התורה היא קודש לא?
הכח העליון נקרא "הקדוש ברוך הוא" - האם קודש זה מעשה בידיים ורגליים? למה בתנ"ך מסופר שצריך לשוב אל ה' לדעת ולחקור אותו ואילו היום כולם מדברים מתוך אמונה עיוורת וצייתנית ללא גבולות עד כדי מעשים מזוויעים בשם האל?... את יכולה להצביע על חכם מקובל אחד שמנהיג את עמינו היום?.. לא, נכון?.. היה לנו אז את הרב קוק עליו השלום, ומאז מה היה לנו?... שחיתויות, פוליטיקות, וקמיעות. זאת תופעה מאוד מעניינת אגב: לאחרונה, נוסף להרצאות דתיות מרכיב של קמיעות ומיסטיקות, כמו ברכות של הרב כדורי וכו'.....האם זה קודש? אם היית רואה מה מקובלים כותבים על ברכות ומיסטיקות היית נופלת מהכסא, ובטח שלא מאמינה לשטויות שרצות כיום במגזר הדתי. רק בחוכמת הקבלה נמצאת האמת שלנו כעם יהודי - היא השורש והקודמת לכל האמונות והדתות, גם של עמים אחרים שלקחו ממנה חלקים, כל אחד לפי יכולתו ולפי מה ששמע או נתן לו אברהם. מכוני קבלה יש הרבה, השאלה היא מי אומר את האמת, את בהחלט מוזמנת לבדוק. אבל גם בלי המכונים אפשר להביא ציטוט ישיר מן המקורות: תהילים פרק לד פסוק ט: טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְדוָד אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ סדר מועד, מסכת מגילה דף ו, ב גמרא: ואמר ר' יצחק אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן לא יגעתי ומצאתי אל תאמן יגעתי ומצאתי תאמן הני מילי בדברי תורה אבל במשא ומתן סייעתא הוא מן שמיא [אל תאמן שזה אפשרי בדברי תורה, אבל במשא ומתן זה אפשרי, כסיוע מן השמים] ישעיהו פרק מה פסוק טו: אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ עמוס פרק ה פסוק יח: הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת יוֹם יְדוָד לָמָּה זֶּה לָכֶם יוֹם יְדוָד הוּא חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר סדר נזיקין, מסכת סנהדרין דף צח, ב גמרא: דרש רבי שמלאי מאי דכתיב (עמוס ה) הוי המתאוים את יום ה' למה זה לכם יום ה' הוא חשך ולא אור? משל לתרנגול ועטלף, שהיו מצפין לאור. אמר לו תרנגול לעטלף: אני מצפה לאורה, שאורה שלי היא. ואתה למה לך אורה? ישעיהו פרק נח פסוק יד: אָז תִּתְעַנַּג עַל יְדוָד וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל במותי (בָּמֳתֵי) אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְדוָד דִּבֵּר סדר מועד, מסכת תענית דף ז, א גמרא: תניא. היה ר' בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה, תורתו נעשית לו סם חיים. שנאמר (משלי פרק ג פסוק יח) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. ואומר (משלי פרק ג פסוק ח) רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ. ואומר (משלי ח) כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים. וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות שנאמר (דברים פרק לב פסוק ב) יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי ואין עריפה אלא הריגה שנאמר (דברים פרק כא פסוק ד) וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל. "ואתה שלמה בני, דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה, כי כל לבבות דורש ה', וכל יצר מחשבות מבין, אם תדרשנו ימצא לך, ואם תעזבנו יזניחך לעד" (דברי הימים א, כח). "דִּמּוּ אוֹתְךָ וְלֹא כְּפִי יֶשְׁךָ. וַיַּשְׁווּךָ לְפִי מַעֲשֶׂיךָ" (מתוך שיר הכבוד) מסייע ליה לרבי חייא בר אבא, דאמר רבי חייא בר אבא: כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלהים זולתך (תלמוד בבלי שבת דף סג') "...