תפיסת העולם של ראש מינהל התכנון

[ש מים]

תפיסת העולם של ראש מינהל התכנון

שמעתי היום הרצה של בינת שוורץ - ראש מינהל התכנון, לגבי תפיסת העולם שלה בנוגע לסמכויות ואחריות וועדות התכנון השונות. זה מתקשר גם לרפורמה במערכת התכנון. התפיסה מעניינת, שלא לאמר "מרתקת". אי-אפשר לאמר שהיא תלושה מהמציאות. אפילו אני - שאני מאוד ביקורתי, בכל הנוגע להשפעת גורמי הון על מערכות הממסד, יצאתי תומך בעמדת בינת.
השאלה היחידה (שלא נכנסו אליה בהרצאה היום) היא: האם הרכב הוועדות המקומיות ישאר כמו שהוא (כלומר - בשליטת הרובד הפוליטי והעסקני המקומי) או שהרכב הועדות ישתנה, כך שידולל הכח של הפוליטיקאים המקומיים ויחוזק ההרכב המקצועי, בפורום הבקר והמאשר של התכניות?

חזון למועד, אבל בהחלט רוח רעננה וחדשנית במינהל התכנון!

 

[ש מים]

הגהות

1. שמעתי הרצאה...
2. יחוזק ההרכב המקצועי בפורום המבקר והמאשר...

 

[מתכנן ערים]

...ומהי תפיסת העולם שלה?

פרט, נמק והסבר!

אני דווקא שמעתי עליה ביקורת לא מזמן. נאמר לי מיודעי דבר שבהתאם לרוח הציבורית, היא מאוד ממוקדת במטרה המקודשת (?) של קידום כמה שיותר מהר תכניות להוספת יח"ד, גם אם בדרך ייפלו "חללים" כמו תכניות עם מטרות אחרות, שמירה על שטחים פתוחים וכו'.

 

[מתכנן ערים]

עליתי עליך חביבי

אתה עיתונאי בגלובס!
הנה הדברים שהיא אמרה היום לעיתון:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000731012

כמו ששמעתי, נראה שהיא בהחלט ממוקדת מטרה (דירות!): "רפורמה היא לא מטרה, אלא אמצעי להשיג משהו. רה"מ מדבר על היצע של דירות, ואת זה אנחנו במוסדות התכנון נייצר, עם או בלי רפורמה, ולכן אני לא רואה פה הפסד גדול לנתניהו אם משהו ישתבש בדרך. שנית, יכול להיות שאפשר יהיה להעביר חלקים מהרפורמה, גם אם לא את כולה, וגם זה בסדר. לתוצאות שמדברות על הגדלת היצע הדירות בתוכניות מאושרות ועל שיפור השירות לאזרח אנחנו במוסדות התכנון מכוונים בנחישות, עם או בלי רפורמה. נתניהו לא ייכשל במבחן התוצאה".

 

[ש מים]

לא "עיתונאי". אלא "עיתונאית"!

עד כמה שאני יודע "מיכל" הוא עדיין שם של נקבה (למרות שבימנו קשה לדעת

).

 

[מתכנן ערים]

לפחות אני אדע איך לפנות אלייך מעכשיו

עכשיו שאני חושב על זה, באמת שמתי לב שגלובס העתיק לאחרונה רעיונות מהפורום שלנו...

 

[ש מים]

זה פשוט!

מפני שאנו מקדימים את זמננו!
(חוץ מזה, זה ידוע שעיתונאים הם עצלנים, ולכן מעתיקנים!)

ובכלל, מה אתה קורא גלובס? אני מעדיף את דה-מרקר ולפעמים כלכליסט. לדעתי גלובס ירד מגדולתו כבר מזמן.

 

[ש מים]

אכן זה (בין היתר) מה שאמרה.

אני לא בא לסנגר על בינת. היא לא זקוקה לי. וגם ביקורות לא אביא בפורום כזה (

). אבל אני רוצה להוסיף משהוא קטן, שהיא אמרה היום, ושגרם לי לקבל באהדה את דבריה: היא אמרה שמתן סמכויות לוועדות המקומיות לצופף/להוסיף יח"ד ושטחי בניה בתחום תכניות מתאר מאושרות לבניה יפחית את לחצי ההפשרה מהשטחים הפתוחים.
אז אני כבר לא כ"כ בטוח שבינת היא "אוייבת שוחרי השטחים הפתוחים"...

