נפלו עיני על שרשור בפורום 'תחבורה ציבורית' של 'תפוז', שעל אף השתייכותו המובהקת לכאורה לאותו פורום, על נקלה אפשר למצוא לו מקום גם בפורומים אחרים ובוודאי אקטואליים (לאו דווקא בתואר אלא בפועל).
עד כאן הפוסט כפי שפורסם בפורום תחבורה ציבורית. להלן התייחסותי אליו.
דברים מרתקים של הגב' אורלי נוי. היא בעצם מתארת, מילה במילה, כיצד היא נדרשה לשכנע את עצמה לשנוא את אלו שהיא בחרה ורצתה לשנוא ואת פועלם. היא מתארת שזה לא בא לה בטבעיות כלל ועיקר. אמנם היו לה כמה תהיות, אבל לא עד לכדי רמה של התקפת המתפללים ברכבת והמצאת סדרה של המצאות לגביהם ('מה שמעניין אותם בתפילה ברכבת זאת האדנות וההשתלטות ולא התפילה לאלוקים' ושאר מרעין בישין).
אמנם למרבה הצער גב' נוי הצליחה במשימה שהציבה לעצמה ומתוך דברים לגיטימיים לחלוטין גם אם לא מביעים הסכמה, היא הגיעה חיש מהר לקצה הקיצוני השני של הסקאלה, רל"בניקיות (או רל"דניקיות, כאשר ה'דתיים' מחליפים את ה'ביבי') על סטרואידם
.
מזכיר לי עניין אישי. יש איזה יהודי אחד, לא נזכיר את שמו כרגע, שרציתי לשנוא אותו. זה היה ממש חשוב לי. דא עקא, אני בדרך כלל לא איש של שנאה. זו תכונה שאני לא כל כך מכיר מקרבי. בקושי יודע איך היא נראית מפי אחרים. נאלצתי ממש לעבוד על עצמי (במובן של עבודה, לא של הטעיה) כדי להגיע למצב בו אני שונא את האיש. הצלחתי לבסוף, אבל אלמלא הייתי מתעקש להמשיך לנסות, הרגש הזה כנראה כלל לא היה מתעורר אצלי.
אין לי אלא לקוות שרוב הציבור דומה לאותה גב' נוי. אמנם הדרך בה היא מסיימת את דבריה, דרך נלוזה ובזויה בעיני. רל"ביזם קיצוני שמלמד על חמיצות יתר ועודף שנאת חינם. ובכל זאת. יהי רצון שתחושות שליליות כאלה לא תהיינה מנת חלקנו האוטומטית. שנידרש לברר ולבדוק דברים בטרם אנחנו מגבשים עמדה. ובעיקר ששיח השנאה יעבור (יחזור?) להיות בטונים נורמטיביים.
כ
עד כאן הפוסט כפי שפורסם בפורום תחבורה ציבורית. להלן התייחסותי אליו.
דברים מרתקים של הגב' אורלי נוי. היא בעצם מתארת, מילה במילה, כיצד היא נדרשה לשכנע את עצמה לשנוא את אלו שהיא בחרה ורצתה לשנוא ואת פועלם. היא מתארת שזה לא בא לה בטבעיות כלל ועיקר. אמנם היו לה כמה תהיות, אבל לא עד לכדי רמה של התקפת המתפללים ברכבת והמצאת סדרה של המצאות לגביהם ('מה שמעניין אותם בתפילה ברכבת זאת האדנות וההשתלטות ולא התפילה לאלוקים' ושאר מרעין בישין).
אמנם למרבה הצער גב' נוי הצליחה במשימה שהציבה לעצמה ומתוך דברים לגיטימיים לחלוטין גם אם לא מביעים הסכמה, היא הגיעה חיש מהר לקצה הקיצוני השני של הסקאלה, רל"בניקיות (או רל"דניקיות, כאשר ה'דתיים' מחליפים את ה'ביבי') על סטרואידם
.מזכיר לי עניין אישי. יש איזה יהודי אחד, לא נזכיר את שמו כרגע, שרציתי לשנוא אותו. זה היה ממש חשוב לי. דא עקא, אני בדרך כלל לא איש של שנאה. זו תכונה שאני לא כל כך מכיר מקרבי. בקושי יודע איך היא נראית מפי אחרים. נאלצתי ממש לעבוד על עצמי (במובן של עבודה, לא של הטעיה) כדי להגיע למצב בו אני שונא את האיש. הצלחתי לבסוף, אבל אלמלא הייתי מתעקש להמשיך לנסות, הרגש הזה כנראה כלל לא היה מתעורר אצלי.
אין לי אלא לקוות שרוב הציבור דומה לאותה גב' נוי. אמנם הדרך בה היא מסיימת את דבריה, דרך נלוזה ובזויה בעיני. רל"ביזם קיצוני שמלמד על חמיצות יתר ועודף שנאת חינם. ובכל זאת. יהי רצון שתחושות שליליות כאלה לא תהיינה מנת חלקנו האוטומטית. שנידרש לברר ולבדוק דברים בטרם אנחנו מגבשים עמדה. ובעיקר ששיח השנאה יעבור (יחזור?) להיות בטונים נורמטיביים.
כ