ת"ר (דברים יא) ושמתם סם תם נמשלה תורה כסם חיים משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו ואמר לו בני כל זמן שהרטיה זו על מכתך אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי כך הקב"ה אמר להם לישראל בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו שנאמר (בראשית ד) הלא אם תטיב שאת ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו שנא' לפתח חטאת רובץ ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך שנאמר ואליך תשוקתו ואם אתה רוצה אתה מושל בו שנאמר ואתה תמשל בו ת"ר קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע שנאמר (בראשית ח) כי יצר לב האדם רע מנעוריו אמר רב יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום שנאמר (בראשית ו) רק רע כל היום ואמר ר"ש בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו שנאמר (תהילים לז) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו..." מתוך: תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל', ב' (גמרא) ספר ישעיהו, פרק ס': כב הקטון יהיה לאלף, והצעיר לגוי עצום; אני יהוה, בעיתה אחישנה. יט העידותי בכם היום, את-השמיים ואת-הארץ--החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה; ובחרת, בחיים--למען תחיה, אתה וזרעך. דברים פרק ל: יא כי המצוה הזאת, אשר אנוכי מצווך היום--לא-נפלאת היא ממך, ולא רחוקה היא. יב לא בשמיים, היא: לאמור, מי יעלה-לנו השמיימה וייקחהא לנו, וישמיענו אותה, ונעשנה. יג ולא-מעבר לים, היא: לאמור, מי יעבור-לנו אל-עבר הים וייקחהא לנו, וישמיענו אותה, ונעשנה. יד כי-קרוב אליך הדבר, מאוד: בפיך ובלבבך, לעשותו. ...... דברי הרמח"ל בספר "מסילת ישרים", פרק ה': "וזה כי הבורא יתברך שמו שברא היצר רע באדם הוא שברא התורה תבלין לו, וכמו שאמרו (קידושין לו, ב): "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין". והנה פשוט הוא, שאם הקדוש ברוך הוא לא ברא למכה זו אלא רפואה זו, אי אפשר בשום פנים שירפא האדם מזאת המכה בלתי זאת הרפואה, ומי שיחשב לנצל זולתה אינו אלא טועה ויראה טעותו לבסוף, כשימות בחטאו. כי הנה היצר הרע באמת חזק הוא באדם מאד ומבלי ידיעתו של האדם הולך הוא ומתגבר בו ושולט עליו ואם יעשה כל התחבולות שבעולם ולא ייקח הרפואה שנבראת לו, שהיא התורה, כמו שכתבתי, לא ידע ולא ירגיש בתגבורת חוליו אלא כשימות בחטאו ותאבד נשמתו. הא למה זה דומה? לחולה שדרש ברופאים והכירו חוליו ואמרו שייקח סם זה, והוא, מבלתי שתקדם לו ידיעה במלאכת הרפואה, יניח הסם ההוא וייקח מה שיעלה במחשבתו מן הסמים - הלא ימות החולה ההוא ודאי! כן הדבר הזה, כי אין מי שמכיר בחולי היצר רע ובכוחו המוטבע בו אלא בוראו שבראו, והוא הזהירנו שהרפואה לו היא התורה, מי אפוא יניחה וייקח מה שייקח זולתה ויחיה? ודאי שחשך החומריות ילך ויגבר עליו מדרגה אחר מדרגה והוא לא יבין, עד שימצא שקוע ברעה ורחוק מן האמת הרחק גדול שאפילו הרהורי דברים לא יעלו על לבו לבקש האמת. אך אם הוא עוסק בתורה, בראותו דרכיה, ציווייה ואזהרותיה, הנה סוף סוף מאליו יתחדש בו התעוררות שיביאהו אל הדרך הטוב. והוא מה שאמרו זיכרונם לברכה (פתיחתא דאיכה רבתי):הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבה מחזירן למוטב". "
