תפילת צדיק - ברכת צדיק

[דוד YY]

תפילת צדיק - ברכת צדיק

האם יש הבדל בין תפילה שמתפלל הצדיק עבורי לבין אם הצדיק מברך אותי , או שזה היינו הך ? למה אני חותר ? ראיתי בשם הר' מוצפי שאין ראוי לצדיק ליטול ממון עבור תפילתו. האם לגבי ברכה זה משהו אחר ?

 

[יהודי פ ש ו ט]

זה היינו אך

צדיק באמת, לא נוטל ממון עבור תפילתו או ברכתו, ומי שנוטל לא צדיק, אלא אם זה תרומה שהמקבל נותן מרצונו הגמור ללא שום התניה מהמברך.

 

[דוד YY]

אז למה יצחק ביקש מעשיו

צודה לי ציד למען תברכך נפשי

 

[יהודי פ ש ו ט]

אין קשר בין שני הדברים

שם דיברנו על מתחזים לבבות שלוקחים כסף מאנשים זרים על כביכול ברכות, שגם הם בוודאי לא ייקחו כסף מהילדים שלהם בעבור ברכות, וכאן מדובר על אב ובנו, שמאחורי כל מילה וסיפור בחומש יש סודות גדולים של דברים שלא כפשוטם. פעם שמעתי ביאור על פי הסוד בעניין עשיו והציד, שעשיו בשורשו בא מדרגה יותר גבוה מיעקב עד שחטא ולכן יצחק אהבו, ואחד מהדברים שהצדיקים עושים זה ברור הניצוצות של הקדושה שנפלו לקליפות והעולם הגשמי בחטא אדם הראשון, ויצחק שלח את עשיו באותו היום לצוד ניצוצות של קדושה ושבעבור המצווה הזו הוא יברכו, ועשיו ירד באותו היום עמוק מידי לתוך הקליפות כדי להעלות ניצוץ גדול מעומק הקליפות והוא נתפש שם ע"י הקליפות, ולכן כאשר הוא נכנס ליצחק כדי לקבל את הברכות, כתוב: "ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד", ורש"י ומפרש וגם הזוהר, שיצחק ראה אייתו את הגיהינום, שזה מדור הקליפות ומלאכי החבלה. ויש לזה המשך שאולי אתה לא מכיר עדיין את המושגים האלה, אבל יש 10 ספירות שמגבילות לקומת האדם, שמתחלקות לג"ר (ג' ראשונות) שהם כנגד הראש, וז"ת (ז' תחתונות) שהם כנגד הגוף, ואחיזת הקליפות היא רק בז' תחתונות ואין להם שום אחיזה בג' ראשונות שכנגד הראש בכלל, ולכן כאשר עשיו נפטר רק ראשו נקבר במערת המכפלה שהיא מקום השכינה, ושאר גופו שהיה אחוז בקליפות לא היה יכול להיקבר שם.

 

[ינוקא1]

../images/Emo45.gif

 

[דוד YY]

אבל מההמשך .....

בא אחיך במרמה ויקח ברכתך .... אם נאמר שברכה זו תפילה , אז מדוע יצחק לא יוכל לברך גם את עשיו. ורק לאחר שעשיו בכה , אביו מצא לו איזה ברכה. וגם מהפסוק וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה ופרש"י: והיה ברכה - הברכות נתונות בידך עד עכשיו היו בידי ברכתי לאדם ונח ומעכשיו אתה תברך את אשר תחפוץ. ב"ר. משמע שברכה זו לא תפילה, אלא מן כוח כזה להוריד שפע למי שיחפוץ.

 

[יהודי פ ש ו ט]

תפלה וברכה זה פעולה ותוצאה

באופן כללי התפילה היא הפעולה והברכה היא התוצאה של התפילה. וההבדל בין תפילה של אדם רגיל לתפילה של צדיק, זה שתפילה של אדם רגיל לא תמיד נשמעת מיד, מאחר שאין לו מספיק זכויות שהתפילה תכול עליהם באותו הזמן, לעומת צדיק שזכויותיו מרובות, ועל כן נאמר: "צדיק גוזר והקב"ה מקיים". ויחד עם זה עדיין יש גם בנוסף לכך חשבונות שמיים. במקרה של יצחק, הוא היה צריך להעביר את הברכה המיוחדת של עם הסגולה לאחד משני בניו, כמו שהוא היחידי שקיבל את הברכה הזו מכול בניו של אברהם, ומשמיים הסתירו ממנו למי זה באמת היה צריך לעבור (יעקב) כדי לא לתת פתחון פה למקטרג להפריע, ולכן יצחק חשב שזה צריך לעבור לבנו הבכור עשיו (שגם בפוטנציאל היה משורש יותר גבוה כאמור), ורק ריבקה ראתה ברוח הקודש שזה צריך להתגלגל משמיים בצורת מירמה (של הס"מ), לכן פעלה כפי שהיה בסוף.

 

[דוד YY]

במילים שכתבת ...

<במקרה של יצחק, הוא היה צריך להעביר את הברכה המיוחדת של עם הסגולה לאחד משני בניו> נראה שגם אתה מודה שברכה זה לא תפילה, שאם לא כן, מה פירוש להעביר 'ברכה' . וכי 'תפילה' אפשר להעביר !

 

[יהודי פ ש ו ט]

ע"י התפילה מעתירים את הברכה על מקבלה

לכן רוב התפילות לברכה מתחילות במילים: יהי רצון מלפניך אלוקינו ואלוקי אבותינו...

 

[ינוקא1]

האמת היא

שנראה לי שדויד צודק יותר בפשט הדברים. הברכה כנראה אינה תפילה , והברכה הזו היא בעצם "סגולת עם ישראל" שקיבלנו ירושה מאבותינו. הברכה הזו היא מה שמייחד אותנו מבחינה רוחנית מכל העמים. לעומת זאת תפילה היא דבר שמשותף לכל בני האדם ולכל העולם. אך הברכה הזו היא משהו המיוחד רק לנו - היא המתנה המיוחדת שקיבל עם ישראל ככתוב שיצחק אומר ליעקב : " וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם." ובתחילת ספר "שערי אורה" אומר כי "הברכה" היא הבכורה , והיא ספירת המלכות (וכמובן מהפסוקים היא גם ארץ ישראל) , וכדאי לעיין שם.