 

[עמית מהשרון]

יש בעיה מובנית בוועדות המקומיות

כשאני מסתכל על רשויות כמו "רמת הבטון", מודיעין או בית שמש - כל אחת מהן עם תוכניות נרחבות לבנייה בשטחים פתוחים (חלקן מאושרות), לשיקולים סביבתיים אין למעשה שום השפעה על עמדת מקבלי ההחלטות בוועדות התכנון המקומיות האלו. "רמת הבטון" אפילו מתגאה בכך שבונים עיר "עם לב של מושבה", בה כל ציפוף הבנייה יהיה צמוד דופן לתל אביב ולא לשטח יישוב האם עצמו.

דרושה תמימות רבה כדי לחשוב שהרחבת סמכויות הוועדות המקומיות, ללא שינוי עמוק בתהליכי קבלת ההחלטות בהן, תשמור על שטחים פתוחים.

 

[ש מים]

עקרונית אני מסכים איתך...

אבל הבעיה הגדולה - שעולה גם בדברים שכתבת - מקורה בחקיקה הקיימת היום במדינה (ואמרתי זאת גם לבינת, אבל לא הצלחתי להשיג את מבוקשי

). הבעיה נקראת "זכויות מכח תכנית": מרגע שתכנית קיבלה תוקף, אי-אפשר לבטלה. ולכן גם אם בפועל השטח הוא פתוח (ואני מכיר גם שטחים שהם בפועל שמורות טבע, ואפילו שמורות לפי תמ"א), אך חלה עליו תכנית המקנה זכויות בניה, הרי שמבחינת מוסדות התכנון הוא "בנוי" לכל דבר ועניין. והדרך היחידה למנוע מצב כזה היא "המתת תכניות", או - "תכנית בת תפוגה". הבעיה - ולזה בינת לא הסכימה איתי - שאף אחד במדינה לא מוכן היום לשנות את חוק התכנון והבניה ולהכניס סעיף תפוגה (זה קים רק בתכניות ול"ל, ואפילו שם נדירים המקרים שהסעיף הופעל. אם בכלל. היום זה מוכנס לתכניות וד"ל, אבל אני מאוד סקפטי אם גם כאן יופעל הסעיף, בבוא העת).
לכן, הרחבת סמכויות הוועדות המקומיות לכאורה לא אמורה לפגוע בשטחים הפתוחים. אני מקווה.

 

[ש מים]

שטחים פתוחים ואתרים לאומיים (מפחיד

)

בתפיסתה של בינת קיימת נקודה אחת, שמעלה המון חששות בליבי:
היא תומכת ומקדמת מדיניות שוועדות התכנון לא יאשרו תכניות "שאין להן כיסוי תקציבי". ובמילים מפורשות (כפי שאמרה בכנס אתמול): היא מקדמת מדיניות שהוועדות לא יאשרו תכניות לשטחים פתוחים (שמורות-טבע, גנים לאומיים, יעור וכד'), במידה התכנית לא מתוקצבת (כלומר - למשרד/לגוף היוזם אין את התקציב לממש מייד את מטרת התכנית). דבר זה יוצר מצב רע ומפחיד ביותר, שבעיקרו הפקרת משאבי הטבע הלאומיים בידי אינטרסים כלכליים צרים, וליתר פירוט: בידי "נערי האוצר" (שמנסיוני אינם ניחנים בראויה ארוכת-טווח ורחבה. לפחות לא בתחום התכנון).
בעיה נוספת שמעלה תפיסה זו היא - כמובן - חוסר היכולת להגן ולשמור על משאבי הטבע, ההיסטוריה והמורשת הלאומיים.
והכל בשם "הכלכלה".

