תע"ס פרק א' אות ק'

[InfiniD]

תע"ס פרק א' אות ק'

כשבעל הסולם מסביר שבמצב של עיגולים לא יודעים מה מטה ומה מעלה, הוא כותב "כי בחינה א' למשל, שהיא בחציה האחד מקפת למעלה מכולן, בחציה השני היא נמצאת מקפת למטה מכולן..." אם אני מבין נכון את ההסבר, הוא מחלק את העיגול של בחינה א' למעלה ומטה, ומראה שהחצי העליון מעל שאר העיגולים וחציה התחתון מתחתיהם. הוא נצמד להדמיה דו מימדית. מצד שני, כבר שמעתי הסבר שלא ידוע אם זה חנוט בולט או שקוע. עפ"י הדגש של בעל הסולם ניתן ללמוד שכל בחינה היא גם מעל וגם מתחת לחברותה, כאשר עפ"י ההסבר השני פשוט אין הבחן. אני לא יודע אם יש הבדל מהותי בין "שתי התשובות נכונות בו זמנית" לבין "אין הבחן".

 

[סופר מהיר]

מצבים רוחניים

בס"ד ראשית, יש להשתדל להימנע ככל הניתן מציוריות גשמית כלשהי אלא, להשתדל לראות זאת כמצבים רוחניים ובמידת הצורך להשתמש בדוגמאות מעולמנו לסבר האוזן בלבד. הנה, כאשר כתוב "כי בחינה א' למשל, שהיא בחציה האחד מקפת למעלה מכולן, בחציה השני היא נמצאת מקפת למטה מכולן" - מדובר כי עדיין לא ניכרות איכויות הכלים אחד כלפי השני, בדומה לשתי קבוצות כדורסל שטרם התחילו לשחק, ולפיכך לא ניכר ההבחן ביניהן זולת כינויין אך עדיין לא ניכר מי עליונה יותר ומי למטה. ובקצרה, אין הבחן זולת ההבחנה הכללית שיש כלים שהם עשר ספירות בעלמא.

 

[InfiniD]

ביאור

אני מבין שצריך לבאר את מה שהתכוונתי. מן הסתם לא חשבתי שיש עיגולים אי שם ברוחניות שחלקם מעל וחלקם מתחת. אבל התכוונתי שבאפשרות שבה הכלים גם מעל וגם מתחת אחד לשני, נאמר שהם גם זכים וגם עבים אחד מהשני, והכל שאלה של באיזה בחינה אחד מהשני. נאמר, אם העיגול החיצוני מעל בחלקו העליון מהעיגול הפנימי ותחתון בחלקו התחתון מהעיגול הפנימי, אז הייתי אומר שחכמה מכילה בחינות זכות יותר ועבות יותר מלתפארת. מצד שני, במודל של החנוט, פשוט לא ידוע על הכלים, וזה כמו שהארת בדוגמה של קבוצות הכדורסל. אני לא יודע אם ההבדל מהותי, אבל הוא כבר מראה פוטנציאל להתכללות בין הכלים, אולי... בכל מקרה, אין ספק שהשורה התחתונה היא "אל תסתבך, בעל הסולם רצה להדגיש על העניין של אין למעלה ומטה, ולא להכנס לפרטים כאלה (עדיין)".

 

[חסיד אשלג]

תע"ס חלק א' אור פנימי אות ק'

מה שבעל הסולם מבאר באות ק' הנ"ל, זה שאחרי הצמצום שהיה באין סוף והסתלקות האור מסביבות הנקודה האמצעית, התגלו בתחילה הכלים דעגולים, שהיו מקבלים את האור שם בצורה אין סופית, כי עיגול זה משל לקו שאין לו התחלה וסוף, ולא מעלה ומטה בייחס לספירות או הבחינות האחרות. (לעומת כלים דיושר שנבראו לאחר הצמצום, שהם משל לקו (יושר) שיש לו מעלה ומטה והתחלה וסוף, היינו שבכל פרצוף דיושר יש כתר שמתחיל את הספירה ומלכות שמסיימת את הספירה ועושה לה סוף). אבל בכלים דעיגולים שנגלו לאחר הסתלקות האור, לא היה הבחן מדרגות של מעלה ומטה (כמו שיש בכלים דיושר שלאחר הצמצום מפני המלכות שעושה שם תמיד סוף), מאחר שהכלים דעיגולים היו מקבלים באין סוף בצורה אין סופית כאמור, ולא היו עושים שם סוף. וכל ההבחן לאחר הסתלקות האור ב-ד' בחינות של הכלים דעיגולים היה רק בעוביות השונה שלהן, היינו שבחינה ד' שהיה בה הכי הרבה עובייות (רצון לקבל והשתוקקות), היתה בשל כך יותר פנימית בתוך העיגולים, ורחוקה יותר בשל כך מאור האין סוף הסובב את החלל הפנוי, היינו שהשנוי צורה שלה היה יותר גדול (מההשפעה של האור), משאר הבחינות ג', ב', ו-א', ולכן זה נבחן שהיא רק יותר פנימית ורחוקה מהאור, אבל לא שונה משאר הבחינות מבחינת מעלה ומטה, כמו בכלים דיושר שעושים סוף.

 

[סופר מהיר]

|יישר כוח על ההסבר! מפורט ומסביר היטב התהליך

 

[סופר מהיר]

חשיבה מעניינת,אבל העיקר באמת היא השורההתחתונה