תפיסת האני כאח

[פרפרי אהבה]

תפיסת האני כאח ../images/Emo152.gif

כאשר אשה מרציפן המקסימה

הציגה את עצמה בשרשור התפקדות שלמטה יותר, היא כתבה בפרטים על עצמה שהיא אחות אוהבת יותר ממה שאחותה חושבת שהיא, או משהו כזה

. האם, לדעתכם, קיים הבדל בין איך שאתם חושבים שאתם כאחים לבין איך שהאחים תופסים אותכם

וכמובן שיש להסביר מה ההבדל ואיך הם רואים אותכם לעומת איך אתם רואים את עצמכם כאחים.

 

[אשה מרציפן]

"משהו כזה" ../images/Emo6.gif

הכוונה שלי הייתה שאני אחות אוהבת מאוד ואחותי יכולה להעיד, כבר נמאס לה מזה שאני אומרת לה כמה אני אוהבת אותה כי היא יודעת שאני אוהבת אותה הכי בעולם וזה כבר מעיק עליה. ככה שאני לא מתאימה לתיאוריה הזאת...

 

[פרפרי אהבה]

ככה הורסת את התיאוריה שלי, ברגע אחד ../images/Emo46.gif../images/Emo3.gif

טוב, נקווה שכן יהיה מישהו שיתאים לתיאוריה שלי. ו... טוב לראות אותך פה- תבואי יותר

 

[נחושתן 132]

ברור

אני כולי תופסת מעצמי אחות טובה וזה... אבל אני בטוחה שהאחים הקטנים שלי מתעצבנים מהקטעים המחנכים שאני עושה להם. אבל זה חלק מתפקידי עקב הנסיבות בבית... אז אני מקווה שהם יראו את בעתיד...

 

[Witchcrafts]

בהחלט.

אם כי אני מאמינה שזה לאו דווקא ביחסים משפחתיים, אלא בכל מערכת שהיא. דוגמה אחת מבין רבות בנושא הנדון: אחי גיימר ("אוהבים אותך, יסמין...

") ומשחק הרשת שהוא חי בו בשנתיים האחרונות נקרא "Maple Story". הפעם הוא עלה שלב והחליט שהוא רוצה לשלם למשחק הזה, כדי לקבל כמה דברים בעולם שם. וכיוון שיש לי כרטיס אשראי, מתוקף היותי רכוש צה"ל, הוא החליט לנג'ס לי בחודשים האחרונים שאביא לו להשתמש באשראי בשביל להעביר כ-300 ש"ח דרך "PayPal". מיותר לציין שלא משנה עד כמה הוא צועק ומתבכיין ומפציר ומסביר שהוא יפקיד לי את הכסף הזה בחשבון (ושלא תטעו, מדובר כאן בנער לפני גיוס! סיים י"ב ומתנהג כמו ילד בכיתה ב'), אני לא משתפת איתו פעולה בנושא. אין סיכוי שאשלם למשחק שהורס לו את החיים. מה גם שאני יודעת שכשהוא יתגייס, לא יהיה לו זמן לאינטרנט; החיים הפעילים שלו במשחקי הרשת יקטנו ולעומתם, חייו החברתיים יפרחו, הוא לא יבין למה לכל הרוחות הוא בזבז כסף על הדברים המטופשים האלה והמחשב יפסיק לשמש עבורו חמצן. מבחינתו, אני סתם מפלצת שלא מסכימה לשתף פעולה. ניחא. ושלום, קפצתי לביקור.~ P-:

 

[האוקינוס השקט]

שמחים שקפצת

והסיפור שלך מזכיר לי שכשהייתי בגיל ההתבגרות כמו כל נערה ממוצעת מרדתי ומלבד המון שטויות שהוצאתי עליהם כסף (למרות שעל הרוב אני לא מתחרטת) הסתכלתי לא מזמן בתמונות מהתקופה הזאת והייתי בשורק איך ההורים שלי נתנו לי להתלבש ככה ג'ינסים קרועים ומקושקשים, חולצות גזורות וכו'... אז חשבתי שהם רעים שהם רבים איתי על זה, היום אני בשוק שיצאתי ככה מהבית מרצוני...