 

[עמית מהשרון]

הבעיה אינה ממוקדת באדם זה או אחר אלא כללית

התפיסה לפיה פועלות ממשלות ישראל לאורך השנים, גם אם לא במוצהר, היא שהממשלות צריכות לספק תקציבים ותעסוקה לקבלנים (בדגש על קבלני בניין וכבישים). כך, פעם אחר פעם, מועדף "פתרון" התיישבותי לתפיסת שטחים פתוחים כדי לשמור על קרקעות מדינה, על פני הקצאת הכספים המינימאלית הנדרשת לרשויות אכיפת החוק. כך הממשלה לא מנסה כלל לתקן טעויות תכנוניות קשות שנעשו לאורך השנים, אחת הצורמות שבהן אישור והקמת היישוב "אירוס" בגבעות הכורכר בפאתי נס ציונה. זאת כאשר במשך שנים יכלו הרשויות למצוא פתרון בדמות פיצוי כספי או קרקעות חלופיות. וכך, למרות ביקורת מקיר לקיר, מקודם חוק התו"ב החדש כמקשה אחת למרות המלצות רבות להעביר את הרפורמה ברישוי, המוסכמת על רבים, במסלול נפרד מהרפורמה בתכנון.

בשורה התחתונה, הממשלות פועלות בעקביות לא מתוך ראייה כוללת של האינטרס הציבורי, אלא מתוך ראייה כיצד הן יכולות להעביר תקציבים ומשאבים למגזרים מסוימים על חשבון כלל הציבור.

 

[ש מים]

באופן כללי אני מסכים איתך

למרות שלא מכיר ולא שמעתי את הישוב הזה, ליד נס ציונה.
מסכים למעט דבר אחד: מהיכרותי עם המערכת (הממסדית. כולל זו שאמורה לאכוף את החוק) ההימנעות מאכיפת החוק לא מגיעה בד"כ מהסיבה שאתה כותב (רצון לספק תעסוקה לקבלנים), אלא פשוט בשל חולשת המערכת והרצון לטאטא את הלכלוך (עד לסוף הקדנציה).

וברור שלא כתבתי כאן כלום נגד בינת. היא בסה"כ אומרת בפירוש את הדברים הנאמרים במסדרונות השלטון, מזה שנים רבות.

 

[ש מים]

"קרקעות חליפיות"

שוב: אני לא מכיר בכלל את נושא נס-ציונה, אבל ממש לא הייתי ממהר להצהיר שפתרון בקרקע חליפי הוא אפשרי. אלא אם יש לי נתונים בדוקים ביד. "קרקע חליפית" היא אופציה שאנשים ממהרים לזרוק לחלל האוויר, אבל - מהיכרותי עם הנושא - מדובר בתיבת פנדורה מאוד מאוד מורכבת.

 

[highrise]

הועדות המחוזיות נחוצות מאד וביטולן טעות

אפשר לזרז את התהליכים גם ללא ביטול הועדות המחוזיות, להיפך היה רצוי שכל התוכניות שמאשרות ועדות מקומיות ילכו לועדה מחוזית רק שהתהליך
יהיה קצר יותר של כמה שבועות ולא כמה חודשים או כמה שנים. זה נכון שהועדות המחוזיות לא מנעו את פרשת הולילנד אבל אם לא היו ועדות מחוזיות
היו לנו מאות הולילנדים כאלה של מאפיית עסקני מועצות מקומיות שהם קבלנים או נבחרים מטעם קבלנים, מאכערים של נדל"ן שאחרכך כמו בחיפה
המאכער הופך למנכל קניון אחרי שקידם את ענייני היזם.. או בירושלים שבעל חברת בנייה יושב במועצה והוא יוצא מהדיון אבל חברי סיעתו מצביעים בעד..

 

[ש מים]

לא מבטלים הוועדות המחוזיות.

1. אני מסכים איתך לגמרי!
2. בינת לא דיברה על ביטול הוועדות המחוזיות, אלא על הגדלת סמכויות הוועדות המקומיות.
3. אני לא יודע מה עוד כוללת הצעת החוק/הרפורמה, אבל אין ספק שהגדלת סמכויות הוועדות המקומיות, ללא שינוי הרכבן האנושי, הינו מתכון בדוק ומובטח לעוד אלפי הולילנדים, אם לא גרוע מכך. אני מקווה מאוד (וככה אני גם יודע) שהצעת החוק החדשה כוללת שינוי הרכב הוועדות המקומיות.
4. העברת הסמכות למקומיות היא הבעיה היותר קטנה ברפורמה. הבעיה הגדולה הרבה יותר היא הזלזול במעמד הגופים האמונים על שמירת משאבי הטבע ואיכות הסביבה. אבל תופעה זו אינה תולדה של החוק החדש, הוא רק מעגן ומשקף את המצב הקיים כבר היום, בפועל.

