבודה. ניקח לדוגמא מישהו שסיים לימודים אקדמאים ומצא מקום עבודה טוב בנתניה. בתקופה שבה מקומות העבודה היו יציבים יותר סביר שהוא היה מתקרב לנתניה, ונניח היה מתגורר בחדרה. זמן הנסיעה בין חדרה לנתיה הוא סביר כי מדובר בערים סמוכות. יתכן גם שהיה בוחר לגור בחדרה באזור נגיש ליציאה ממנה ולא בשכונה מנותקת. אך מה שקורה כיום הוא שאותו אדם שמצא עבודה בנתניה, כבר לא יכול להסתמך על מקום העבודה הזה, גם אם זה מקום עבודה טוב והוא מעדיף יציבות. לכן, במקרה כזה אותו אדם כבר לא יכול לבנות על חדרה כמקום מגורים, כיוון שאולי מחר, הוא יצטרך להתחיל לעבוד דווקא באשדוד, ואז המרחק בין חדרה לאשדוד רב.
כשיש ילדים אנשים רוצים להיות יציבים, ויהיה להם קשה לעבור מקום מגורים, ובנוסף מצב כזה מקשה על רכישת בית. דבר זה גורם להתמרכזות האוכלוסיה בגוש דן. כי אותו עובד שמצא עבודה בנתניה יעדיף לגור סמוך לת"א כדי להיות קרוב למירב מקומות העבודה האפשריים, שכיום נמצאים בגוש דן.
דוגמא נוספת עם התייחסות לפריפריה היא של עובד שמצא מקום עבודה טוב בנצרת עילית, אך יתקשה לעבור מהמרכז לשם, כיוון ששוב הוא לא יכול לבנות על כך שבנצרת עילית תהיה לו עבודה בעשר השנים הבאות, ואפילו לא 5 בחלק מהמקרים.
כתוצאה מכך שאי אפשר לבנות על מקום העבודה, עובדים גרים רחוק יותר ממקום עבודתם בהשוואה לעבר, שוב כי אי אפשר להסתמך עליו. הדבר יוצר גודש בתנועה כי העובדים נוסעים כיום יותר. כך, עובד באשדוד, יתגורר בר"ג ולא באשדוד, עובד בפארק אפק נמצא גר ביקנעם עילית, עובד ביקנעם עילית גר בכלל בכרמיאל, ועובד בכרמיאל גר בכפר סבא, במקום שהעובד בפארק אפק יגור בפ"ת או ראש העין, העובד ביקנעם יגור בעיר או בחיפה והעובד בכרמיאל יגור באיזור.
גודשי התנועה והמיצאות הזו מובילים לכך, שמבחינה תחבורתית הדרישה היא שכל מקום יהיה צריך להיות קרוב לכל מקום. לכן, צריך לחבר את הצפון אל הדרום, לאפשר הגעה מהירה מאשדוד לנתניה, ומנתניה לאשדוד וכו' וכו'. עלויות יצירת הנגישות הזו הן רבות וגבוהות.