תפיסת המוות אצל ילדים

[קסם הילדות]

תפיסת המוות אצל ילדים

בהמשך לשיחה עם בני בעניין המוות, (מיום שבת ה-28.3.09) עשיתי עוד בירור על הנושא והתברר לי כי ילדים תופסים את המוות כמשהו שחוזרים ממנו, למרות שבהתחלה אמרתי לו כי אשמור לו על החפצים איתם הוא נרדם עד שיחזור מהמוות, הוא ענה לי "איך בדיוק אני אחזור אם אני מת" (בטון של "דה"). הוא ביקש ממני לשמור לו על החפצים הכי חשובים לו והכי יקרים לו כמו חלק מהוויתו. כאילו אמר "זה הדבר שחשוב לי שישמרו עליו, זה חלק ממני, כל השאר זה לא חשוב". מספרים על ילדים שמתאבדים (להבדיל אלפי הבדלות) שהם משאירים צוואה בה הם מחלקים את החפצים שלהם בין בני משפחה וחברים. בנימה " אפטימית" זו אאחל לכולכם לילה טוב וחלומות פז

 

[קסמי אהבה]

../images/Emo24.gif נכון,ילדים בגילו לא מסוגלים

לתפוס שהמוות הוא תמידי ואין דרך חזרה. (מחשבה שעלתה לי פתאום תוך כדי כתיבה...ואולי הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים...שכן אפשר לחזור....) אני חושבת שהעיקר זה להקשיב, ולהבין ולהראות אופטימיות, ולעודד