 

[highrise]

בינת בינת, בפועל רוצים לבטל ועדות מחוזיות

מה זה הגדלת סמכויות של ועדה מקומית? רוצים בערים הגדולות להשאיר רק את הועדות המקומיות.
אני מציע לקרוא את דוחות מבקר המדינה על הועדות המקומיות בשנים האחרונות.
אם כבר אולי צריך לבטל את הועדות המקומיות ולהעביר את כל הפרויקטים מסננת אחת של משרד מהנדס עיר עירוני וישר לועדה מחוזית שתשתמע את המתנגדים ובה יהיה ייצוג מסויים
לחברי הועדה המקומית.
הועדות המקומיות מורכבות מחברי מועצה שלחלקם או יש יותר מדי קשר לקבלנים או אין הבנה בכלל בבנייה.
האמת שגם מהנדסי הערים בארץ הם צייתנים מאד, לא מכתיבים כמעט יוזמות עצמאיות או בנייה ייחודית. משכפלים תוכניות מעיר לעיר של פרוורי שינה.
דבר אחד ברור אם הועדה המקומית תהפוך לסמכות עליונה שעליה יהיה קשה מאד לערער, נקבל תכנון עוד יותר נחות מהיום, כמה שזה קשה להאמין.

 

[ש מים]

אנחנו אומרים את אותו דבר.

כמו שכתבתי - אני עדיין לא יודע איך ייראה הרכב הוועדה המקומית "החדשה". אני מקווה שהוא יהיה שונה מן הנוכחי.
האם אתה יודע?
קראת את הסעיף הרלוונטי בהצעת הרפורמה?

 

[amit1270]

למה לכתוב סתם? לא יבטלו את הוועדות המחוזיות

לפי הצעת חוק הרפורמה (עד כמה שידוע לי), יש כוונה ליצור היררכיה חדשה של תכניות, כשהדרגה הגבוהה ביותר היא תכנית מתאר ארצית, הדרגה הבאה היא תכנית מתאר כוללנית מקומית והדרגה הנמוכה ביותר היא תכנית מתאר "רגילה" או מפורטת (כזאת שניתן להוציא ממנה היתרים), וזה בניגוד למצב כיום שיש בלבול מסוים בין תכנית מתאר מקומית לתכנית מפורטת. תכניות המתאר המחוזיות יבוטלו (לא בבת אחת...), ואת הפונקציות שלהן יחליפו תכניות מתאר ארציות ותכניות מקומיות-כוללניות.

למה כל ההקדמה הזאת? כי לוועדה המחוזית עדיין יש תפקיד מרכזי, והוא לאשר את התכניות הכוללניות. במקרה של התכניות המפורטות המצב קצת יותר מסובך. המצב הרגיל יהיה דומה למה שיש היום, כלומר תכניות יישארו בסמכות ועדה מחוזית, למעט המצב הבא:
1. למרחב התכנון המקומי יש תכנית כוללנית
2. התכנית תואמת את התכנית הכוללנית לאותו מרחב
3. הוועדה המקומית באותו מרחב הוסמכה ע"י שר הפנים (או ועדה מטעמו) לאשר תכניות.

בנוסף למה שכתבתי, ובעניין הרכב הוועדות המקומיות ותפקודן, עפ"י ההצעה יהיו בכל ועדה מקומית, בנוסף לחברי המועצה, 7 נושאי משרה מקצועיים (מהנדס, יועץ משפטי, שמאי וכו') וצוות מקצועי. אני מניח שתפקידם יהיה לייעץ והם לא ישתתפו בהצבעות, אבל אפשר גם להניח שלחבר ועדה מקומית יהיה קשה יותר להצביע בניגוד לדעת אנשי המקצוע.

 

[ש מים]